על התמסרות, שליטה ושחרור

היא כותבת לי לפני הטיפול: "המטרה המרכזית שלי היא לשחרר ולהנות. להתנתק מהכל ולהיות חופשיה מניהול ומצורך לנקוט איזושהי פעולה. אני סומכת עליך שתדע לקרוא אותי ולקחת שליטה. קח בחשבון שקשה לי לשחרר שליטה ואני אתגר לא פשוט"

יש לי השקפה די מאורגנת על שליטה והתמסרות. אני לא חושב ששתי המילים הללו בעלות אותו משקל על המאזניים. הן לא מאזנות זו את זו. המילה התמסרות כבדת משקל הרבה יותר. חשיבותה גדולה יותר, האתגר הטמון בה משמעותי, ובאמצעותה אפשר גם להגיע רחוק יותר. השליטה לעומת זאת, היא במקרים רבים גורם מעכב, שיקוף של האגו, ונוסף על כך השליטה, כשהיא מונעת מגחמה ומצרכיו של אחד הצדדים המעורבים באינטראקציה, חוטאת להתמסרות, למתמסר/ת.

כשהיא מגיעה אליי לצורך קבלת העיסוי האירוטי, אני משוחח איתה, מרגיש את האנרגיות איתן נכנסה, מתחיל ללמוד אותה עוד בטרם נגעתי בה. אני לא נכנס איתה בשיחה המקדימה לעניין תפיסת העולם שלי על שליטה, אבל בהמשך, כשהיא שוכבת על מיטת העיסוי אני מספר לה בלי מילים את שאני חושב:
זה לא מפגש בין זו שמתמסרת לזה שלוקח את השליטה.
זה מפגש בין זו שמתמסרת לקבלה, לבין זה שמתמסר להענקה.

על דומיננטיות ועל כניעה

היא שוכבת דוממת, נאמנה למטרה אותה הגדירה לי מראש – להיות בקבלה פאסיבית של מגע ועונג, להיות חופשיה מהצורך לעשות משהו. ככל שהיא מתמסרת יותר, אני משלב אלמנטים יותר דומיננטיים במגע שלי בה. וכאן טמון ההבדל בין השליטה לבין הדומיננטיות. אני לא שולט בה. אני מוביל אותה. כי היא רוצה להיות מובלת, היא רוצה שאקח אותה למסע, לגילוי. היא רוצה לשחרר ולהשתחרר, והיא כמהה להתמסרות אחרי שכל יום, פחות או יותר כל היום, היא עסוקה בלהיות בקונטרול ובלנהל את עולמה ואת עולמם של הסובבים אותה והכפופים אליה. האישה הזו מחזיקה כל כך הרבה קלפים ביד, רובם קרוב לחזה, והיא כל כך רגילה להיות בפוזיציה הסמכותית, זו שכל העיניים נשואות אליה, שהיא מבקשת פשוט ללכת לאיבוד קצת, להיות קצת קלולס, לא לדעת הכל, לא לצפות מראש את הצעד הבא שלי. וזה מה שאני רוצה להעניק לה. וכשאני מתמסר לתפקידי הדומיננטי, אני שואף לקחת אותה למסע בו תוכל לחוות קשת רחבה של תחושות, החל ברוגע, על סף ההירדמות אפילו, כשאני מתחיל בעיסוי מרגיע ומשחרר, ואז דרך שלבי העוררות, והגירוי המיני, ועמוק יותר אל אלמנטים נוספים שנחבאים בפינות החושיות והחושניות של ההתמסרות ושל העונג. וככל שאני דומיננטי, והיא בכניעה, ברור לשנינו באיזשהו מקום הגיוני ומודע באחורי הראש, שזה כאן ועכשיו, בתוך הבועה המסויימת לתוכה נכנסנו יחד. והידיעה הזו משחררת. ההבנה שמחוץ לזמן ולמקום הזה, נפסק "משחק התפקידים" שכל כך מתאים כרגע, אבל לא רלוונטי באינטראקציה היומיומית של אנשים והעולם שסביבם. עולם טורפני, עתיר אגו, אינטרסים, סכנות. פה היא מוגנת, כאן אני מגונן, ושנינו מתמסרים. פשוט… בשני אופנים שונים.

לשחרר

אחד הדברים הכי מאתגרים עבור הרבה אנשים ובמיוחד נשים, זה… לשחרר.
לשחרר את המיינד: יש כל כך הרבה התניות ודעות קדומות שמסתובבות איתנו חיים שלמים.
לשחרר את הגוף: להצליח להרפות, להרגע, להתמסר…
לשחרר את הנפש: לאפשר לציפור הקטנה שבפנים לפרוש כנפיים ולעוף. להשתחרר מהכבלים.

העיסוי הארוטי, עבור אישה שמתקשה לשחרר נראה לפני ההגעה אליי כמו משוכה גבוהה במיוחד. רבות הפעמים בהן אני שומע מלקוחותיי על הקושי לשחרר, על הרצון בחוויה משחררת, על החששות שלא יצליחו להשתחרר. והיופי? שכמעט תמיד זה מצליח. הן משחררות, הן משתחררות.
אז איך זה קורה? הוקוס פוקוס? אבקת קסמים?
המציאות פשוטה יותר. החומרים היפים והעוצמתיים מהם עשוי שחרור הינם חומרים טבעיים, זמינים לכל דורש, אינם ממכרים והינם בטוחים לשימוש. להלן היסודות לשיחרור מוצלח בעיסוי הארוטי ובכלל באינטראקציה אינטימית בין אנשים:

נתחיל בדבר הכי חשוב: הקשבה. ההקשבה היא הבסיס לכל התהליך, והיא נוכחת במהלך כל העיסוי. הקשבה לא מתבצעת רק עם האוזניים, אלא עם כל החושים. כשאני מקבל לקוחה, אני בהקשבה. כשאני יושב לשוחח איתה, אני מקשיב. כשאני נוגע בה, ההקשבה מתחדדת עוד יותר, בלי מילים כמעט.

נמשיך לדבר הבא: כשזה נכון, הגוף יודע, הנפש מרגישה. וכאן אני מתייחס לרעשי הרקע איתם מגיעה לפעמים אישה לעיסוי. רעשי רקע כגון רגשות אשמה (תחושה של הסתרה, אפילו של "בגידה" בבן הזוג במידה והיא בוחרת לא לעדכנו), או תפיסות שגויות וחוויות עבר טראומטיות ככל שזה נוגע לאינטימיות, מיניות, והמפגש הזוגי.
אלא מה, כאמור, הגוף יודע והנפש מרגישה. עמוק בפנים יש את התובנה הברורה שצפה ועולה לפני השטח: נעים.
זה נעים.
זה נכון.
אם את מרגישה שאני נוגע בך, והמגע עושה לך טוב, עד מהרה הרעשים נחלשים ואת מקומם תופסת ההקשבה מצידך, הסקרנות החושית, הרצון לחוות, להרגיש, להשתחרר. באותו אופן, אם את מרגישה שאני נוגע בך ברגישות, ואני נמצא כאן עבורך, ומרוכז כל כולי בלהעניק לך, הנפש לא מסוגלת למכור לך את הסרט הרע של רגשות אשמה, של מחשבות שליליות כגון ההתוויה "בוגדת". כשאת מבינה שזה מה שמדוייק לך כרגע, את לא קונה את ה"סרטים" הרעים, אלא מאפשרת לעצמך להיות במקום החיובי, המקבל, המוערך.

מה עוד? מה החומרים הנוספים מהם עשויה חוויה טובה של שחרור?
חיבור. וגם כאן הפשטות מנצחת. חיבור זה לא משהו שצריך בהכרח להתאמץ עליו. לפעמים השחרור הוא מהות החיבור. הנוכחות הפשוטה, יחד. שפת הגוף היא שפה של מגע ושל אנרגיה. תוך כדי שמתקיים המגע, נוצר אותו חיבור מופלא בין שניים. החיבור הזה הוא משהו שטבוע בנו, כיצורים חברותיים, מיניים, חושניים ומרגישים. לא חייבים היכרות מקדימה בשביל חיבור, ולא צריך עשרה מפגשים כדי לאפשר אותו. עשר דקות של מגע יכולות לייצר חיבור שמביא לשחרור. כי יש שם אמון, יש ביטחון, יש הרגשה של "נעים לי" ושל "רואים אותי" ויש שם את ההבנה ש"זה בשבילי, זה עבורי". וכשזה כך, ונוסיף פנימה רגישות, זה חייב להתחבר.

ולסיום – לשחרר זה בעיקר להפסיק להחזיק בכח. להפסיק להיאחז. לא להיתלות במה שהיה, אלא לאפשר לרגע עצמו להתקיים. להיות בנוכחות. היופי הוא שכשמפסיקים להיאחז מגלים שלא נופלים, שהכל יציב כשהיה. ומה קורה אז? אז מתחיל השלב הממש מהנה… כשפורשים כנפיים ומתחילים לעוף…
אבל נניח לתעופות כרגע. הן עוד יגיעו. כשתגיעי.
בינתיים – לשחרר.

דברים שרציתי לומר לגברים (וגם לנשים)

אף על פי שאני מקבל נשים בלבד, ישנם גברים רבים שגולשים לאתר הזה, ומגיעות אליי פניות מגברים בקשר לעיסוי ארוטי לבנות הזוג שלהם. ולכן, החלטתי היום להקדיש פוסט מיוחד לגברים, ובו אדבר על דברים שחשוב לי לומר לכם. גם הנשים מוזמנות (תגובות – כתמיד – בפרטי).

ראשית כמה דגשים חשובים על העיסוי הארוטי שאני מעניק:

  • אני מטפל בנשים בלבד.
  • העיסוי הארוטי מתבצע בנוכחות שנינו בלבד: האישה המקבלת את העיסוי, ואני.
  • גם אם שניכם מעוניינים שבן הזוג יהיה נוכח בזמן העיסוי – לי זה לא מתאים.
  • אני רואה את החוויה של העיסוי הארוטי כמשהו שלה נטו. לא משנה אם היא בזוגיות. עיסוי ארוטי הוא חווייה פרטית ולכן גם צריך להתבצע בפרטיות.

נסיון העבר

ראיתי המון, חוויתי הרבה. בעבר איפשרתי סיטואציות בהן בן הזוג נוכח. אני מכיר את כל קשת המקרים והאפשרויות של הסיטואציה. להלן רק כמה וריאציות נפוצות וההתיחסות שלי:

  1. הגבר מעונין להביא את אשתו לעיסוי ארוטי: פעמים רבות פנו אליי גברים על דעת עצמם, ללא שיתוף של בת הזוג. ישנן כל מיני סיבות לכך, ביניהן: רצון להעניק לה חוויה משחררת, רצון לראות אותה מעונגת על ידי גבר זר, רצון לראות אותה נוגעת בגבר זר, ועוד…
    התייחסותי: הגישה הנכונה לטיפול אינטימי כמו עיסוי ארוטי היא שהאישה צריכה להיות היוזמת. בן הזוג לא אמור "לדחוף" אותה לכאן, בטח לא להפתיע, ובשום תצורה שהיא העיסוי הארוטי לא צריך לשרת איזו פנטזיה של הגבר. זו אחת מהסיבות שהגבר לא יהיה נוכח בזמן העיסוי. יש לך פנטזיה? אפילו אם היא פנטזיה ששניכם חולקים, ואני מברך על כך – העיסוי הארוטי שאני מעניק אינו הסיטואציה להגשים אותה.
  2. האישה מעוניינת בחוויה, בן הזוג מתנה זאת בנוכחותו: זה יכול להיות כאמור מסקרנות, או מפנטזיה, או במקרים רבים מהצורך 'לשמור' עליה ולפקוח עין כדי לדעת מה קורה, מה לא קורה, ועד כמה הדברים מרחיקים לכת.
    התייחסותי: שוב, העיסוי הארוטי הוא חוויה שלה נטו. אם אתה כבן הזוג מעורב בתהליך (מבחירתה או מבחירתך), המעורבות מסתכמת בלקרוא כאן באתר, לשוחח איתי אם תרצה, לעבד איתה ולשוחח איתה לפני / אחרי על החוויה ובעיקר לפרגן. המעורבות לא תכלול את נוכחותך, לא איתנו בחדר ולא בחדר סמוך. אם זה קשה לך או לא מקובל עלייך – דבר עם זוגתך, תלבנו את העניין ותגיעו להחלטה אם אתה משחרר, או היא מוותרת על הטיפול. אחד הדברים הכי לא מתאימים בעיסוי הארוטי זה שיושב בצד גבר על תקן "פקח" שבוחן בכל רגע מה מתרחש ואיך האישה מגיבה. אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר. לא מתאים, בכלל.
  3. אתם בתוך מסע זוגי קסום ומלא חוויות: אני הכי מפרגן. פגשתי המון זוגות שנמצאים בתוך הקטע המסקרן והסקסי של חילופי זוגות, הגשמת פנטזיות, הרפתקאות ובילויי סקס מגוונים. כאמור – אני מפרגן, אני בעד כל מה שעושה לשניכם טוב. אבל: אני לא הכתובת. בואו נחדד: העיסוי הארוטי שאני מעניק הוא לא חוויה זוגית, הוא לא נועד להיות עוד משהו שאתם עוברים כזוג יחד, ואם בעבר זה היה מקובל עליי ואיפשרתי – כיום אני לא שם. כלומר התשובה הקצרה היא: לא מתאים לי.
    אבל אתעכב רגע גם על התשובה הארוכה יותר: אתם מחפשים הגשמת פנטזיה. אתם צריכים לפנות למי שמתאים לו להגשים לכם את הפנטזיה. העיסוק שלי הוא עיסוי ארוטי, שזה טיפול בו אני שואף להיות בהקשבה מלאה וריכוז מלא במטופלת שלי, ואני רוצה שהיא עצמה תהיה באותה רמת ריכוז והתמסרות ללא גורם שלישי שנוכח או מעורב. קל להבין שמדובר בשני דברים שונים ואפילו מנוגדים. אני לדוגמה גיליתי עם הזמן שאני מתקשה להתנתק לגמרי מנוכחותו של בן הזוג ולהתרכז רק במטופלת. וקרו מקרים בהם גם נוכחתי כמה משפיעה נוכחותו של בן הזוג על המטופלת עצמה, ובמקרים מסויימים – לא לטובה. לא בגלל שבן הזוג לא מפרגן / מפריע, אפילו להפך: החיבור המיוחד שביניכם מקשה על האישה להשתחרר, להתמסר, להיות בהקשבה מלאה לעצמה ולתחושותיה, כדי להפיק את המיטב מהמפגש, כדי לדייק אותי כשצריך, כדי לזהות את הדקויות שבין "טוב לי" לבין "זה יותר מדי". נוכחות בן הזוג יכולה להיות חיבור (מאולץ) בין החוויה הנועזת של העיסוי הארוטי ובין המוכר, המרגיע. לכאורה זה מאזן, אבל רק לכאורה. בפועל, זה לא. זו בריחה, וזה יכול לקלקל. כדי לעבור איתי את המסע של העיסוי הארוטי צריך לסמוך עליי. צריך להיות איתי. וצריך לאפשר גם לי להיות עם המטופלת ולהרגיש רק אותה ואת האנרגיות שלה. בלי מיסוכים, בלי הסחות.

"שחרר… היא ואני מתואמים ויודעים בדיוק מה אנחנו רוצים…"

יתכן שאתם מחפשים במקום הלא נכון. כאמור אני לגמרי מפרגן להיבט הזוגי, כולל ה'ביחד' שלכם שהוא חלק מהחבילה. אבל לי, ולשרות שאני מעניק, זה לא מתאים. אחרי שנים של נסיון עם הרבה נשים והרבה זוגות, מתוך מקום מנוסה ומודע: העיסוי האירוטי שאני מעניק הוא משהו שהיא צריכה לעבור לבד.

לסיכום:
אני אוהב את העבודה שלי ומכבד אותה. אני מכבד גם את לקוחותיי, מאוד. אני מעריך ומוקיר את הזכות לקבל אליי אישה לתהליך כל כך אינטימי ומיוחד, ואני רוצה להעניק לה את החוויה הכי טובה שאני מסוגל להעניק. לפי האני מאמין שלי:
1. זו חוויה אישית, פרטית, וגם אם יכולות להיות לה משמעויות במישור הזוגי, החוויה עצמה, בזמן קיומה, לא מערבת את בן הזוג.
2. זו חוויה שכדי שתתממש אישה צריכה לרצות, בעצמה, ועבור עצמה. זו לא חוויה שבן הזוג צריך ליזום, לבטח לא לדרבן ולשכנע. אם נדרש שיכנוע או דחיפה, היא עוד לא שם, תעצור, תרפה, אולי אפילו תרד מהרעיון לגמרי.
3. אני באופן אישי מגיע עם סט מאוד ברור של נכון ולא נכון, אותו דייקתי עם השנים והטיפולים הרבים. ולכן, אם אתה גבר, ורוצה להעניק לה את חווית העיסוי הארוטי שלי, וודא שכל שנכתב לעיל פוגש אותך ואתכם במקום טוב, מכבד ומבין, ובהמשך לכך: זוגתך מוזמנת לשוחח איתי שיחה מקדימה ולקבוע.

הפשטות שב-wow, או: הגוף יודע, הגוף זוכר.

"אז רוני… וואו… מאיפה להתחיל?
יצאתי ממך אחרת מאיך שהגעתי"


היא נכנסת עם התרגשות גדולה, עם סימני שאלה, עם הרבה זמן שעבר עליה בהיסוסים, בהתלבטויות. בדיעבד, נעימה לי המחשבה שהייתי עבורה הגשמה של פנטזיה, אך גם חבל לי בשבילה שבהגשמה הזו הייתה כרוכה תקופה לא מבוטלת של התלבטות, של חששות.
אבל היא כאן.
והיא פתוחה אליי.
היא פתוחה יותר ממה שהיא יודעת.
כי היא יודעת שהיא רוצה להיפתח, אבל היא לא בטוחה שהיא מסוגלת.
מסוגלת להתמסר, מסוגלת לחוות. לחוות בכל החושים, לדבר את השפה הזו, שפת העונג.
אני רואה אותה.
מקסימה אמיתית, ככה כמו שהיא עם ההיסוס, והחשש, והסקפטיות.
אני רואה אישה.

"לקח הרבה זמן עד שהצלחתי לאסוף קצת אומץ ולהגיע אלייך.
את ההמשך אתה כבר יודע…"


כשהיא שוכבת על מיטת העיסוי ואני חש אותה, אני מרגיש שני דברים: כמה היא בהקשבה, עם כל הגוף, וכמה היא מחוברת, מתחברת, כמה היא איתי. בניואנסים קטנים, הושטת יד, הרפיית השרירים, מגע חוזר, היא מספרת לי בלי מילים כמה היא נוכחת, כמה היא בוטחת, כמה היא רוצה להתמסר ולחוות דרכי את עצמה, ולהתקרב, להיות כאן ועכשיו שניים, בתוך חווייה אחת.

שכבות של אשמה מתקלפות, שנים של תפיסה עצמית שגוייה מקבלות תפנית מסקרנת, משהו אמיתי מתגלה מתחת לפני העור. והעור – כולו עקצוצים טובים של עוררות. של גירוי חושי. אני נושף. היא נושמת אותי פנימה.

"הרגע הכי חזק ומרגש בשבילי היה הרגע שבו…"

המילים שלה מחזירות אותי לאותם רגעים. אלה מילים שיישארו בינינו, כי ההמשך של המשפט שלה, על הרגע החזק והמרגש הוא התמצית של הסוד. של האינטימיות. ואני מתרגש בחזרה, לקרוא את מילותיה, כמו שהיה מרגש לקרוא אותה בכל החושים. אני מתרגש כי זכיתי לראות אותה פנימה, הכי כמוסה והכי פתוחה, ולא היה באותם רגעים דבר מלבד הנוכחות הפשוטה והטבעית וזה כל כך טבעי שזה מרגיש כמו הזיה.

"החיוך לא ירד ממני כל היום. החושים התחדדו…
… יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אעצור כאן…"


תודה לך, מקסימה.

געגועים למגע בימי קורונה

"רוני, אתה עובד? אני חייבת עיסוי! תגיד לי שאתה עובד בבקשה, פליזזז"

תקופה מורכבת. נכפה עליי כמו כולם "לצאת לחופש" אבל כולנו גילינו שבעצם במקום לצאת נכנסנו, ובמקום לחופש – לסוג של כלא. הדברים הכי בסיסיים נלקחו מאיתנו: החופש להסתובב בעולם, המגע, החיכוך עם אנשים אהובים, החירות לחוות, להתענג, להגשים ולא רק לפנטז.
ימי קורונה. הלוואי שיחלפו במהרה ונחזור כולנו להיות אנשים חופשיים ופעלתנים. בינתיים אני לא קובע טיפולים כמובן. מתבאס, אבל מבין את הצורך להישמע להוראות כדי להתגונן. ויחד עם זאת ער למחיר הגבוה שאנחנו משלמים ולא רק בכיס. כסף בא והולך (כרגע רק הולך…) אבל ישנם צרכים נוספים לאדם חוץ מכסף בחשבון הבנק. כאדם שרגיל לגעת, אני מרגיש את החוסר הזה. החיבור הבין גופי, החשמל והאנרגיה שזורמים בין עור לעור. תענוג אמיתי, שכרגע חסר.

"רוני, כשאתה חוזר לעבוד תרשום אותי ראשונה!"

גילוי לב: אני ממש סקרן איך זה יהיה. איך יהיה שוב לגעת, להתרגל מחדש לחופש הזה להתחבר, שהיה כל כך מובן מאליו ופתאום מרגיש כמו פלא רחוק מהישג יד. איך התהפך העולם ככה תוך כמה שבועות? מסקרן אותי איך נתניע כולנו מחדש את האדם החופשי והמשתוקק שהיה כלוא כל כך הרבה זמן מתחת מסיכות, מתחת שכבות של חשדנות, והתגוננות, ומיגבלות… כמה מיגבלות…

"יש לך עצה מה לעשות בינתיים?"

לא לוותר לעצמנו. לא להתרגל לכלא. לזכור שאנחנו בני חורין, והמצב זמני. לעבוד עם הדמיון, עם המיינד. להיות ארוטיים, לגעת. בבני הזוג, בעצמנו, באופן מיני אבל גם באופן הכי פשוט ובסיסי. שבו בנוח, קפלו רגל, קחו את כף הרגל בשתי הידיים והתחילו לעסות אותה. תגלו תחושות ששכחתם. המשיכו לטייל לשוק, לירך, גלו איך הגוף מתעורר למגע, נהנה להיזכר בתחושות. גם כשתקועים בבית בלי פרטיות ובקושי אפשר אפילו למצוא זמן להתענג, אפשר לעבוד עם הדמיון ועם הפנטזיה. גם זה נחשב "לעשות כושר" במובן המיני. תנו למחשבות לנדוד…

"על מה לחשוב רוני? נאטם לי המוח, בחיי, מרגישה כמו דייסה אפורה בפיג'מה… רוצה להתעורר שוב…"

קחי לך כמה דקות של דמיון… כנסי אליי לסטודיו, תתרגלי למקום, לתאורה החלשה, לריח הנעים, לצלילי המוזיקה הרכים ולשקט מסביב שמבודד אותנו מהעולם שבחוץ. הבגדים מיותרים, אין מסיכות, לא פיזית ולא סימלית. אפשר להיות אנחנו. להשתחרר. לנשום חופש. דמייני מיטת עיסוי ואותך שוכבת עליה. תרגישי שתי ידיים חמימות מונחות על גבך. מרגילות אותך למגע. דמייני תנועה מתהווה, מסלול מעגלי סביב הגב, השכמות, צווארך. הרגישי את הגוף נפתח, מתרכך, נרגע ואז מתעורר מחדש. הרגישי את הלהבה ההיא מתחילה לבעור, שוב. כמו פעם. תני לידיי להמשיך לחקור אותך, ללמד אותך עונג, ככל שאני ממשיך לטייל על כל גופך, מכפות רגלייך כלפי מעלה, מעורר את השוקיים, מעמיק לתוך הירכיים, וביניהן… הרגישי את הדגדוג המוכר בשיפולי הבטן, ואת הרטיבות הנפלאה שנובעת מתוכך, מכינה אותך לעומקים חדשים של עונג… הרשי לעצמך לטפס, כשאני מוביל אותך לעבר אורגזמה ראשונה, ומשם להמשך טיול בין פסגות העונג…

"אתה עושה גם זום? בחיי… הערת אותי!"

עוד לא מצאתי דרך לעשות עיסוי ארוטי בזום… באסה. אבל אני אופטימי. בקרוב פשוט נחזור לגעת. עד אז אשמח לתגובות ולסיפורים האישיים שלכן מתקופת הקורונה, נשים יקרות, לקוחותיי ואלה שעתידות להיות – כשנחזור להיות אנשי חופש. בינתיים אני ב: 058-4472766 (ווטסאפ, טלגרם)

"לשכנע אותה"

כמי שמעניק עיסוי ארוטי לנשים אני מקבל לעתים קרובות שיחות טלפון מגברים שמתעניינים בטיפול לבת הזוג. בשיחות הללו אני מוסר אינפורמציה, עונה על שאלות ולומד קצת על מי שמתקשר/ים אליי. יש כאלה שעבורם הסיטואציה של עיסוי אירוטי אינה חריגה בנוף הבילויים שלהם. כאלה הם הזוגות ההרפתקניים שחוו דבר או שניים בהקשר של מיניות. כשגבר מתקשר אליי לקבוע עיסוי ארוטי ומספר שאשתו והוא הנם סווינגרים מנוסים אני מוצא עצמי לעתים מנסה "לצנן" אותו מעט, להסביר שהעיסוי הארוטי אינו דומה לבילוי במסיבת סקס, ושיש הבדלים מהותיים בין הסיטואציות. לפני הכל אני מסביר לו שאליי מגיעה האישה לבד, ללא בן הזוג. לא משנה כמה חילופי זוגות והרפתקאות יש להם ברזומה. אני מסביר לו באדיבות שאם הם מחפשים חוויה זוגית – אני לא הכתובת. אם זו חוויה פרטית עבורה – וולקאם, אפשר להמשיך.
חלק מהגברים שפונים אליי עושים זאת מיוזמתם וללא הבעת עניין כלשהי מצד בת הזוג. במקרים שכאלה אני נשאל שאלות כגון "יש לך רעיון איך לשכנע אותה?" או בקשות כגון "היא תבוא כאילו לעיסוי רגיל ותוך כדי תנסה לבדוק כמה היא זורמת…". במקרים הללו אני מיד מעמיד את הפונה במקומו ומסביר: שקיפות וכנות הן דבר בסיסי שלא אתפשר עליו. אני לא הבנאדם שישתף פעולה עם "תרגיל" של להביא אותה לפה בלי שהיא יודעת בדיוק למה היא באה. חשוב להבין שעיסוי אירוטי הוא טיפול שלא מתאים כהפתעה. זה בלתי אפשרי, לחלוטין. נתחיל מהסיבה המנהלתית-טכנית: אני לא מעניק עיסוי ארוטי ללקוחה בטרם חתמה על טופס הסכמה לעיסוי, בו היא מביעה במפורש את הסכמתה ורצונה שאגע באיברים האינטימיים שלה כחלק מהעיסוי. הטופס הזה מגן עליי ועליה. עליי – כי מגע אינטימי באישה ללא הסכמתה המפורשת יכול לסכן אותי. עליה – כי אם מסיבה כלשהי המטופלת לא תדע שאני עומד לגעת בה באופן אינטימי, כשאעשה זאת היא עלולה לחוות זאת כפגיעה מינית. אני כאן כדי לעשות טוב, לא כדי לפגוע חלילה.
בנוסף, אני מתנגד לגישה של "לשכנע אותה לבוא". אישה לא צריכה "להיגרר" לעיסוי ארוטי. הנשים שאני רוצה לטפל בהן, הן הנשים שרוצות שאענג אותן. לכן המילה 'לשכנע' לא רלוונטית.
אם נדרש שכנוע כלשהו – היא עוד לא מוכנה.
ההמלצה שלי: שלח לה את כתובת האתר שלי, תן לה לקרוא את החומר, להציץ בסרטון. היא מוזמנת להתקשר אליי ולשאול כל שאלה, אני אענה בפתיחות. ואם אחרי שנחשפה לחומר התעורר בה החשק לנסות, לא תצטרך לשכנע, תצטרך רק לפרגן לה על הפינוק שהיא הולכת לקבל כאן.
ולכן הנשים שמהססות או מתלבטות וקוראות את הפוסט הזה, טיפ קטן ממני: בואי לפה בשבילך! מצפה לך חוויה מיוחדת ומפנקת במיוחד, אם תרשי לעצמך להסתקרן, להתמסר, לחגוג את זה…

שיא-כום שנה ארוטית

שנה נפלאה זו הייתה. נשים רבות ממגוון גילאים וסיפורי חיים באו אליי לסטודיו לחקור את העונג, להתנסות, להסתקרן ולחוות. סיפורי החיים כל כך מגוונים שכל נסיון להכליל ולאפיין את קהל הלקוחות מיותר מראש. היו כאן נשים שכבר זכו לתואר 'סבתא' והיו צעירות שמנווטות את דרכן באמצע שנות העשרים. היו נשים המצויות בקשר זוגי ממושך של עשרים שנה והיו רווקות, גרושות. היו נשים סטרייטיות והיו בעלות נטיות מיניות מגוונות.

היו הרבה שיאים השנה. שיאים של עונג, שיאים של תעוזה, שיאים של גילוי. בעיקר מרגשים אותי באופן אישי – שיאים של אינטימיות. של יכולת להתמסר עד כלות ליופיו של הרגע, להתחבר בצורה טוטאלית, להבין שבתוך המרחב שאני מספק אפשר להרגיש ביטחון, אומץ, שחרור ושקט נפשי.

היו גם קשיים. היה מקום גם להם. למבוכה, לקושי לשחרר, להיסוסים, לפער בין רצון עז להתענג לבין המסוגלות להתכוונן לערוצי העונג.

היו נשים שעבורן הייתי תחנה בודדת במסע ארוך של חקר וגילוי והתנסות, או חוויה חד פעמית של סקרנות ותעוזה בתוך שגרה מאופקת וסולידית. היו נשים שהגיעו ושבו וחזרו ומסשן לסשן העמקנו את חקירת העונג, גיוונו את סוגי המגע, את עוצמות הריגוש, ולא פחות חשוב – את דרגות התקשורת והפתיחות.

היו המון אורגזמות. יפות. נשיות, שונות ומגוונות. אורגזמות וגינליות, עם או בלי שפיכה, אורגזמות דגדגניות (שבשילוב עם סוגי עינוג נוספים הפכו לחגיגה של שיאים מתמשכים), ובמקרים מסוימים אורגזמות של כמעט כל מקום בגוף… (אפילו שורשי השיער…).

ועדיין, עם כל היופי שמלווה את ה"מפץ" האורגזמי, אני חוזר ומזכיר לעצמי וללקוחותיי: העיקר הוא העונג. האורגזמה היא התוצאה המבורכת של העונג. מקרה יפה שאני רוצה להביא כאן הוא של צעירה בת 25 שהגיעה אליי לעיסוי ארוטי וציינה שמעולם לא חוותה אורגזמה. היה לנו סשן נהדר במהלכו היא טיפסה לגבהים יפים מאוד של עונג וכתוצאה מכך חוותה מספר רב של אורגזמות מגוונות. הגוף שלה ממש חגג את התחושות, המיינד שלה השתחרר לגמרי. בסיום המפגש שוחחנו על החוויה שעברה. כשעיבדנו את שלל התחושות שהיא חשה במהלך העיסוי התברר לה שבעצם היא אכן חוותה אורגזמות לפני שהגיעה אליי, רק שלא ממש ידעה להגדיר אותן כאורגזמות. היא לא ממש ידעה להבחין בין תחושת עונג ותחושת שיא. אז אף על פי שלאורגזמה יש אכן "קווים לדמותה", כגון סדרת התכווצויות משמעותיות שאפשר לזהות, מה שבאמת חשוב הוא "ערוץ העונג". להקשיב פנימה: האם זה נעים? האם אני נהנית מהמגע? מהתחושה? לתקשר! לתת למי שמענג אותך פידבק, מה נעים לך, מה פחות, כדי שכשהוא עושה משהו טוב, ימשיך לעשות כך (בסבלנות… המון סבלנות) וכשהוא "מפספס" את הנקודה תחזרו למסלול הנכון לפני שייבנה בך תסכול, אובדן תחושה או כאב.

לשיא-כום, בנימה אישית יותר: אני מוקיר את הזכות לעסוק במשהו שאני אוהב, במשהו שאני מרגיש שתורם המון לנשים שמתנסות בו. העיסוי הארוטי הוא בעיניי תהליך מקודש, במובן הרוחני ולא רק הפיזי. אני מאחל לעצמי להמשיך לחקור את העונג ולהמשיך לחקור את המיניות המקודשת, יחד איתכן.

שתהיה שנת עונג, בריאות, גילוי ושיאים של הנאה.

במקדש הארוטי

אחד המנועים החזקים שמפעילים אותי הוא יצירה. אני אוהב ליצור. זה פוגש אותי בכל מיני תחומים, קטנים וגדולים. בין השאר, בעיצוב של המקום המיוחד בו אני מקבל את לקוחותיי ומטפל בהן. זה מתחיל בתאורה נכונה ומסקרנת, ממשיך בריחות, בצלילים, ובאלמנטים עיצוביים שונים. בעצם העיצוב והתכנון של המקום מגיע מהמקום המנטלי לא פחות מהפן הויזואלי. אלמנטים חושיים וחומריים מהעולם הטנטרי, מהטבע, ומהחיבור בין אדם ומקום.
תהליך העיסוי הארוטי מורכב, אישי ומשתנה. כמו בעיצוב המקום, גם את העיסוי הארוטי אני מעצב ללא הרף. הוא תמיד בתהליך של התפתחות, עדכון וחקר סקרני.
השעה מאוחרת, זהו טיפול לילי. היא שוכבת על מיטת העיסוי, מסדירה נשימה אחרי אורגזמה נהדרת. יד אחת שלה על בית החזה, יד שנייה בתוך ידי. אני מתבונן בה. תערובת יפה של עונג ותשישות, בכל זאת עבר עליה יום ארוך והנה ממש כאן ועכשיו היא רטטה באנרגיות מטורפות. אני רוצה ללמד אותה עכשיו משהו על רפיון, על שחרור, ועל איך שזה מתחבר לעונג.
ידיי לא עוזבות אותה, אך המגע כעת אינו מיני. הליטופים ארוכים, עמוקים ואיטיים. אני עובר על כל הגוף, ועורה שספג את שמן העיסוי מקבל אותי בחלקלקות נעימה לשנינו. האור קלוש, ובמעט האור הזה גופה מבהיק. פניה זורחות. אני מגיע לצוואר, מרים מעט את הראש ותומך אותו בידיי ומתחיל בעיסוי בתנועות חזרתיות מהגב העליון, דרך העורף ועד לבסיס הגולגולת. לאחר מכן אני ממשיך במשיכות ארוכות ואיטיות מהעורף אל הקודקוד ואוסף את שיערה במשיכה עדינה. היא נמסה לי מתחת לידיים, הבעת הפנים שלה מספרת לי שהיא עכשיו במקום לא פחות טוב מאורגזמה, היא בהתמסרות ובהרפיה מלאה. הרגע הזה, שנמתח על פני דקות ארוכות וחסרות מחוגים טבול בקסם המגע והאנרגיה. לאט אנחנו קושרים שוב שיחה, במילים מדודות, עם הרבה רווח ביניהן. היא פוקחת לרגע עיניים, מחייכת אליי: אני מרגישה כאילו אני באיזה מקדש.
כמה נכון. כי הרגע הזה קסום והאווירה כאן בינינו מקודשת. אני כל כולי בהענקה, בהתמסרות ליופיו של הרגע, יופיה של הנתינה… והיא, מרחפת בקסמי העונג, פתוחה, מקבלת, נושמת את כל הריחות והתחושות והזרמים לתוכה.
אט אט אני מסיים בהדרגה לגעת. ידיי עדיין סמוכות לגופה שמגיב לאנרגיות. התכווצויות קלות לוחשות לידיי: מרגישה… את הזרמים, את החום. אני נפעם, איך הגוף שלה יודע בלי שאצטרך להדריך אותה לעבור מהאירוטי לאנרגטי, מעולם המגע המענג לעולם האנרגיה של הטנטרה. יש דברים שפשוט קורים בלי מאמץ אחרי מספיק זמן של עונג מקודש.
החיבוק של סיום הערב קטן על יופיו של המעמד.
שעה שאנחנו נפרדים שוב וידינו מתנתקות, נשאר בינינו, בתוך המרחב היפה שנוצא כאן – מקדש התענוגות הטנטרי. המקדש הארוטי.

שפיכה נשית – לא מיתוס, אבל גם לא טרנד

נתחיל בעובדות. פעמים רבות נשים חוות אצלי על מיטת העיסוי שפיכה במהלך העיסוי הארוטי. אם יש איזשהו ספק (בשנת 2019 עדיין יש?) ששפיכה נשית היא דבר אמיתי וטבעי, אני כאן כדי להפריכו: זה קיים וזה נפלא. זה בטח לא מיתוס.
מצד שני, אני מציע גם להרגיע קצת עם הטרנדיות שאופפת בימינו את עניין השפיכה. נתקלתי בלא מעט זוגות, בהם הגבר למד להביא את זוגתו לשפיכה בצורה שנלמדה ככל הנראה מסרטי פורנו. ופורנו, כפי שאנחנו יודעים זה במילים עדינות – לא מציאותי, לבטח לא ספר הדרכה לחיים. השפיכה הפורנוגרפית היא על פי רוב משהו שפחות קשור לעונג ויותר קשור למכניקה, כשהמגע באיבר המין מאוד חזק, מאוד אינטנסיבי, וזה ממש "מאלץ" את האישה לשפוך. אם יש שם עונג, הוא במקרים רבים יותר מנטלי מאשר פיזי. כי השפיכה האמיתית, הנשית, זו שאני רוצה לדבר עליה, היא שפיכה שלא מאלצים, אלא משהו שקורה מעצמו כשמגיעים לרמת ריגוש מאוד גבוהה.
אז בואו נעשה רגע ריסט, נשכח את מה שראינו בפורנו או במסיבת חילופי זוגות ונחזור להתחלה.

מהי שפיכה נשית

נתחיל במה היא לא. השפיכה אינה אותו נוזל שמרטיב את איבר המין הנשי לקראת חדירה, הנוזל החלקלק והסמיך מעט שמופרש מבלוטות הברטולין שממוקמות בחלק התחתון של איבר המין. השפיכה הנשית לא מגיעה מבלוטות הברטולין ולא מתוך הווגינה.
מקור השפיכה הנשית הוא ב"בלוטות סקין" שממוקמות על הקיר הקדמי של הווגינה, סביב הקצה התחתון של השופכה. הבלוטות הללו מתנקזות לתוך השופכה והחוצה ליד פתח השופכה ומקבילות במידה מסויימת לבלוטת הערמונית של הגבר, גם מבחינת הרכב הנוזל המופרש מהבלוטות. גירוי מיני גבוה, במיוחד גירוי של נקודת הג'י הממוקמת בתוך הווגינה (בסמוך לבלוטות סקין) מביא, במקביל לאורגזמה או ללא קשר הכרחי אליה לשחרור של נוזל מהבלוטות. כמות הנוזל יכולה להיות מזערית וכמעט בלתי מורגשת, ויכולה גם להיות משמעותית ולהתבטא בהשפרצה ממשית. ועדיין, ממטרות של פורנו זה ממש לא הדבר האמיתי…
הקירבה והקשר של הבלוטות לשלפוחית השתן מביא גם לספקנות ולמבוכה לגבי האם מדובר בשפיכה או פשוט בהשתנה. וגם כאן ראוי לזכור להפריד בין פורנוגרפיה לבין עונג אמיתי. כאשר צופים בפורנו ורואים שם מיזרקות אינסופיות של שפיכה נשית, מדובר קרוב לוודאי בהשתנה. השחקנית (זוכרים? פורנו זה משחק, זה לא החיים עצמם) דאגה לשתות הרבה לפני תחילת הצילומים, ולמדה לשחרר את הסוגרים תוך כדי המגע המיני או העינוג הידני. התוצאה: פארק מים באוגוסט… הרבה בלאגן.
אם היו מנסים לצלם את השפיכה האמיתית יש מצב שהסרט היה הרבה פחות מרגש את קהל צרכני הפורנו. זאת מכיוון שבמרבית הפעמים ממש קשה להבחין בה. לעומת זאת אם תטעמו או תתבוננו בשפיכה האמיתית לא תוכלו לטעות בה: היא נטולת טעם כמעט (בשונה משתן), היא עדינה ונוטה לגוון לבנבן חלבי מעט. היא חמימה ופורצת בקילוח עדין או בשפיעה ממשית במקביל לרמות העינוג הגבוהות בהן האישה נמצאת.

הדרך הנכונה לשפיכה הנשית

אף על פי שהשפיכה היא מן רגע די אקסטטי ועוצמתי, הדרך הנכונה אליה היא מעודנת וקשובה. הצעד הראשון שאני ממליץ לעשות לפני סיטואציה בה את רוצה לחוות שפיכה: לרוקן את שלפוחית השתן. ולהלן ההסבר: כפי שהסברתי קיים קשר הדוק בין בלוטות סקין ופתח השופכה. הבלוטות מתנקזות החוצה דרך השופכה. זאת גם הסיבה לכך שכשאישה מתקרבת לשפיכה, היא עשויה להרגיש שעומד לברוח לה שתן. ומה התגובה הטבעית להרגשה ש"תיכף בורח לי פיפי"? נכון מאוד… להתאפק, להתנגד. וכך קורה שנשים רבות מגיעות קרוב מאוד לשפיכה ו… עוצרות את עצמן, ונמנעות מלשחרר.
לכן, אם לפני כן רוקנת את שלפוחית השתן, את יכולה להתמסר לתחושה ולהשתחרר. הראש מבין שזה כנראה לא באמת שתן, ושמשהו מאוד נעים מתרחש ואת רוצה לחוות את זה.
וכעת למגע עצמו. הרעיון הוא לבנות עונג לאורך זמן ממושך ורמת ריגוש גבוהה. השפיכה לא צריכה "להיכפות" על הגוף אלא פשוט להתרחש מעצמה. אני ממליץ על פרק זמן של לפחות חצי שעה של עינוג שנבנה מהחוץ פנימה (לכן העיסוי הארוטי מתחיל בכל הגוף ובהדרגה עובר להתמקדות באיברים האינטימיים), עד למצב של ריגוש גבוה. במצב הזה, כאשר הנשימה כבר מואצת, הדופק עולה ואיבר המין מגורה וכלי הדם בו מוצפים, אפשר להתקדם ולהתמקד יותר בעינוג נקודת הג'י שבקידמת הווגינה. כאן צריך להפעיל הרבה הקשבה ורגישות ולחפש את הקצב, הזוית ודרגת הלחץ (חשוב!) הנכונה לך. ככל שעוברות הדקות ואת במצב מתמשך של עינוג שכולל גם את נקודת הג'י, עולה הסיכוי לשפיכה. יש נשים שעוזר להן להיות כבר אחרי אורגזמה דגדגנית. מהמקום שלי כמטפל – זה פחות קריטי, למרות שזה יכול לעודד את התהליך. הדבר הכי חשוב הוא – עונג, והרבה ממנו.
בשלב האחרון שלפני השפיכה יש תחושה שלפני התפרצות. לצערי, לי כגבר מאוד קשה לתאר לך איך תרגישי, אבל הדבר המדהים הוא שכשאישה עומדת לשפוך אני לגמרי מרגיש את זה, אני חש שזה מגיע. בשלב הזה אני ממקד קצת יותר (דגש על קצת) את המגע באיזור הג'י, ומגביר (קצת!) את הלחץ שם, ופשוט מזמין את השפיכה להגיע. מחכה לה. והיא מגיעה. תחילה בקילוח קטן וחד וזהיר, מן התגנבות קטנה של מים מעל פי הסכר, ואז בסדרה של קילוחים שופעים ועוצמתיים יותר המלווים בהתכווצויות אורגזמיות עוצמתיות. בשונה מהשפיכה הפורנוגרפית, אני לא מפמפם את איבר המין עם האצבעות כאילו מדובר בכלי עבודה של שיפוצניק. להיפך, אני מחפש את הדרך לחבר את האקסטזה עם העדינות, עם הקבלה.

הצד המנטלי של השפיכה

נסתכל רגע על השפיכה הפורנוגרפית, הטרנדית: הגבר כובש, דומיננטי, חזק וקשוח בתנועותיו. האישה נכנעת, השפיכה "מאולצת" להתפרץ מתוכה, תוצאה של הכניעה ללחץ ולמהירות של המגע. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, יתכן וחלק מהזוגות או הנשים יפיקו איזשהו ריגוש מנטלי מהתחושה הזו של הכיבוש-כניעה. כמו שאנשים מתרגשים גם מיחסים בדס"מיים.
לעומת זאת השפיכה שתיארתי כאן למעלה, זו שבעיניי היא השפיכה האמיתית, הרצויה, מגיעה מכיוון מנטלי אחר לגמרי: יופיו של הרגע, התמסרותו של הגבר לעונג של האישה, התמסרותה של האישה לתחושות ששוטפות אותה, ואז… כשזה קורה, כשהשפיכה זורמת ממך החוצה, זהו רגע טהור ומדויק של חיבור פיזי-מנטלי שיש בו עוצמות אחרות. זוהי לא "עוד אורגזמה" ולא סתם שיא. זו חוויה של התעלות שבדרך כלל מותירה את האישה שעברה אותה עם חיוך יפה על הפנים, וזרמים מגניבים בתוך הגוף. כשזה קורה, יש מן תחושה ש – זה הדבר האמיתי. זה העונג כפי שהטבע הועיד אותו להיות. ובשונה מה"כיבוש-כניעה" של הפורנו, זוהי חוויה של חיבור מעצים לשני הצדדים, חוויה מאחדת.

שפיכה מובטחת?

לא פעם נשאלתי בשיחות המקדימות: רוני, אתה יכול ללמד אותי לשפוך? אני מחייך כשאני נתקל בשאלה הזו כי זה קצת כמו לשאול מורה לנהיגה אם הוא יכול ללמד אותך לעבור טסט…
יש לך את היכולת (לכל אישה כמעט יש), יש לי את הנסיון והידע, ועדיין, אין דבר כזה "שפיכה מובטחת". מכיוון שאני לא מאמין בשפיכה מאולצת ופורנוגרפית, אני גם יודע שהדרך לשפיכה האמיתית היא לפעמים מעט חמקמקה ולוקחת זמן. לא תמיד זה יתרחש בנסיון הראשון. לא חוכמה לאלץ אותך לשפוך באמצעות מגע אגרסיבי. היופי הוא להזמין אותך לחוות רמות כל כך גבוהות של עונג, שהשפיכה תתרחש מאליה. ולכן אם שפיכה נשית מסקרנת אותך, אני מזמין אותך לשחרר את הראש, להצטייד בסקרנות בריאה ו… לצאת למסע החקר.
אם את חושבת שאני האיש הנכון לעזור לך לחקור את השפיכה הנשית שלך, את בהחלט מוזמנת להיות לקוחה שלי. אם זה יצליח – נפלא. ואולי גם בלי שתשפכי תגלי רמות חדשות של עונג, שזו בעצם המטרה המרכזית, לפני הכל…

מולטי אורגזמה – איך מתחילים?

היא מתקרבת שוב לעוד שיא, אני מזהה לפי שפת הגוף שלה שלמדתי בשעה האחרונה להכיר. היא נהיית שקטה יותר, המתח בשרירים עולה, היא נדרכת כולה, לרגע אחד עוצרת את הנשימה ואז בבת אחת משחררת גל אדיר של עונג, גל נוסף. היא נושמת, היא נאנחת, היא מתקשתת ומתפתלת, כל הגוף שלה מעורב באורגזמה, כל כולה גלים של רטט אורגזמי. ואני כבר יודע, שאין צורך להפסיק ולתת לה מנוחה, כי היא לגמרי על הגל. היא במצב מנטלי וגופני של: רק תן לי עוד, אל תפסיק. ואני ממשיך, שנינו בחדוות הגילוי של נקודות לחיצה מגניבות ועמוקות יותר בתוכה, והיא מגיבה כל כך טוב שזה פשוט כיף. מתישהו בתוך התהליך הזה שמתמשך ופועם עוברת בי המחשבה: וואו, היא כל כך טובה בלגמור, שנראה לי שאני יכול לא לעשות כרגע כלום והיא תוכל להמשיך להיות בתוך האורגזמה שלה. אני ממשיך לחקור את גופה עם ידיי, מלטף ליטופים שעוד לא ליטפתי, נושף נשיפות חמות בכל מיני מקומות לאורך גופה, והיא מטפסת שוב, ומסוגלת לגמור ממש מאוויר. מתנה. gifted.

אחר כך כשאנחנו מאטים את הקצב ואני מכוון אותה לקחת בכל זאת כמה נשימות של רוגע ומנוחה, אני שואל אותה: תמיד היית כזו, תמיד ידעת לשרשר ככה אורגזמות?
היא עונה לי: מה פתאום… גיליתי את זה רק לפני כמה שנים, אחרי שהתגרשתי. כל כך הרבה שנים של זוגיות לא ידעתי בכלל מה זה יותר מאורגזמה אחת. אני מסתכל עליה וחושב: כמה קל לפספס את הפוטנציאל הפנימי, הפיזי והמנטלי כשאנחנו לא נמצאים במצב הנכון: מצב של גילוי, של חקר, של שבירת הגבולות הקיימים, של הגדרה מחדש של עצמנו ושל המרחב בו אנו באים במגע עם האחר.

חשוב להעיר בנקודה הזו: כל אישה שונה מאחרת, בתנאים האובייקטיביים (לדוגמה: נתונים פיזיים) ובעיקר בסובייקטיביים (מצב רוח, תקופה בחיים, רקע תרבותי, חברתי, חינוך והשכלה, מערך אמונות וערכים…). אין איזושהי תבנית חושית שאפשר לעשות לה "העתק-הדבק" מאישה מולטי אורגזמית לאישה אורגזמית ולשכפל אותה. זה לא יעבוד. מה כן? מה יכול להפוך אישה שבקושי גומרת, או אישה שאחרי גמירה אחת לא יכולה לסבול מגע נוסף, לאישה שעולה על הגל האורגזמי ולא רוצה לרדת ממנו? ואולי את כמוה, כמו שהיא הייתה כל כך הרבה שנים, מסתפקת במועט עד שלפתע בשנות הארבעים לחייה התחברה לשפע האורגזמי שכל כך הרבה נשים יכולות ליהנות ממנו….
את זה אני אוהב לחקור. את זה אני מזמין אותך לחקור איתי בעיסוי הארוטי. והנה כמה אלמנטים בסיסיים שמהווים לדעתי צרור מפתחות לשלל הדלתות במבוך האורגזמי שלך…

זה מתחיל בשינוי מחשבתי. להחליף תפיסות מוכרות בתפיסות חדשות. כך, התפיסה המוכרת של חיפוש אחר הפורקן, צריכה להיות מוחלפת במסע אל העונג. אסביר: נניח שאת עם בן הזוג, ונניח שאתם כבר יודעים היטב מה מביא אותך לאורגזמה. מה עושים? את מה שיודעים כמובן. כלומר הסקס ייראה בדרך כלל אותו דבר. המסלול ידוע מראש וגם המטרה ברורה. קודם האקט הזה, אחר כך התנוחה הזו, ולבסוף המגע המסוים ההוא שיביא אותך לשיא, ואחר כך… ליטופים נעימים או פשוט להתהפך וללכת לישון מסופקים. וכאן נעוצה הבעיה. את, וגם בן זוגך, שבויים בדפוסים מוכרים ובתבניות עונג שמתמקדות בפורקן. פורקן בדרך הקצרה ביותר המוכרת לכם. כי מה שעובד – עובד. מה אני מציע? להחליף את תודעת הפורקן בתודעת השפע. כשאני כותב את המילים – מסע אל העונג – אני מתכוון בעצם ב"הפוך על הפוך" להורדת הרגל מדוושת הגז. לבנות את זה מדורג יותר, קשוב יותר, מאומץ פחות. אם משנים את סוג המגע ואת הקצב ומכניסים פנימה יותר הקשבה ויותר חקר, קורה משהו נפלא: החושים מתחדדים ומתחילה להיווצר שיחה עמוקה יותר בין המעניק ובין המקבלת. כשאני נוגע באישה אני לא מתמקד בטכניקה. זה לא תסריט כתוב מראש בסגנון "עכשיו תלטף, עכשיו תכניס אצבע אחת, עכשיו תגביר מהירות, עכשיו תוסיף לחץ". כל כך לא. כשאני נוגע באישה אני מחפש כל הזמן סימני דרך. איפה את נמצאת עכשיו, לאן כדי לפנות, והאם להוביל אותך, או לתת לך להוביל אותי לאן שהגוף שלך רוצה.
וכאן כדאי להוסיף כמה מילים כי הגענו לנקודה חשובה: הגוף שלך יודע המון על העונג שלך. ארשה לעצמי לאתגר ולומר – הגוף שלך יודע הכל על העונג. הגוף שלך נועד להתענג, לחוש, לחגוג את ההנאה הפיזית והמנטלית. העור נועד לעקצץ ולדגדג, הקימורים נועדו להתלטף ולהיחקר, וכל מקום בגוף יכול לקחת חלק בחגיגה הזו שנקראת עונג. אך אם הגוף יודע הכל למה את לא נמצאת באמת בתוך השפע האורגזמי האוטופי הזה? כי שכחת, או כי לא חקרת מספיק, או כי רובנו מכוסים בשכבות עבות של איסורים ואמונות ותפישות מוגבלות ומגבילות שגם אם נדמה לנו שאנחנו נאורים ומשוחררים, פעמים רבות השכבות הללו מונעות מאיתנו גישה מלאה לאוצר שמתחת. לפשטות הקדמונית והבסיסית של העונג, למורכבות המרגשת של הגוף.
את בטח שואלת עכשיו: אז איך מגיעים לשם? הנה לך כמה מילים שיתווספו לצרור המפתחות:
ביטחון ואמון, התמסרות, סקרנות, יצירתיות.
וכדי להסביר קצת יותר אני מכניס אותך כעת לחדר העיסוי. אל תחששי, נעים פה. התאורה רכה ונרות דולקים בחדר. יש ריח נעים באוויר ומוזיקה שקטה מתנגנת. את פושטת את הבגדים ונשכבת על מיטת העיסוי. אחרי כמה נשימות את מרגישה אותי מתחיל לגעת ולטפל בך. המגע עדין, מלטף, וממוקד בשלב זה בפלג גופך העליון… כתפיים, צוואר, ראש… בהדרגה את מתחברת לתחושה, למקום, לנשימה ולידיים שלי שנוגעות בך. זה השלב של יצירת הביטחון. הביטחון שלך בתוך הזמן והמקום, והאמון שלך בי. ומכאן בהדרגה המגע מתפתח ומשתנה. מגע באזורים שונים, בעוצמות שונות, מגע שמספר סיפור ומגע שקשוב לתגובותייך. את מבינה שאת פה כדי להתענג ואני פה כדי לענג אותך, כדי לטפל.
המילה הבאה מאוד עוצמתית. זו מילה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה צורות ולכן היא גם מסתורית ולא לגמרי מובנת: התמסרות.
נתחיל בכך שבלי ביטחון ואמון אין מקום ואין הצדקה להתמסרות. להתמסר למישהו שאת לא בוטחת בו זה משהו שאולי תוכלי לזייף מול עצמך ברמה המנטלית, אבל הגוף כפי שכבר אמרתי יודע הרבה, והגוף ייסגר אם את מנסה להתמסר בלי להיות בטוחה. בלי שזכיתי באמונך.
זה לא המקום להרחיב עוד על הביטחון והאמון ומה שבונה אותם (לדוגמה – הצבת גבולות) ותוכלי לקרוא עוד על כך בפוסטים אחרים שכתבתי. מה שחשוב לענייננו, הוא שכשתהיי בטוחה מספיק, ותחווי את עצמך בהתמסרות, ייפתחו ערוצים חדשים אל העונג… הערוץ המנטלי: ההתמסרות היא שחרור, היא ויתור על השליטה. והערוץ הפיזי: ההתמסרות מוסיפה קשת שלמה של גוונים לעונג, או ליתר דיוק פוטנציאל לקשת של גוונים. אם אני – כמטפל – לא אהיה ראוי להתמסרות שלך, או לא אקח אותה למקום של עונג עבורך, הרצון להתמסר לא יתממש והעונג המיוחל לא יגיע. לעומת זאת כשיהיה חיבור טוב בין ההתמסרות שלך והטיפול שלי, ייפתחו דרכים חדשות אל העונג האורגזמי.
ואז אנחנו מגיעים אל הסקרנות ואל היצירתיות. כבר כתבתי למעלה שהגוף יודע הכל ובמהלך העיסוי הארוטי נחפש את האוצר שטמון שם למטה מתחת לשכבות. אז אחרי שבנינו אמון ובשלב שההתמסרות לתהליך ולמגע שלי כבר מתקיימת, הסקרנות היא החיפוש אחר האוצר והיצירתיות היא הדרך להגיע אליו. זוכרת שכתבתי על ההתרחשות המוכרת והידועה במיטה עם בן הזוג? אז כאן אנחנו "מחשבים מסלול מחדש". בוחנים את הדרכים השונות להגיע לעונג, את המקומות השונים בגוף שלוחצים על הטריגרים המענגים שלך, ואת האפשרות לגוון. לגוון היכן אני נוגע ואיך, לגוון את התנוחה שבה את מקבלת את המגע, ורק אוסיף שלפעמים שינוי קטנטן במנח הגוף יכול להטיס לך את המוח (ואיתו את הגוף) למקומות אחרים לגמרי, אבל למה לקלקל את ההפתעה… בואי נשאיר קצת לעיסוי הארוטי עצמו…
עד כאן החלק הראשון בדרך אל המולטי אורגזמה. בחלק הזה נגענו למעשה בשחרור מתבניות ודפוסים, ופתיחת הדרך אל העונג, ואל החקר של העונג. בפוסט הבא בנושא זה נתקדם …