ללמוד לקבל

דמייני את החדר: מעט אור, הרבה אוירה. ריח טוב של נרות שהדלקתי בשבילך. ברקע מוזיקה שקטה, כזו שעושה חשק לעצום עיניים… להיות בהקשבה.
דמייני אותך בתוך זה: את נכנסת לחדר הזה, משילה מעלייך את הבגדים, נושמת את המקום ואת הרגע, מקשיבה רגע להתרגשות הזו שמאיצה את הדופק שלך, ואז נשכבת על המיטה שבמרכז החדר ומכסה עצמך בבד רך ומלטף. תחושה מיוחדת של ריגוש וצפייה מהולה בסקרנות אל הלא ידוע.
כעת דמייני אותי: אני מניח את ידיי על גבך. הידיים חמות ואת מרגישה את החום דרך הבד הדק שעוטף אותך. זהו רגע ארוך של היכרות. היכרות במגע. לאט ובהדרגה נכנסת לתוך המגע הזה תנועתיות. דינמיות. ואז מתחיל הריקוד היפה הזה של מגע ונשימה והקשבה. הקשבה של הגוף שלך למה שאני עושה, איך שאני נוגע והיכן אני נוגע, והקשבה שלי לאיך שאת מגיבה אליי, איך הגוף שלך נמס ומתמסר לתוך הידיים שלי.
כעת דמייני את האנרגיה המינית מטפסת, בשלב שבו את כבר משוחררת ומגורה מספיק כדי לעלות על הגל הקסום על העונג. אני מענג אותך. אני מרוכז כולי בללמוד אותך ולהעניק. את לא צריכה לעשות כלום. אינך צריכה לגעת בי, אינך צריכה לענג חזרה, אינך צריכה להיות בנתינה כלשהי. זהו אולי האתגר המשמעותי בסיטואציה: להצליח להתמסר לעונג באופן טוטאלי. להיות במצב של קבלה ללא תנאי. הרעשים של "מתי אני מעניקה" או "מתי תורו" לא קיימים כאן. זה לא עניין אגואיסטי, זו פשוט המהות של הסיטואציה של העיסוי הארוטי. אני מעניק, ואת: את יכולה לתרגל קבלה, ופשוט ליהנות.