געגועים למגע בימי קורונה

"רוני, אתה עובד? אני חייבת עיסוי! תגיד לי שאתה עובד בבקשה, פליזזז"

תקופה מורכבת. נכפה עליי כמו כולם "לצאת לחופש" אבל כולנו גילינו שבעצם במקום לצאת נכנסנו, ובמקום לחופש – לסוג של כלא. הדברים הכי בסיסיים נלקחו מאיתנו: החופש להסתובב בעולם, המגע, החיכוך עם אנשים אהובים, החירות לחוות, להתענג, להגשים ולא רק לפנטז.
ימי קורונה. הלוואי שיחלפו במהרה ונחזור כולנו להיות אנשים חופשיים ופעלתנים. בינתיים אני לא קובע טיפולים כמובן. מתבאס, אבל מבין את הצורך להישמע להוראות כדי להתגונן. ויחד עם זאת ער למחיר הגבוה שאנחנו משלמים ולא רק בכיס. כסף בא והולך (כרגע רק הולך…) אבל ישנם צרכים נוספים לאדם חוץ מכסף בחשבון הבנק. כאדם שרגיל לגעת, אני מרגיש את החוסר הזה. החיבור הבין גופי, החשמל והאנרגיה שזורמים בין עור לעור. תענוג אמיתי, שכרגע חסר.

"רוני, כשאתה חוזר לעבוד תרשום אותי ראשונה!"

גילוי לב: אני ממש סקרן איך זה יהיה. איך יהיה שוב לגעת, להתרגל מחדש לחופש הזה להתחבר, שהיה כל כך מובן מאליו ופתאום מרגיש כמו פלא רחוק מהישג יד. איך התהפך העולם ככה תוך כמה שבועות? מסקרן אותי איך נתניע כולנו מחדש את האדם החופשי והמשתוקק שהיה כלוא כל כך הרבה זמן מתחת מסיכות, מתחת שכבות של חשדנות, והתגוננות, ומיגבלות… כמה מיגבלות…

"יש לך עצה מה לעשות בינתיים?"

לא לוותר לעצמנו. לא להתרגל לכלא. לזכור שאנחנו בני חורין, והמצב זמני. לעבוד עם הדמיון, עם המיינד. להיות ארוטיים, לגעת. בבני הזוג, בעצמנו, באופן מיני אבל גם באופן הכי פשוט ובסיסי. שבו בנוח, קפלו רגל, קחו את כף הרגל בשתי הידיים והתחילו לעסות אותה. תגלו תחושות ששכחתם. המשיכו לטייל לשוק, לירך, גלו איך הגוף מתעורר למגע, נהנה להיזכר בתחושות. גם כשתקועים בבית בלי פרטיות ובקושי אפשר אפילו למצוא זמן להתענג, אפשר לעבוד עם הדמיון ועם הפנטזיה. גם זה נחשב "לעשות כושר" במובן המיני. תנו למחשבות לנדוד…

"על מה לחשוב רוני? נאטם לי המוח, בחיי, מרגישה כמו דייסה אפורה בפיג'מה… רוצה להתעורר שוב…"

קחי לך כמה דקות של דמיון… כנסי אליי לסטודיו, תתרגלי למקום, לתאורה החלשה, לריח הנעים, לצלילי המוזיקה הרכים ולשקט מסביב שמבודד אותנו מהעולם שבחוץ. הבגדים מיותרים, אין מסיכות, לא פיזית ולא סימלית. אפשר להיות אנחנו. להשתחרר. לנשום חופש. דמייני מיטת עיסוי ואותך שוכבת עליה. תרגישי שתי ידיים חמימות מונחות על גבך. מרגילות אותך למגע. דמייני תנועה מתהווה, מסלול מעגלי סביב הגב, השכמות, צווארך. הרגישי את הגוף נפתח, מתרכך, נרגע ואז מתעורר מחדש. הרגישי את הלהבה ההיא מתחילה לבעור, שוב. כמו פעם. תני לידיי להמשיך לחקור אותך, ללמד אותך עונג, ככל שאני ממשיך לטייל על כל גופך, מכפות רגלייך כלפי מעלה, מעורר את השוקיים, מעמיק לתוך הירכיים, וביניהן… הרגישי את הדגדוג המוכר בשיפולי הבטן, ואת הרטיבות הנפלאה שנובעת מתוכך, מכינה אותך לעומקים חדשים של עונג… הרשי לעצמך לטפס, כשאני מוביל אותך לעבר אורגזמה ראשונה, ומשם להמשך טיול בין פסגות העונג…

"אתה עושה גם זום? בחיי… הערת אותי!"

עוד לא מצאתי דרך לעשות עיסוי ארוטי בזום… באסה. אבל אני אופטימי. בקרוב פשוט נחזור לגעת. עד אז אשמח לתגובות ולסיפורים האישיים שלכן מתקופת הקורונה, נשים יקרות, לקוחותיי ואלה שעתידות להיות – כשנחזור להיות אנשי חופש. בינתיים אני ב: 058-4472766 (ווטסאפ, טלגרם)

"לשכנע אותה"

כמי שמעניק עיסוי ארוטי לנשים אני מקבל לעתים קרובות שיחות טלפון מגברים שמתעניינים בטיפול לבת הזוג. בשיחות הללו אני מוסר אינפורמציה, עונה על שאלות ולומד קצת על מי שמתקשר/ים אליי. יש כאלה שעבורם הסיטואציה של עיסוי אירוטי אינה חריגה בנוף הבילויים שלהם. כאלה הם הזוגות ההרפתקניים שחוו דבר או שניים בהקשר של מיניות. כשגבר מתקשר אליי לקבוע עיסוי ארוטי ומספר שאשתו והוא הנם סווינגרים מנוסים אני מוצא עצמי לעתים מנסה "לצנן" אותו מעט, להסביר שהעיסוי הארוטי אינו דומה לבילוי במסיבת סקס, ושיש הבדלים מהותיים בין הסיטואציות.
אבל לא על ה"זורמים" רציתי לדבר הפעם אלא דווקא על אלה שמגיעים ללא כל התנסות נועזת קודמת. בחלק מהפניות הללו מתברר לי תוך כדי השיחה שהגבר שפונה אליי עושה זאת על דעת עצמו ללא הבעת עניין כלשהי מצד בת הזוג. במקרים שכאלה אני נשאל שאלות כגון "יש לך רעיון איך לשכנע אותה?" או בקשות כגון "אנחנו נבוא כאילו לעיסוי רגיל ותוך כדי תנסה לבדוק כמה היא זורמת…". במקרים הללו אני מיד מעמיד את הפונה במקומו ומסביר: קודם כל עיסוי אירוטי הוא טיפול שלא מתאים כהפתעה. זה בלתי אפשרי, לחלוטין. נתחיל מהסיבה המנהלתית-טכנית: אני לא מעניק עיסוי ארוטי ללקוחה בטרם חתמה על טופס הסכמה לעיסוי, בו היא מביעה במפורש את הסכמתה ורצונה שאגע באיברים האינטימיים שלה כחלק מהעיסוי. הטופס הזה מגן עליי ועליה. עליי – כי מגע אינטימי באישה ללא הסכמתה המפורשת יכול לסכן אותי. עליה – כי אם מסיבה כלשהי המטופלת לא תדע שאני עומד לגעת בה באופן אינטימי, כשאעשה זאת היא עלולה לחוות זאת כפגיעה מינית. אני כאן כדי לעשות טוב, לא כדי לפגוע חלילה.
בנוסף, אני מתנגד לגישה של "לשכנע אותה לבוא". אישה לא צריכה "להיגרר" לעיסוי ארוטי. היא לא אמורה לרצות (leratzot) את בן הזוג שלה או להגשים לו פנטזיה של צפייה בגבר אחר מענג אותה. לא שיש לי משהו נגד פנטזיות, וגם אין לי בעיה עם נוכחותו של בן הזוג במהלך העיסוי, אבל הנשים שאני רוצה לטפל בהן, הן הנשים שרוצות שאענג אותן. לכן המילה 'לשכנע' לא רלוונטית. אם נדרש שכנוע כלשהו – אתם לא מוכנים, היא עוד לא מוכנה. ההמלצה שלי: שלח לה את כתובת האתר שלי, תן לה לקרוא את החומר, להציץ בסרטון. היא מוזמנת להתקשר אליי ולשאול כל שאלה, אני אענה בפתיחות. ואם אחרי שנחשפה לחומר התעורר בה החשק לנסות, לא תצטרך לשכנע, תצטרך רק לפרגן לה על הפינוק שהיא הולכת לקבל כאן.
ולכן הנשים, טיפ קטן ממני: אל תבואי לכאן בשבילו. בואי לפה בשבילך! מצפה לך חוויה מיוחדת ומפנקת במיוחד, אם תרשי לעצמך להסתקרן, להתמסר, לחגוג את זה…

שיא-כום שנה ארוטית

שנה נפלאה זו הייתה. נשים רבות ממגוון גילאים וסיפורי חיים באו אליי לסטודיו לחקור את העונג, להתנסות, להסתקרן ולחוות. סיפורי החיים כל כך מגוונים שכל נסיון להכליל ולאפיין את קהל הלקוחות מיותר מראש. היו כאן נשים שכבר זכו לתואר 'סבתא' והיו צעירות שמנווטות את דרכן באמצע שנות העשרים. היו נשים המצויות בקשר זוגי ממושך של עשרים שנה והיו רווקות, גרושות. היו נשים סטרייטיות והיו בעלות נטיות מיניות מגוונות.

היו הרבה שיאים השנה. שיאים של עונג, שיאים של תעוזה, שיאים של גילוי. בעיקר מרגשים אותי באופן אישי – שיאים של אינטימיות. של יכולת להתמסר עד כלות ליופיו של הרגע, להתחבר בצורה טוטאלית, להבין שבתוך המרחב שאני מספק אפשר להרגיש ביטחון, אומץ, שחרור ושקט נפשי.

היו גם קשיים. היה מקום גם להם. למבוכה, לקושי לשחרר, להיסוסים, לפער בין רצון עז להתענג לבין המסוגלות להתכוונן לערוצי העונג.

היו נשים שעבורן הייתי תחנה בודדת במסע ארוך של חקר וגילוי והתנסות, או חוויה חד פעמית של סקרנות ותעוזה בתוך שגרה מאופקת וסולידית. היו נשים שהגיעו ושבו וחזרו ומסשן לסשן העמקנו את חקירת העונג, גיוונו את סוגי המגע, את עוצמות הריגוש, ולא פחות חשוב – את דרגות התקשורת והפתיחות.

היו המון אורגזמות. יפות. נשיות, שונות ומגוונות. אורגזמות וגינליות, עם או בלי שפיכה, אורגזמות דגדגניות (שבשילוב עם סוגי עינוג נוספים הפכו לחגיגה של שיאים מתמשכים), ובמקרים מסוימים אורגזמות של כמעט כל מקום בגוף… (אפילו שורשי השיער…).

ועדיין, עם כל היופי שמלווה את ה"מפץ" האורגזמי, אני חוזר ומזכיר לעצמי וללקוחותיי: העיקר הוא העונג. האורגזמה היא התוצאה המבורכת של העונג. מקרה יפה שאני רוצה להביא כאן הוא של צעירה בת 25 שהגיעה אליי לעיסוי ארוטי וציינה שמעולם לא חוותה אורגזמה. היה לנו סשן נהדר במהלכו היא טיפסה לגבהים יפים מאוד של עונג וכתוצאה מכך חוותה מספר רב של אורגזמות מגוונות. הגוף שלה ממש חגג את התחושות, המיינד שלה השתחרר לגמרי. בסיום המפגש שוחחנו על החוויה שעברה. כשעיבדנו את שלל התחושות שהיא חשה במהלך העיסוי התברר לה שבעצם היא אכן חוותה אורגזמות לפני שהגיעה אליי, רק שלא ממש ידעה להגדיר אותן כאורגזמות. היא לא ממש ידעה להבחין בין תחושת עונג ותחושת שיא. אז אף על פי שלאורגזמה יש אכן "קווים לדמותה", כגון סדרת התכווצויות משמעותיות שאפשר לזהות, מה שבאמת חשוב הוא "ערוץ העונג". להקשיב פנימה: האם זה נעים? האם אני נהנית מהמגע? מהתחושה? לתקשר! לתת למי שמענג אותך פידבק, מה נעים לך, מה פחות, כדי שכשהוא עושה משהו טוב, ימשיך לעשות כך (בסבלנות… המון סבלנות) וכשהוא "מפספס" את הנקודה תחזרו למסלול הנכון לפני שייבנה בך תסכול, אובדן תחושה או כאב.

לשיא-כום, בנימה אישית יותר: אני מוקיר את הזכות לעסוק במשהו שאני אוהב, במשהו שאני מרגיש שתורם המון לנשים שמתנסות בו. העיסוי הארוטי הוא בעיניי תהליך מקודש, במובן הרוחני ולא רק הפיזי. אני מאחל לעצמי להמשיך לחקור את העונג ולהמשיך לחקור את המיניות המקודשת, יחד איתכן.

שתהיה שנת עונג, בריאות, גילוי ושיאים של הנאה.

במקדש הארוטי

אחד המנועים החזקים שמפעילים אותי הוא יצירה. אני אוהב ליצור. זה פוגש אותי בכל מיני תחומים, קטנים וגדולים. בין השאר, בעיצוב של המקום המיוחד בו אני מקבל את לקוחותיי ומטפל בהן. זה מתחיל בתאורה נכונה ומסקרנת, ממשיך בריחות, בצלילים, ובאלמנטים עיצוביים שונים. בעצם העיצוב והתכנון של המקום מגיע מהמקום המנטלי לא פחות מהפן הויזואלי. אלמנטים חושיים וחומריים מהעולם הטנטרי, מהטבע, ומהחיבור בין אדם ומקום.
תהליך העיסוי הארוטי מורכב, אישי ומשתנה. כמו בעיצוב המקום, גם את העיסוי הארוטי אני מעצב ללא הרף. הוא תמיד בתהליך של התפתחות, עדכון וחקר סקרני.
השעה מאוחרת, זהו טיפול לילי. היא שוכבת על מיטת העיסוי, מסדירה נשימה אחרי אורגזמה נהדרת. יד אחת שלה על בית החזה, יד שנייה בתוך ידי. אני מתבונן בה. תערובת יפה של עונג ותשישות, בכל זאת עבר עליה יום ארוך והנה ממש כאן ועכשיו היא רטטה באנרגיות מטורפות. אני רוצה ללמד אותה עכשיו משהו על רפיון, על שחרור, ועל איך שזה מתחבר לעונג.
ידיי לא עוזבות אותה, אך המגע כעת אינו מיני. הליטופים ארוכים, עמוקים ואיטיים. אני עובר על כל הגוף, ועורה שספג את שמן העיסוי מקבל אותי בחלקלקות נעימה לשנינו. האור קלוש, ובמעט האור הזה גופה מבהיק. פניה זורחות. אני מגיע לצוואר, מרים מעט את הראש ותומך אותו בידיי ומתחיל בעיסוי בתנועות חזרתיות מהגב העליון, דרך העורף ועד לבסיס הגולגולת. לאחר מכן אני ממשיך במשיכות ארוכות ואיטיות מהעורף אל הקודקוד ואוסף את שיערה במשיכה עדינה. היא נמסה לי מתחת לידיים, הבעת הפנים שלה מספרת לי שהיא עכשיו במקום לא פחות טוב מאורגזמה, היא בהתמסרות ובהרפיה מלאה. הרגע הזה, שנמתח על פני דקות ארוכות וחסרות מחוגים טבול בקסם המגע והאנרגיה. לאט אנחנו קושרים שוב שיחה, במילים מדודות, עם הרבה רווח ביניהן. היא פוקחת לרגע עיניים, מחייכת אליי: אני מרגישה כאילו אני באיזה מקדש.
כמה נכון. כי הרגע הזה קסום והאווירה כאן בינינו מקודשת. אני כל כולי בהענקה, בהתמסרות ליופיו של הרגע, יופיה של הנתינה… והיא, מרחפת בקסמי העונג, פתוחה, מקבלת, נושמת את כל הריחות והתחושות והזרמים לתוכה.
אט אט אני מסיים בהדרגה לגעת. ידיי עדיין סמוכות לגופה שמגיב לאנרגיות. התכווצויות קלות לוחשות לידיי: מרגישה… את הזרמים, את החום. אני נפעם, איך הגוף שלה יודע בלי שאצטרך להדריך אותה לעבור מהאירוטי לאנרגטי, מעולם המגע המענג לעולם האנרגיה של הטנטרה. יש דברים שפשוט קורים בלי מאמץ אחרי מספיק זמן של עונג מקודש.
החיבוק של סיום הערב קטן על יופיו של המעמד.
שעה שאנחנו נפרדים שוב וידינו מתנתקות, נשאר בינינו, בתוך המרחב היפה שנוצא כאן – מקדש התענוגות הטנטרי. המקדש הארוטי.

שפיכה נשית – לא מיתוס, אבל גם לא טרנד

נתחיל בעובדות. פעמים רבות נשים חוות אצלי על מיטת העיסוי שפיכה במהלך העיסוי הארוטי. אם יש איזשהו ספק (בשנת 2019 עדיין יש?) ששפיכה נשית היא דבר אמיתי וטבעי, אני כאן כדי להפריכו: זה קיים וזה נפלא. זה בטח לא מיתוס.
מצד שני, אני מציע גם להרגיע קצת עם הטרנדיות שאופפת בימינו את עניין השפיכה. נתקלתי בלא מעט זוגות, בהם הגבר למד להביא את זוגתו לשפיכה בצורה שנלמדה ככל הנראה מסרטי פורנו. ופורנו, כפי שאנחנו יודעים זה במילים עדינות – לא מציאותי, לבטח לא ספר הדרכה לחיים. השפיכה הפורנוגרפית היא על פי רוב משהו שפחות קשור לעונג ויותר קשור למכניקה, כשהמגע באיבר המין מאוד חזק, מאוד אינטנסיבי, וזה ממש "מאלץ" את האישה לשפוך. אם יש שם עונג, הוא במקרים רבים יותר מנטלי מאשר פיזי. כי השפיכה האמיתית, הנשית, זו שאני רוצה לדבר עליה, היא שפיכה שלא מאלצים, אלא משהו שקורה מעצמו כשמגיעים לרמת ריגוש מאוד גבוהה.
אז בואו נעשה רגע ריסט, נשכח את מה שראינו בפורנו או במסיבת חילופי זוגות ונחזור להתחלה.

מהי שפיכה נשית

נתחיל במה היא לא. השפיכה אינה אותו נוזל שמרטיב את איבר המין הנשי לקראת חדירה, הנוזל החלקלק והסמיך מעט שמופרש מבלוטות הברטולין שממוקמות בחלק התחתון של איבר המין. השפיכה הנשית לא מגיעה מבלוטות הברטולין ולא מתוך הווגינה.
מקור השפיכה הנשית הוא ב"בלוטות סקין" שממוקמות על הקיר הקדמי של הווגינה, סביב הקצה התחתון של השופכה. הבלוטות הללו מתנקזות לתוך השופכה והחוצה ליד פתח השופכה ומקבילות במידה מסויימת לבלוטת הערמונית של הגבר, גם מבחינת הרכב הנוזל המופרש מהבלוטות. גירוי מיני גבוה, במיוחד גירוי של נקודת הג'י הממוקמת בתוך הווגינה (בסמוך לבלוטות סקין) מביא, במקביל לאורגזמה או ללא קשר הכרחי אליה לשחרור של נוזל מהבלוטות. כמות הנוזל יכולה להיות מזערית וכמעט בלתי מורגשת, ויכולה גם להיות משמעותית ולהתבטא בהשפרצה ממשית. ועדיין, ממטרות של פורנו זה ממש לא הדבר האמיתי…
הקירבה והקשר של הבלוטות לשלפוחית השתן מביא גם לספקנות ולמבוכה לגבי האם מדובר בשפיכה או פשוט בהשתנה. וגם כאן ראוי לזכור להפריד בין פורנוגרפיה לבין עונג אמיתי. כאשר צופים בפורנו ורואים שם מיזרקות אינסופיות של שפיכה נשית, מדובר קרוב לוודאי בהשתנה. השחקנית (זוכרים? פורנו זה משחק, זה לא החיים עצמם) דאגה לשתות הרבה לפני תחילת הצילומים, ולמדה לשחרר את הסוגרים תוך כדי המגע המיני או העינוג הידני. התוצאה: פארק מים באוגוסט… הרבה בלאגן.
אם היו מנסים לצלם את השפיכה האמיתית יש מצב שהסרט היה הרבה פחות מרגש את קהל צרכני הפורנו. זאת מכיוון שבמרבית הפעמים ממש קשה להבחין בה. לעומת זאת אם תטעמו או תתבוננו בשפיכה האמיתית לא תוכלו לטעות בה: היא נטולת טעם כמעט (בשונה משתן), היא עדינה ונוטה לגוון לבנבן חלבי מעט. היא חמימה ופורצת בקילוח עדין או בשפיעה ממשית במקביל לרמות העינוג הגבוהות בהן האישה נמצאת.

הדרך הנכונה לשפיכה הנשית

אף על פי שהשפיכה היא מן רגע די אקסטטי ועוצמתי, הדרך הנכונה אליה היא מעודנת וקשובה. הצעד הראשון שאני ממליץ לעשות לפני סיטואציה בה את רוצה לחוות שפיכה: לרוקן את שלפוחית השתן. ולהלן ההסבר: כפי שהסברתי קיים קשר הדוק בין בלוטות סקין ופתח השופכה. הבלוטות מתנקזות החוצה דרך השופכה. זאת גם הסיבה לכך שכשאישה מתקרבת לשפיכה, היא עשויה להרגיש שעומד לברוח לה שתן. ומה התגובה הטבעית להרגשה ש"תיכף בורח לי פיפי"? נכון מאוד… להתאפק, להתנגד. וכך קורה שנשים רבות מגיעות קרוב מאוד לשפיכה ו… עוצרות את עצמן, ונמנעות מלשחרר.
לכן, אם לפני כן רוקנת את שלפוחית השתן, את יכולה להתמסר לתחושה ולהשתחרר. הראש מבין שזה כנראה לא באמת שתן, ושמשהו מאוד נעים מתרחש ואת רוצה לחוות את זה.
וכעת למגע עצמו. הרעיון הוא לבנות עונג לאורך זמן ממושך ורמת ריגוש גבוהה. השפיכה לא צריכה "להיכפות" על הגוף אלא פשוט להתרחש מעצמה. אני ממליץ על פרק זמן של לפחות חצי שעה של עינוג שנבנה מהחוץ פנימה (לכן העיסוי הארוטי מתחיל בכל הגוף ובהדרגה עובר להתמקדות באיברים האינטימיים), עד למצב של ריגוש גבוה. במצב הזה, כאשר הנשימה כבר מואצת, הדופק עולה ואיבר המין מגורה וכלי הדם בו מוצפים, אפשר להתקדם ולהתמקד יותר בעינוג נקודת הג'י שבקידמת הווגינה. כאן צריך להפעיל הרבה הקשבה ורגישות ולחפש את הקצב, הזוית ודרגת הלחץ (חשוב!) הנכונה לך. ככל שעוברות הדקות ואת במצב מתמשך של עינוג שכולל גם את נקודת הג'י, עולה הסיכוי לשפיכה. יש נשים שעוזר להן להיות כבר אחרי אורגזמה דגדגנית. מהמקום שלי כמטפל – זה פחות קריטי, למרות שזה יכול לעודד את התהליך. הדבר הכי חשוב הוא – עונג, והרבה ממנו.
בשלב האחרון שלפני השפיכה יש תחושה שלפני התפרצות. לצערי, לי כגבר מאוד קשה לתאר לך איך תרגישי, אבל הדבר המדהים הוא שכשאישה עומדת לשפוך אני לגמרי מרגיש את זה, אני חש שזה מגיע. בשלב הזה אני ממקד קצת יותר (דגש על קצת) את המגע באיזור הג'י, ומגביר (קצת!) את הלחץ שם, ופשוט מזמין את השפיכה להגיע. מחכה לה. והיא מגיעה. תחילה בקילוח קטן וחד וזהיר, מן התגנבות קטנה של מים מעל פי הסכר, ואז בסדרה של קילוחים שופעים ועוצמתיים יותר המלווים בהתכווצויות אורגזמיות עוצמתיות. בשונה מהשפיכה הפורנוגרפית, אני לא מפמפם את איבר המין עם האצבעות כאילו מדובר בכלי עבודה של שיפוצניק. להיפך, אני מחפש את הדרך לחבר את האקסטזה עם העדינות, עם הקבלה.

הצד המנטלי של השפיכה

נסתכל רגע על השפיכה הפורנוגרפית, הטרנדית: הגבר כובש, דומיננטי, חזק וקשוח בתנועותיו. האישה נכנעת, השפיכה "מאולצת" להתפרץ מתוכה, תוצאה של הכניעה ללחץ ולמהירות של המגע. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, יתכן וחלק מהזוגות או הנשים יפיקו איזשהו ריגוש מנטלי מהתחושה הזו של הכיבוש-כניעה. כמו שאנשים מתרגשים גם מיחסים בדס"מיים.
לעומת זאת השפיכה שתיארתי כאן למעלה, זו שבעיניי היא השפיכה האמיתית, הרצויה, מגיעה מכיוון מנטלי אחר לגמרי: יופיו של הרגע, התמסרותו של הגבר לעונג של האישה, התמסרותה של האישה לתחושות ששוטפות אותה, ואז… כשזה קורה, כשהשפיכה זורמת ממך החוצה, זהו רגע טהור ומדויק של חיבור פיזי-מנטלי שיש בו עוצמות אחרות. זוהי לא "עוד אורגזמה" ולא סתם שיא. זו חוויה של התעלות שבדרך כלל מותירה את האישה שעברה אותה עם חיוך יפה על הפנים, וזרמים מגניבים בתוך הגוף. כשזה קורה, יש מן תחושה ש – זה הדבר האמיתי. זה העונג כפי שהטבע הועיד אותו להיות. ובשונה מה"כיבוש-כניעה" של הפורנו, זוהי חוויה של חיבור מעצים לשני הצדדים, חוויה מאחדת.

שפיכה מובטחת?

לא פעם נשאלתי בשיחות המקדימות: רוני, אתה יכול ללמד אותי לשפוך? אני מחייך כשאני נתקל בשאלה הזו כי זה קצת כמו לשאול מורה לנהיגה אם הוא יכול ללמד אותך לעבור טסט…
יש לך את היכולת (לכל אישה כמעט יש), יש לי את הנסיון והידע, ועדיין, אין דבר כזה "שפיכה מובטחת". מכיוון שאני לא מאמין בשפיכה מאולצת ופורנוגרפית, אני גם יודע שהדרך לשפיכה האמיתית היא לפעמים מעט חמקמקה ולוקחת זמן. לא תמיד זה יתרחש בנסיון הראשון. לא חוכמה לאלץ אותך לשפוך באמצעות מגע אגרסיבי. היופי הוא להזמין אותך לחוות רמות כל כך גבוהות של עונג, שהשפיכה תתרחש מאליה. ולכן אם שפיכה נשית מסקרנת אותך, אני מזמין אותך לשחרר את הראש, להצטייד בסקרנות בריאה ו… לצאת למסע החקר.
אם את חושבת שאני האיש הנכון לעזור לך לחקור את השפיכה הנשית שלך, את בהחלט מוזמנת להיות לקוחה שלי. אם זה יצליח – נפלא. ואולי גם בלי שתשפכי תגלי רמות חדשות של עונג, שזו בעצם המטרה המרכזית, לפני הכל…

מולטי אורגזמה – איך מתחילים?

היא מתקרבת שוב לעוד שיא, אני מזהה לפי שפת הגוף שלה שלמדתי בשעה האחרונה להכיר. היא נהיית שקטה יותר, המתח בשרירים עולה, היא נדרכת כולה, לרגע אחד עוצרת את הנשימה ואז בבת אחת משחררת גל אדיר של עונג, גל נוסף. היא נושמת, היא נאנחת, היא מתקשתת ומתפתלת, כל הגוף שלה מעורב באורגזמה, כל כולה גלים של רטט אורגזמי. ואני כבר יודע, שאין צורך להפסיק ולתת לה מנוחה, כי היא לגמרי על הגל. היא במצב מנטלי וגופני של: רק תן לי עוד, אל תפסיק. ואני ממשיך, שנינו בחדוות הגילוי של נקודות לחיצה מגניבות ועמוקות יותר בתוכה, והיא מגיבה כל כך טוב שזה פשוט כיף. מתישהו בתוך התהליך הזה שמתמשך ופועם עוברת בי המחשבה: וואו, היא כל כך טובה בלגמור, שנראה לי שאני יכול לא לעשות כרגע כלום והיא תוכל להמשיך להיות בתוך האורגזמה שלה. אני ממשיך לחקור את גופה עם ידיי, מלטף ליטופים שעוד לא ליטפתי, נושף נשיפות חמות בכל מיני מקומות לאורך גופה, והיא מטפסת שוב, ומסוגלת לגמור ממש מאוויר. מתנה. gifted.

אחר כך כשאנחנו מאטים את הקצב ואני מכוון אותה לקחת בכל זאת כמה נשימות של רוגע ומנוחה, אני שואל אותה: תמיד היית כזו, תמיד ידעת לשרשר ככה אורגזמות?
היא עונה לי: מה פתאום… גיליתי את זה רק לפני כמה שנים, אחרי שהתגרשתי. כל כך הרבה שנים של זוגיות לא ידעתי בכלל מה זה יותר מאורגזמה אחת. אני מסתכל עליה וחושב: כמה קל לפספס את הפוטנציאל הפנימי, הפיזי והמנטלי כשאנחנו לא נמצאים במצב הנכון: מצב של גילוי, של חקר, של שבירת הגבולות הקיימים, של הגדרה מחדש של עצמנו ושל המרחב בו אנו באים במגע עם האחר.

חשוב להעיר בנקודה הזו: כל אישה שונה מאחרת, בתנאים האובייקטיביים (לדוגמה: נתונים פיזיים) ובעיקר בסובייקטיביים (מצב רוח, תקופה בחיים, רקע תרבותי, חברתי, חינוך והשכלה, מערך אמונות וערכים…). אין איזושהי תבנית חושית שאפשר לעשות לה "העתק-הדבק" מאישה מולטי אורגזמית לאישה אורגזמית ולשכפל אותה. זה לא יעבוד. מה כן? מה יכול להפוך אישה שבקושי גומרת, או אישה שאחרי גמירה אחת לא יכולה לסבול מגע נוסף, לאישה שעולה על הגל האורגזמי ולא רוצה לרדת ממנו? ואולי את כמוה, כמו שהיא הייתה כל כך הרבה שנים, מסתפקת במועט עד שלפתע בשנות הארבעים לחייה התחברה לשפע האורגזמי שכל כך הרבה נשים יכולות ליהנות ממנו….
את זה אני אוהב לחקור. את זה אני מזמין אותך לחקור איתי בעיסוי הארוטי. והנה כמה אלמנטים בסיסיים שמהווים לדעתי צרור מפתחות לשלל הדלתות במבוך האורגזמי שלך…

זה מתחיל בשינוי מחשבתי. להחליף תפיסות מוכרות בתפיסות חדשות. כך, התפיסה המוכרת של חיפוש אחר הפורקן, צריכה להיות מוחלפת במסע אל העונג. אסביר: נניח שאת עם בן הזוג, ונניח שאתם כבר יודעים היטב מה מביא אותך לאורגזמה. מה עושים? את מה שיודעים כמובן. כלומר הסקס ייראה בדרך כלל אותו דבר. המסלול ידוע מראש וגם המטרה ברורה. קודם האקט הזה, אחר כך התנוחה הזו, ולבסוף המגע המסוים ההוא שיביא אותך לשיא, ואחר כך… ליטופים נעימים או פשוט להתהפך וללכת לישון מסופקים. וכאן נעוצה הבעיה. את, וגם בן זוגך, שבויים בדפוסים מוכרים ובתבניות עונג שמתמקדות בפורקן. פורקן בדרך הקצרה ביותר המוכרת לכם. כי מה שעובד – עובד. מה אני מציע? להחליף את תודעת הפורקן בתודעת השפע. כשאני כותב את המילים – מסע אל העונג – אני מתכוון בעצם ב"הפוך על הפוך" להורדת הרגל מדוושת הגז. לבנות את זה מדורג יותר, קשוב יותר, מאומץ פחות. אם משנים את סוג המגע ואת הקצב ומכניסים פנימה יותר הקשבה ויותר חקר, קורה משהו נפלא: החושים מתחדדים ומתחילה להיווצר שיחה עמוקה יותר בין המעניק ובין המקבלת. כשאני נוגע באישה אני לא מתמקד בטכניקה. זה לא תסריט כתוב מראש בסגנון "עכשיו תלטף, עכשיו תכניס אצבע אחת, עכשיו תגביר מהירות, עכשיו תוסיף לחץ". כל כך לא. כשאני נוגע באישה אני מחפש כל הזמן סימני דרך. איפה את נמצאת עכשיו, לאן כדי לפנות, והאם להוביל אותך, או לתת לך להוביל אותי לאן שהגוף שלך רוצה.
וכאן כדאי להוסיף כמה מילים כי הגענו לנקודה חשובה: הגוף שלך יודע המון על העונג שלך. ארשה לעצמי לאתגר ולומר – הגוף שלך יודע הכל על העונג. הגוף שלך נועד להתענג, לחוש, לחגוג את ההנאה הפיזית והמנטלית. העור נועד לעקצץ ולדגדג, הקימורים נועדו להתלטף ולהיחקר, וכל מקום בגוף יכול לקחת חלק בחגיגה הזו שנקראת עונג. אך אם הגוף יודע הכל למה את לא נמצאת באמת בתוך השפע האורגזמי האוטופי הזה? כי שכחת, או כי לא חקרת מספיק, או כי רובנו מכוסים בשכבות עבות של איסורים ואמונות ותפישות מוגבלות ומגבילות שגם אם נדמה לנו שאנחנו נאורים ומשוחררים, פעמים רבות השכבות הללו מונעות מאיתנו גישה מלאה לאוצר שמתחת. לפשטות הקדמונית והבסיסית של העונג, למורכבות המרגשת של הגוף.
את בטח שואלת עכשיו: אז איך מגיעים לשם? הנה לך כמה מילים שיתווספו לצרור המפתחות:
ביטחון ואמון, התמסרות, סקרנות, יצירתיות.
וכדי להסביר קצת יותר אני מכניס אותך כעת לחדר העיסוי. אל תחששי, נעים פה. התאורה רכה ונרות דולקים בחדר. יש ריח נעים באוויר ומוזיקה שקטה מתנגנת. את פושטת את הבגדים ונשכבת על מיטת העיסוי. אחרי כמה נשימות את מרגישה אותי מתחיל לגעת ולטפל בך. המגע עדין, מלטף, וממוקד בשלב זה בפלג גופך העליון… כתפיים, צוואר, ראש… בהדרגה את מתחברת לתחושה, למקום, לנשימה ולידיים שלי שנוגעות בך. זה השלב של יצירת הביטחון. הביטחון שלך בתוך הזמן והמקום, והאמון שלך בי. ומכאן בהדרגה המגע מתפתח ומשתנה. מגע באזורים שונים, בעוצמות שונות, מגע שמספר סיפור ומגע שקשוב לתגובותייך. את מבינה שאת פה כדי להתענג ואני פה כדי לענג אותך, כדי לטפל.
המילה הבאה מאוד עוצמתית. זו מילה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה צורות ולכן היא גם מסתורית ולא לגמרי מובנת: התמסרות.
נתחיל בכך שבלי ביטחון ואמון אין מקום ואין הצדקה להתמסרות. להתמסר למישהו שאת לא בוטחת בו זה משהו שאולי תוכלי לזייף מול עצמך ברמה המנטלית, אבל הגוף כפי שכבר אמרתי יודע הרבה, והגוף ייסגר אם את מנסה להתמסר בלי להיות בטוחה. בלי שזכיתי באמונך.
זה לא המקום להרחיב עוד על הביטחון והאמון ומה שבונה אותם (לדוגמה – הצבת גבולות) ותוכלי לקרוא עוד על כך בפוסטים אחרים שכתבתי. מה שחשוב לענייננו, הוא שכשתהיי בטוחה מספיק, ותחווי את עצמך בהתמסרות, ייפתחו ערוצים חדשים אל העונג… הערוץ המנטלי: ההתמסרות היא שחרור, היא ויתור על השליטה. והערוץ הפיזי: ההתמסרות מוסיפה קשת שלמה של גוונים לעונג, או ליתר דיוק פוטנציאל לקשת של גוונים. אם אני – כמטפל – לא אהיה ראוי להתמסרות שלך, או לא אקח אותה למקום של עונג עבורך, הרצון להתמסר לא יתממש והעונג המיוחל לא יגיע. לעומת זאת כשיהיה חיבור טוב בין ההתמסרות שלך והטיפול שלי, ייפתחו דרכים חדשות אל העונג האורגזמי.
ואז אנחנו מגיעים אל הסקרנות ואל היצירתיות. כבר כתבתי למעלה שהגוף יודע הכל ובמהלך העיסוי הארוטי נחפש את האוצר שטמון שם למטה מתחת לשכבות. אז אחרי שבנינו אמון ובשלב שההתמסרות לתהליך ולמגע שלי כבר מתקיימת, הסקרנות היא החיפוש אחר האוצר והיצירתיות היא הדרך להגיע אליו. זוכרת שכתבתי על ההתרחשות המוכרת והידועה במיטה עם בן הזוג? אז כאן אנחנו "מחשבים מסלול מחדש". בוחנים את הדרכים השונות להגיע לעונג, את המקומות השונים בגוף שלוחצים על הטריגרים המענגים שלך, ואת האפשרות לגוון. לגוון היכן אני נוגע ואיך, לגוון את התנוחה שבה את מקבלת את המגע, ורק אוסיף שלפעמים שינוי קטנטן במנח הגוף יכול להטיס לך את המוח (ואיתו את הגוף) למקומות אחרים לגמרי, אבל למה לקלקל את ההפתעה… בואי נשאיר קצת לעיסוי הארוטי עצמו…
עד כאן החלק הראשון בדרך אל המולטי אורגזמה. בחלק הזה נגענו למעשה בשחרור מתבניות ודפוסים, ופתיחת הדרך אל העונג, ואל החקר של העונג. בפוסט הבא בנושא זה נתקדם …

בוערת

שמתם לב שחגי הילדים הפכו בשנים האחרונות לפסטיבל מתמשך של שבוע לפחות? לקראת פורים הם מתחפשים כל יום למשהו אחר, ובל"ג בעומר הדלקת המדורות כבר לא מתרחשת רק בערב החג אלא מתפזרת על פני כל השבוע שלפניו.
אז כן, כשהשמש שקעה והאור התמעט החל האוויר להתמלא בריח המוכר של מדורה. הייתי בדיוק בנסיעה ברכב, עם חלון פתוח ונשטפתי בבת אחת בזכרונות של ימים רחוקים, מהילדות, דרך הנעורים ועד לאיזו מדורה קסומה אחרי השיחרור מהצבא על גדת הירדן עם כמה חברים וחברות. לילה לבן, סודות נלחשים, גצים במדורה וניצוצות בעיניים. צפצוף מהווטסאפ קוטע את הנוסטלגיה.
– רוני, יש מצב שאני מקדימה? בדיוק הורדתי את הבת ואני מעדיפה לא לחזור עכשיו הביתה.
– בכיף, אני בדיוק מגיע לסטודיו, מוזמנת להקדים

אני נכנס שוב למקום השקט שלי, מדליק קטורת, אולי כמחווה למה שמתחולל שם בחוץ… פה בפנים יש ריח אחר, תערובת של נרות ריחניים והקטורת שמתחילה להתפזר בסלסולים של עשן לבן. מצפה את מיטת העיסוי בסדין חדש וממלא שמן עיסוי חם בכלי שתלוי לצד המיטה. הכל מוכן. כמה דקות אחר כך היא בדלת.
ג'ינס צמוד, חולצה בסגנון צבאי, נעלי עור גבוהות…
-ממממ… הפעם את בהופעה מחוספסת…
– ראית מה זה? התלבשתי כמו שמתלבשים למדורה… האמצעית חוגגת עכשיו עם הכיתה שלה.
– יפה שקיבלת שחרור מהמשמרת…
– איזה שחרור? היא לא הסכימה שאשאר שם אפילו דקה. עשתה טובה שהסכימה שבעלי יבוא בהמשך להשגיח קצת. ממש גורשתי… בגלל זה הקדמתי, מזל שהתאים לך.
– בטח שמתאים לי, אני מתכתב טוב עם ענייני חום ובעירה, את יודעת…

החולצה ה"צבאית" תלויה על הקולב, הג'ינס זרוק על הכיסא. היא נשכבת עירומה על המיטה ומנענעת קצת את הגוף ומסדרת את השיער לתנוחה נוחה. אני מגביר את הווליום של המוזיקה וניגש אליה.
– תגיד רוני, איזו פעם זאת שלי פה? רביעית? חמישית?
– אני אבדוק ביומן אם את רוצה…
אני מניח שתי ידיים על השכמות שלה ומוסיף בחיוך: את רוצה שאלך לבדוק עכשיו?
– שלא תעז…
היא נושמת נשימה עמוקה ונושפת אנחה מתפנקת של צפייה. אני מתחיל. האווירה בינינו מאוד קלילה אחרי כמה טיפולים וההיכרות שנוצרה תוך כדי. פה ושם יכולה להיזרק בדיחה, או משפט שלא קשור לשום דבר שקורה כאן.
אני מעביר ידיים לאורך גבה. חש אותה. לאחר מכן ממשיך בתנועה רציפה לאורך רגליה. הירכיים חמות. אני יורד עד לקרסוליים ומטפס שוב למעלה. תכף אמרח אותה בשמן ואתחיל בעיסוי. יש בינינו עכשיו שקט יפה והקשבה מאוד גדולה של הגוף שלה למגע שלי. כשאני מגיע שוב לאזור החם במעלה ירכיה אני מציין כמה החום שנאצר בה מורגש. היא אומרת לי: מרגישים? תקשיב… אני באמת חמה במיוחד היום… לא ידעתי שזה ממש ניכר, חשבתי שזה פנימי.
אני מניח שתי ידיים בצידי האגן שלה, כמו חיבוק עדין ומנער לאט לאט את הגוף שלה מצד לצד.
– תקשיב רוני… אני כל כך הולכת להתפוצץ לך פה היום… אני בוערת. ראה הוזהרת.
– את מאיימת? תמיד אני יכול לנשוף עלייך כדי לפזר את החום…
– קדימה, למה אתה מחכה?

החופש שאחרי החופשה – וחיבור אינטימי

תם וחלף פסח הארוך. ווטסאפ ממנה: רוני, מה שלומך? אני רוצה לקבוע עיסוי ארוטי… אתה פנוי ביום ___ בשעה ___? אני בודק יומן ומאשר ואנחנו קובעים. הפעם אני כבר לא צריך לערוך איתה שאלון מקדים כי זו פעם שנייה שהיא מגיעה אליי, אבל לפני שמסיימים את השיחה הקצרה היא כותבת: "יופי, אני שמחה, לגמרי צריכה את זה אחרי כל החג הזה…" תתפנקי לך, אני כותב…
כשהיא נכנסת בשעת צהריים אני מקבל אותה בחיבוק. היא מציינת ששוב המקום הזה מצליח להפתיע אותה באיך שהאווירה כאן מנותקת לגמרי ממה שבחוץ. פה אין ממש לילה ויום. אור הנרות מרצד על הקיר והמוזיקה השקטה של הפעמונים הטיבטיים עוטפת אותנו בקסם. יושבים לדבר קצת.
היא מספרת שבחג הספיקו לצאת לחופשה משפחתית והיה מוצלח ומעייף. 24/7 עם הבעל והילדים זה אמנם שינוי מרענן מהשגרה של עבודה-בית אבל גם זה יכול להיות שוחק אחרי כמה ימים… אני מסכים איתה ומציין שלפעמים אחרי החופשה ממש צריכים חופש… מה שנכון נכון.
לפני שאנחנו ניגשים לחדר העיסוי היא מספרת לי שבעקבות הטיפול הקודם היא התחילה לתרגל את סוג המגע שגילינו שעושה לה טוב. גם כשהיא עם עצמה וגם כשהיא עם בן הזוג. "תקשיב… זה שידרג לי לגמרי את ההנאה מסקס. קודם כל אני מגיעה יותר בקלות לאורגזמה, וחוץ מזה אני מרגישה יותר טוב עם הגוף שלי כי השתחררתי מהסרטים שרצו לי בראש על כמה זה קשה ומייגע ליהנות. חזר לי הכיף… טוב מה אני חופרת לך עכשיו, בוא נעבור לשם…". מצחיקה זאת, אני אוהב שאנשים לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות.
—-
היום בא לי לחדש לה עוד משהו. זו המחשבה שעוברת לי בראש זמן מה לאחר שהתחלנו כשהידיים שלי מחליקות על הגב התחתון, מושחות אותו בשמן שמבריק באור הנרות. בפעם שעברה הייתה לנו משימה: היא באה במטרה ברורה להצליח לגמור מהמגע שלי. היא גומרת בקלות עם ויברטור, אבל לא מצליחה לגמור כשהיא עם הגבר שלה ועם אלה שהיו לפניו… וככה זה שנים, וזה מציק לה, ולפעמים היא מזייפת כדי שירגיש טוב עם עצמו, ולפעמים נדמה לה שכמעט כמעט, אבל על מי היא עובדת… הויברטור עושה תוך שלוש דקות מה שהוא לא מצליח, או אולי היא לא מצליחה אפילו בחצי שעה וזה משגע אותה. אז עבדנו על זה, והצלחנו "לפצח" את הקוד לסוג מגע או אפילו שניים שממש מעיפים אותה לעולם שכולו אורגזמה. אבל בא לי לחדש לה היום.
—-
הפנים שלה סמוקות, הנשימה מהירה, רטט קל של השפתיים והגב המקושת חוזר אט אט אל המזרון. האורגזמה ששטפה אותה מתחילה להירגע, ואני מפזר קצת את העונג מעלה ומטה באמצעות משיכות ידיים אטיות. אני מאט את הקצב עד לעצירה כשיד אחת שלי על החזה שלה מעל מפתח הלב ויד שנייה על הבטן התחתונה. היא פוקחת עיניים והמבטים נפגשים. היא שקטה ומצפה ואני מחייך אליה חיוך של "לא סיימנו" וידיי חוזרות לתנועה והפעם למעלה. אני מתעכב על אזור הצוואר והיא נמסה לי לתוך הידיים. הגוף שלה מתמסר כולו ויש לי את כל הקשב הפיזי שלה כרגע, אבל מה שיותר חשוב – הקשב המנטלי. אנחנו צמודים מאוד עכשיו. יש בין שנינו הבנה ואמון לגבי הגבולות של הסשן הזה, אבל בתוך המרחב שתחום בתוך הגבולות היא מגלה כעת משהו חדש על העונג שלה: אני משחרר את הצורך ב"טכניקה" של המגע עליו עבדנו ואני נותן לטבעיות הפשוטה של שני גופות צמודים לעבוד. היא שוב מקשתת את הגב כמו מחפשת אותי ומתקרבת עוד יותר. הרגליים שלה נצמדות אל ירכיי, הידיים שלנו משולבות. יש לרגע הזה קצב ונשימה וטיפוס מעלה ואני מרגיש את הרטט שנבנה בה, רטט שאני כבר מכיר מבפנים. אורגזמה. אבל הפעם זו לא אורגזמת התפוצצות. הפעם היא נשארת שם למעלה הרבה יותר זמן, והיא שוכחת לגמרי את ה"משימתיות" של לגמור, היא פשוט נוכחת, ונשטפת בעונג. אנחנו נשארים ככה כמה דקות בעיניים עצומות, מהופנטים מעוצמתו של הרגע. לאחר מכן אני מזדקף מעליה, ובהנחות ידיים אטיות לאורך גופה מסיים את הטיפול.
—-
"איזה כיף" זה פחות או יותר מה שהיא מצליחה לומר כשהיא פוקחת שוב את העיניים. אני מניח את היד שלי על היד שלה. "לגמרי איזה כיף" אני עונה.
– ושמת לב מה קרה כאן עכשיו?
– אני עוד מעכלת… ספר לי מה זה היה?
– חיבור. פשוט חיבור. היית כל כך משוחררת ולא עסוקה במחשבות ובמטרה מוגדרת, והייתי איתך בדיוק באותו סטייט אוף מיינד ופשוט אפשרנו לגופים שלנו להתחבר בטבעיות ולרקוד יחד.
– אני יכולה לשאול משהו?
– בטח… שוט
– איך אתה מצליח להישאר ככה בשליטה ולא להיסחף? היה הכי טבעי עכשיו שתוריד את התחתונים ותחדור אליי, לא הייתי מתנגדת, אפילו רציתי את זה. למה לא בעצם?
– אני חושב שזה חלק מהיופי של מה שהיה כאן עכשיו. שלא פעלנו לפי דפוסים מוכרים.
– תסביר…
– אני מניח רגע בצד את הגבול שממילא קיים תמיד בטיפול. אני לא שוכב עם לקוחה שבאה לעיסוי.
– אוקיי, תמשיך…
– אבל מעבר לזה, מכיוון שהחדירה לא הייתה מלכתחילה רלוונטית, יכולנו להתמסר לגמרי לחיבור ולרגע בלי למהר לאנשהו, בלי להתקדם הלאה. פשוט להיות. ונוצר בינינו סינכרון יפה, משהו שדומה קצת לריקוד… אבל גם יותר…
– גם הרבה יותר אינטימי…
– בדיוק, אינטימי ומחובר. ובעיניי זה קסום מה שהיה פה עכשיו. תודה לך.

וככה אנחנו מסיימים קסם של מפגש.


"אף פעם לא חוויתי אורגזמה"

המשפט המכושף הזה… כמה עוצמה אפלה יש בו. כמה האמירה הזו טעונה.
מה באמת מסתתר שם, מאחורי אמירה כזו, על מישהי שבכל חייה, בין אם היא בת 25 ובין אם בת 50, לא חוותה שיא? האם "פשוט" לא לחצו לה על הכפתורים הנכונים? או אולי, מה שהיא לא חוותה זה בעצם יותר מאורגזמה… אולי היא לא באמת חוותה את עצמה עד הסוף?
הפיסקה הנ"ל לא נועדה להבהיל אותך, אלא לאתגר אותך לחשוב קצת אחרת על האורגזמה החמקמקה שטרם ביקרה אצלך. שלא יהיה ספק: אני בהחלט סבור שכל אישה מסוגלת וראויה לחוות אורגזמה, אבל פעמים רבות החסמים שעומדים בין אישה ובין האורגזמה שלה אינם בהכרח כרוכים בסוג מגע מסוים או ב"טכניקה" כזו או אחרת. לפעמים הדרך לאורגזמה עוברת גם במקומות אחרים. הנה לך כמה נקודות מעניינות להרהר בהן, הנה כמה חסמים אפשריים שמעכבים נשים מלגמור:

  • מטען תרבותי. עיוותים וחסמים רגשיים ומנטליים שמלווים אותך עוד מילדותך. איסור על מגע באיבר המין, הקניית תחושה שמין הוא דבר מלוכלך וכפוף לאיסורים, הקטנת האישה כדמות משרתת, נשלטת, נתונה לפיקוח רכושני ומצופה להתנהגות מסוימת לפי קודים שמרניים פטריארכליים… ועוד.
  • חוסר בנוכחות. רעשי רקע תמידיים, מחשבות בלתי פוסקות, דפוסי התנהגות, ריצוי, וקונפליקט בין נתינה וקבלה (של מגע ועונג). אפילו צפייה בפורנו יכולה עם הזמן להרחיק אותך מלהיות נוכחת, כיוון שסרטי הפורנו (שרובם ככולם אינם נאמנים למציאות) מייצרים אצל הצופים התניה בין סקס לבין המלאכותיות שבפורנו. שזה הפוך מלהיות נוכחים באמת.
  • חוסר בשלווה, ברוגע, בקצב אחר
  • חוסר באיזון, כאשר צדדים שונים באישיותך נדחקים ואינם מקבלים ביטוי הולם. כאשר את מביאה למיטה אנרגיה גברית מובהקת או אנרגיה נשית בלבד. זה המקום לציין שבכולנו – גברים ונשים – מתקיימת וצריכה לקבל מקום וביטוי – אנרגיה גברית ואנרגיה נשית. דוגמה לאישה שמביאה לסקס אנרגיה גברית: כאשר את "מתנפלת" על הגבר, מבקשת ממנו לחדור לתוכך בבהילות ("אני צריכה אותך בתוכי עכשיו!") זו על פי רוב אנרגיה גברית. אין בזה רע, אבל אם תמיד את מתנהלת כך, ואת לא מגיעה אף פעם לאורגזמה, נתתי לך פה חומר למחשבה… תתחילי לחקור בזה (או פשוט תשאלי אותי). לחלופין אם את תמיד תמיד כנועה, מרצה, מובלת, היכולת שלך להביא אלמנטים גבריים לתוך המרחב המיני עשויה להיות המפתח להעצמת העונג והשלמת החוויה המינית.

עכשיו אני רוצה להכניס אותך לחדר העיסוי בו אני מטפל. החדר הזה (הן המקום והן הזמן) הוא המרחב שבו מתאפשר לא רק "ללחוץ על הכפתורים הנכונים", אלא לנסות להתכתב עם הנקודות והחסמים שפירטתי לעיל והרשימה עוד נמשכת. כשאני מזמין אותך להתמסר למגע שלי בך, אני בעצם מזמין אותך לשחרר. לשחרר את ההתניות, את החסימות, את הדפוסים המסרסים. אם ניקח כדוגמה את המטען התרבותי, ונניח שאת סוחבת על גבך אמירות שינקת מהבית, אמירות שגרמו לך להיסגר, להרגיש לא ראויה, לא משוחררת במיטה, העיסוי הארוטי לא מתיימר להיות שקול לטיפול פסיכולוגי. אינני פסיכולוג. לא אלך איתך אחורה בניסיון לפענח מה "התקלקל" שם. את זה אשאיר לבעל המקצוע הרלוונטי. תחת זאת, אני רוצה לאפשר לך מרחב צמיחה, בו תרגישי שאת יכולה לשחרר את החסמים ההם. לעתים, אפשר שנים ארוכות לנבור בעבר בסשנים טיפוליים מבלי לצעוד קדימה. התפיסה שלי היא שבמקום להמשיך לנבור בעבר, יותר חשוב לייצר בתוכך אמירה חזקה וברורה: זה כבר לא משרת אותי, זה לא מצמיח אותי, אני בוחרת לשחרר את זה. וכשאת בוחרת במודע להיות נוכחת כאן ועכשיו, במרחב הארוטי, הטנטרי שאני מציע לך, פתאום מתבהרת תובנה פשוטה ויפה: זה פחות ה"קושי להגיע" לאורגזמה ויותר ביכולת להשתחרר ולנכוח. ואם את לא לגמרי יודעת איך לעשות את זה, איך לנכוח ולהשתחרר, אני כאן כדי להנחות אותך וללוות אותך בתהליך הזה. בהצלחה.

העונג כמרחב התפתחות

מזמין את הקוראות (והקוראים אם ישנם) להרהר לרגע על מרחבים וסיטואציות שמייצרים התפתחות. אילו דברים מעוררים התפתחות, צמיחה, גדילה? אנסה למנות כמה:
לימודים: הלמידה היא בהחלט הזדמנות להתפתח. מנטלית, עסקית, רוחנית…
מסעות וטיולים: פלטפורמה נפלאה להתפתחות. שחרור שמייצר צמיחה והתחדשות.
משברים: לא שאני מאחל לכן משבר, אבל כולנו יודעים שמשבר הוא גם הזדמנות לצמיחה, להעצמה.
וישנם עוד הקשרים וטריגרים להתפתחות אבל כפי שהבטחתי בכותרת הפוסט אני רוצה להתמקד בזווית של העונג, זו שקשורה למרחב של העיסוי הארוטי.
את העונג אפשר לחוות מכל מיני מימדים. אפשר לחוות עונג מתוך מימד של חסר: מגיעות אליי לא מעט נשים שעונג הוא דבר נדיר בחייהן. אפשר לחוות עונג מתוך מרחב של שחרור: שחרור מחסמים, מדעות קדומות, מדיכוי ומדימוי עצמי נמוך. אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של לחץ, אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של חיפוש, חקר, ועוד… כלומר הסיבות להגיע ל"חקר העונג" מגוונות, חלקן כתוצאה מחוסרים ואלמנטים פחות חיוביים בחיינו, וחלקן כחלק ישיר ומודע במרחב החיובי של חקר, שחרור ולמידה.
מהם החומרים שמייצרים התפתחות במרחב העונג, בדגש על הסיטואציה של עיסוי ארוטי? אמנה כאן כמה מרכזיים:

  • הקשבה: אי אפשר להפריז בחשיבות ההקשבה. ההקשבה היא פנימה (כשאת מקשיבה לתחושותייך) וההקשבה היא בין אישית (כשאני קשוב לך, חש אותך בתוך הטיפול). ההקשבה היא אחד הדברים המדהימים שמפתחים את התודעה ו"מפילים אסימונים" שגורמים לנו לראות דברים בצורה בהירה יותר.
  • נינוחות: קצב אחר, מדורג יותר, נינוח יותר. שחרור מדפוסי ריצוי, מ"תן וקח". בתוך העיסוי הארוטי את פשוט נוכחת, בלי צורך "לתת עבודה", בלי עומס רגשי או פיזי, בלי תורי-תורך, בלי משימות ורעשי רקע. הנינוחות הזו מחדדת את הקשב, מחדדת את החושים, וגם – מאפשרת לך לחוות את עצמך, נקי, שקט. הזדמנות נהדרת להתפתחות.
  • ביטחון: אחד האלמנטים החזקים ביותר בתוך חוויית העיסוי הארוטי (כשמתבצע בצורה מקצועית ומנוסה): ההבנה שאת הכי בטוחה, הכי מוגנת, הכי יכולה לשחרר מתוך הבנה שאת בתוך מרחב מוגדר, מוגן ומכבד. לחוות את עצמך בתוך הסיטואציה הבטוחה הזו, בתוספת ההקשבה שאת חווה ממני אלייך, והנינוחות בה כל זה מתבצע, זהו מנוף התפתחותי משמעותי לנשים רבות.
  • שחרור מדפוסים: צורות רבות לעונג, ובעיסוי הארוטי אפשר לצאת למסע חקרני ולגעת בעונג בכל מיני צורות ודרכים. ביום יום את רגילה לגמור עם ויברטור על הדגדגן? בואי לחקור דרכים אחרות לחוות עונג, כי אפשר גם אחרת. זה לא "רק" כפתור הקסם. יש שם עוד. וכשיוצאים למסע לחקר העונג, מגלים, מתפתחים, גדלים…

לסיכום, נתתי כאן פירוט חלקי ותמציתי של מרכיבי ההתפתחות בחקר העונג, בעיסוי הארוטי. אגב, אם חקרתן ולמדתן קצת על טנטרה, בוודאי תוכלו להבחין שיש המון דמיון בין כל האמור לעיל לבין ההרחבה התודעתית שמהווה את המעטפת והתכלית של הטנטרה. אמנם אני ממעט להשתמש במונח "עיסוי טנטרי" כשאני מדבר על הטיפול שאני מעניק (כתבתי על זה ועוד אכתוב בעתיד) אבל המרחב בכללותו, הגישה והאלמנטים המשולבים בתוך התהליך – כולם קשורים קשר חזק לעולם הטנטרה.

שיהיה לכן בעונג,
ושמתוך העונג תחוו גם התפתחות אישית, מינית ותודעתית.