ההבדל בין טיפול לבין חוויה

האם העיסוי הארוטי הוא כלי טיפולי? האם המפגש במהלכו מתקיים העיסוי הארוטי הוא בהגדרתו טיפול? 
המילה "טיפול" לובשת משמעויות שונות ואני נוטה להיזהר בה. אם ניקח לדוגמה טיפול פסיכולוגי, מדובר בתהליך טיפולי שיכול להמשך שנים ולהשתרע על פני עשרות ואף מאות מפגשים (סשנים). במהלך הטיפול הפסיכולוגי הממושך נוצר ערוץ תקשורת המשכי בין המטופל/ת והמטפל/ת והתקשורת הנרחבת מאפשרת לגעת בשלל היבטים טיפוליים כמו גם באירועים מחיי היומיום ומן העבר. זה מאפשר לרדת לעומקם של דברים, לשורשיהם, להציף בעיות ולהקנות כלים טיפוליים מעשיים להתמודדות עמן. אני כמובן – לא פסיכולוג.
כעת אני רוצה לספר על מקרה בו הגיעה אליי אישה לעיסוי ארוטי. התהליך המקדים היה סטנדרטי: שיחה טלפונית בה היא התעניינה, אני הסברתי על הטיפול וסיפקתי את המידע המפורט על מה שיתרחש בו ועניתי על שאלותיה.
כאשר הגיעה אליי במועד שקבענו, ניהלנו שיחה מקדימה בה ביקשתי ללמוד מעט על עולמה האינטימי, המיני. היא סיפרה לי שכנראה מעולם לא חוותה אורגזמה וזו הסיבה המרכזית בגללה הגיעה אליי. בנקודה הזו של הסיפור שלה זיהיתי משהו כבד שרובץ עליה. היה שם משהו עמוק יותר מ"יחסי המין עם בעלי אינם מספקים" ושאלתי בעדינות למה היא חושבת שמעולם לא חוותה אורגזמה. עוד לפני שהגיעו המילים הציפו הדמעות את העיניים. חיכיתי לה שתנשום את זה, הענקתי רק חיוך מחזק והקשבתי לה מספרת שמעולם לא התרכז מישהו בעונג שלה. לא החבר הראשון, לא השני – איתו התחתנה ומאז הם נשואים קרוב לעשרים שנה. יחסי מין היו תמיד "בשביל הגבר" כשהיא בתפקיד האישה המספקת, כשהיא שוכבת על הגב, או מעניקה מין אוראלי, ובשנים האחרונות גם נגררת לכל מיני הרפתקאות שהוא יזם ושלא היה לה עניין או ריגוש בהן. בפעמים היחידות שבהן ניסיתי לשנות את זה, היא סיפרה, נתקלתי בחוסר הבנה מוחלט מצידו, אפשר לומר שאפילו הושפלתי. הוא לא אדם רע, אבל הוא גדל בתרבות שבה… וכך במשך כמה דקות היא גוללה בפניי עולם שבו היא מנוצלת, מוכפפת ושקופה, עולם של מפגשים גרועים וצורבים עם המין הגברי, עולם שבו היא נמחצת שוב ושוב.
כשהיא סיימה לדבר הסתכלתי לה עמוק בעיניים ואמרתי: היום זה שונה. המפגש הזה הוא נטו בשבילך. אני רוצה שתדעי דבר אחד חשוב שילווה אותך לאורך כל העיסוי – אני פה בשבילך, היום את במרכז ואני מזמין אותך למסע אל עצמך. ידעתי שבשלב הזה המילים עוד לא הופכות לתחושה והעדפתי לא להאריך בהן. מה שיקרה כשאגע בה – זה הדבר המשמעותי באמת.
כשהיא התארגנה לה בחדר השני באור הנרות ונשכבה על המיטה נשמתי נשימה עמוקה והמחשבה שבראשי, שעוד לפני שאני פה כדי לחפש איתה את האורגזמה הנעלמת, אני פה כדי להחזיר לה את הביטחון.
התחלתי את ההקדמה לעיסוי במגע מאוד רך, איטי, כמעט ללא תנועה, במקומות שונים בגוף. ראש, גב, רגליים. נתתי לה להרגיש שהקצב כאן יהיה שונה ממה שהורגלה במצבים אינטימיים. חיכיתי לה שתנשום, וזה לקח לה כמה דקות טובות להתחיל לנשום רגיל וסדיר אחרי המתח ודפיקות הלב המהירות של ההתחלה. כשהיא הרגישה לי רגועה מספיק, התחלתי בעיסוי עצמו. מרחתי אותה בשמן, והתחלתי לטייל עליה עם ידיי. בהדרגה נוצר בין גופה ובין ידיי איזה שיח יפה ולא מילולי של הקשבה והתמסרות. גופה מקשיב למגע ידיי, וידיי מקשיבות לגופה. הרגשתי אותה נרפית, משחררת, מתמסרת. ידעתי היטב שהשלב הזה הוא העדין ביותר, השלב בו היא באמת מתחילה באופן מודע לבטוח בי. כאן ועכשיו היא עוברת את השער בין עולם הניצול בו היא מורגלת, לבין עולם אחר, זר, ומעבר כזה לא עושים בריצה. רגל זהירה היא הניחה מבעד למפתן, מוכנה לברוח שוב ולהצטנף בפינה, לנעול את מרכזי העונג, להקהות את חושי הגוף כדי לצמצם פגיעה. נגעתי בכפות ידיה ושילבתי איתה אצבעות. העברתי לה בתחושה שזה בסדר לעבור את השער, שלא יאונה לה רע ושאני לצידה. המשכתי לעסות אותה וכעת, בהדרגה בניתי את המעבר המדורג ממגע מרגיע למגע מעורר. שוב, לקחתי את זה לאט יותר מכרגיל (העיסוי הארוטי ברוב שלביו ממילא אינו מהיר) ונתתי לה להפנים את התחושות החדשות. התגובתיות שלה היתה נהדרת. זו לא הייתה בכלל שאלה של אומץ, ולא של פיזיות, ולא של תנוחה: מרגע שהיה לה מספיק ביטחון, מרגע שהיא הבינה שכאן ועכשיו זה באמת בשבילה ורק בשבילה, החלה חגיגה של התענגות על המגע שלי. כשהגעתי למגע באיברים האינטימיים ממש, הרטט שעבר בה הדהד בכל הגוף. הטיפוס לעבר האורגזמה המיוחלת היה אפילו קל, אבל הגוף שלה סימן לי – אל תשהה, אל תאט, אני זקוקה להתפוצצות הזו, אני מבינה שהיא באה ואני רוצה להרגיש. ואז זה בא. עונג מרוכז, מהדהד, מתכווץ, מזדעק מתוכה החוצה בקריאה רמה והקשתה של הגוף. אורגזמה: יפה, אמיתית וחזקה.
ואז ליטוף איטי, והסדרת נשימה, וכמה דקות של ציפה איטית על מים מדומיינים בתוך חדר אפלולי מרצד בנרות, ואז ידיי מספרות לה שאפשר לחוות עוד מהעונג הזה, שזה באמת בשבילה ורק בשבילה כאן ועכשיו, ואין החלפת תפקידים, ואין צורך לשנות כלום, או לעשות כלום, אפשר פשוט להישאר משוחררת ולדעת שהיא בטוחה תחת ידיי, ושרק טוב יקרה לה פה, כעת.
כשסיימנו נפרדנו בחיבוק. שלחתי אותה לדרכה. ידעתי שהיא חוזרת לאותו עולם ולאותו גבר, אבל ידעתי גם שהצלחתי במפגש המסוים הזה להעניק לה חוויה פוקחת עיניים ולא רק מענגת גוף. ידעתי שמהיום היא תסתכל על עצמה אחרת. יותר מכל, קיוויתי שהחוויה שעברה אצלי היתה חוויה מתקנת, מעצימה.
אז כמו שכתבתי, המילה טיפול גדולה ומאתגרת, קטונתי, אבל באותו אופן שבו חוויה קשה יכולה לשלוח אדם לטיפול ממושך, יתכן שלפעמים כל מה שאדם צריך זו חוויה טובה, משפרת, חיובית, כדי להתחיל לטפל בעצמו, בחייו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *