שבע בערב אחרי העבודה

היא מגיעה בדיוק בשבע, כמו שקבענו. נכנסת פנימה לבושה כמו מנהלת בהייטק, שזה בדיוק מה שהיא. מבקשת סליחה שצריכה לסגור עוד איזו פינה שקשורה בעבודה, שולחת הודעה, מחכה שניה לתשובה ומאשרת, ואז בהקלה מעבירה את הטלפון לשקט ומחייכת אליי: טוב, אז העבודה לא תטריד אותי עכשיו… מה שכן אני ממש אשמח עכשיו למקלחת מרעננת, אפשר?
אני מוביל אותה למקלחת ומראה לה היכן הכל נמצא. ותרצי לשתות משהו, חם, קר? היא עונה שמזג האוויר של הימים האחרונים עושה לה חשק לתה צמחים, האם יש לי משהו כזה? אני ממליץ על תה היסמין הסיני שתמיד נמצא אצלי במטבחון מוכן לחליטה. אוהבת! היא עונה לי מהמקלחת כשהמים זורמים. תחושה נעימה, היא לחלוטין לא נבוכה, מרגישה כאן ואיתי בנוח, וברור לי שהיא מתחילה באמת להשאיר את היום הארוך מאחור. עוד מעט היא באמת תוכל להירגע כמו שצריך, אני מחייך לעצמי. יש מצב שגם היא מחייכת מאותה מחשבה בדיוק מתחת למים החמים במקלחת.
כשהיא יוצאת עטופה במגבת וניגשת אליי אני מציע לה את התה שלה. היא לוגמת בזהירות. טעים לי, היא אומרת. יושבים ומדברים קצת. שואל אם היה לה קשה להגיע אליי בזמן בשעה כזו עמוסה. מספרת שדאגה להגיע רבע שעה לפני הזמן ועשתה עוד שיחה חשובה מהאוטו לפני שנכנסה לכאן.
– ככה זה כל הזמן אצלך, טלפונים וזה…? אני שואל
– היו תקופות שהטלפון לא זז לי מהאוזן. זה מטורף… אבל למדתי לארגן את הזמנים יותר טוב ו"חינכתי" גם את מי שעובדים תחתיי ומולי והיום המצב הרבה יותר טוב. הנה עכשיו למשל אני יכולה להתנתק בלי לדאוג שמישהו יחפש אותי "דחוףףףףף". הסברתי להם ש: 1. דחוף זה רק בית חולים… 2. כשרוצים אותי שולחים הודעה ואני חוזרת כשאני יכולה. לרוב אני חוזרת מהר מאוד אבל הם למדו לכבד את ההמתנה גם… אחרי הכל אני פה המנהלת 😉
– אז תגידי, גברת מנהלת, תרצי לעבור לחדר השני ולקבל עיסוי ארוטי מפנק?
– בשמחה, מחכה לזה כל היום… תכל'ס אתה ה"פגישת עבודה" הכי חשובה שיש לי היום ביומן 😉