גשם של עונג 2

ערב, היא נכנסת פנימה במעיל רטוב ומטריה מטפטפת. המקום חם, אני עוזר לה עם המעיל. עומדת בסוודר נשי בהיר ומכנסי ג'ינס, מחייכת, נושמת נשימה קצת נרעדת, סוג של "וואו, אני כאן". המקום מחומם היטב, אני מקפיד שלא יהיה קר ללקוחות, במיוחד בחדר העיסוי, כיוון ששם הגוף נחשף כולו, גם אם בהדרגה. אבל הערב עם כל החורף הזה שבחוץ אני דואג שיהיה פה חם כמו בבקתת סקי בסקנדינביה. גם האווירה הקבועה של המקום מתאימה לטמפרטורה: אור נרות חם ומינימליסטי, בדיוק בנקודות הנכונות ובריח הנכון. הכל מוכן. 
בשיחה שמתפתחת אני מבין שהיה לה יום מטורף, ונוסיף על זה את המתח שהיה ברקע כל הזמן מהידיעה שהערב היא עושה סוף סוף משהו שהיא חלמה עליו המון זמן… בקיצור – עם כל ההתרגשות הטובה היא גם סחוטה רגשית ואני יודע שאני רוצה לעזור לה לעשות את הסוויצ', להירגע, להשתחרר, לסגור את כל מה שקרה עד עכשיו מחוץ לדלת ולהיות כאן ועכשיו איתי ועם עצמה. אני מציע לה תרגיל אנרגטי תודעתי שיחבר אותנו יחד ואת שנינו לרגע המיוחד הזה, היא נענית בחיוב ואנחנו שוקעים לתוך מספר דקות של מינימום מילים, מאזנים אנרגיות ומייצרים זרימה מעגלית בין שנינו, ובתוך כך כבר נבנה האמון והביטחון בין אדם לאדם ובין יד נוגעת לגוף.
כעת היא מוכנה לעיסוי. אני מכיר לה את חדר הטיפולים בו היא פושטת את בגדיה ונשכבת על המיטה. כעבור דקה אני מצטרף לחדר, מגביר מעט את המוזיקה השקטה שמלווה אותנו מרגע שנכנסה וניגש אליה. גופה העירום נח בציפייה שקטה על מיטת העיסוי. אני מכסה אותה בשמיכת צמר דקה ומתחיל אט אט לגעת בה. יש לנו זמן, ויש אווירה קסומה, אווירה של עונג שמתקרב. 

רעם מתגלגל חודר לחדר מבחוץ, התודעה מתרכזת ומאזינה לגשם חזק שיורד כעת ושוטף את כל מה שסביבנו. ופה בפנים – חם. חם ורך. ריצוד הנרות על רקע עורה המרוח בשמן העיסוי, ותנועתיות של הנשימה שלה שמרחיבה את בית החזה והבטן ומשחררת שוב אויר בנשיפה. תחילה לאט לאט, ברוגע עמוק של שעת עיסוי, ואחר כך מהר יותר, בריגוש שנבנה מתוך המגע המכוון לגירוי. הגשם מנגן בחוץ ואני מנגן בפנים. מנגן על גופה העירום, החשוף, המתמסר והמבקש עונג. 
היא מגיעה לשיא, אחריו עוד אחד. אני פוגש את עיניה ושנינו מחייכים. אני משנה את המגע למרגיע, מאט את הקצב, מלטף ומפזר את האנרגיה שתטען את כל גופה. אנחנו מדברים כעת. היא מליטה לרגע את עיניה ואומרת כמעט בלחש "לא ידעתי שאני יכולה לחוות כל כך הרבה עונג", עוד רעם קטן מתגלגל לו והגשם לא מפסיק לרדת בחוץ. אני מחייך ואומר לה: "הגשם חוגג איתך". היא עונה: "גשם של עונג".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *