"… כי אתה שם בשבילי ורק בשבילי"

יש אנשים שחיים במפלס אחד כל החיים. הכל ידוע, הכל חזרתי, הכל צפוי והרשות לא נתונה. אלה חיים בטוחים, נעדרי מסתורין, נטולי סוד. הזמנים קבועים, המסלולים קבועים, האינטראקציות… קבועות.
ויש אנשים שחיים למעלה, למטה, ובכל מיני מקומות במרחב. כמוה. אשת עבודה ביום, תקתקנית, מנהלת, אמא, רעיה, שתי רגליים על הקרקע. וכשהיא באה אליי היא יורדת למפלס האחר, זה שממנו היא מטפסת לפסגה. המפלס הסודי שלה.
זה כאילו חיכה להתפרץ, כי לפני כן היא לכאורה הייתה אישה של מפלס אחד, או שבעצם ככה בטח תופסת אותה הסביבה המוכרת. אישה חריפה עם שורשים נטועים עמוק בקרקע. אז פה – היא נתלשת. היא מחפשת את ההתפרקות, הפורקן, היא פוערת את האדמה המקרקעת, שולפת את השורשים, ויוצאת למסע לילי נסתר. אף אחד לא ינחש. כי מי יכול לנחש שאדמה בוערת באש?

"שלום רוני, שמי XXX, אשמח לשמוע ממך קצת על העיסוי הארוטי, איך זה הולך ואיך קובעים תור. אף פעם לא עשיתי משהו כזה"
ככה זה התחיל. לפני כמה מפגשים. היום היא כבר כותבת לי בטרם היא באה: "מכירה את עצמי, מכירה את הדחף שלי…" ומסכמת למחרת ב"הסתחררתי מכל הטוב שהענקת לי…". וחוזרת למפלס הרגיל, הבטוח. אדמה. שורשים.

ערב. גשם. אישה צועדת ברחוב במעיל ארוך. תחתיו רק תחתון וחזיה סקסיים. תחרה שקופה. מחדר המיטות והמראה מולה היא מודדת ומצטלמת, לרכב, ומהרכב דרך האנשים שאינם יודעים, אליי.
היא נכנסת אליי כשהיא עוד מנהלת את העולם שבחוץ ואז מדוממת הכל באחת. אני הסוויצ', השער, המקום אליו ירדה כדי לטפס. השיער הארוך והחלק שלה אסוף בקפידה. הקוקו שלה מתחצף אליי. גם היא. בכלל, נדמה שהיא משקיעה תשומת לב רבה בהתרסה, בפיתוי, בנשיות המתלקחת שהיא מביאה לכאן. אדמה נפערת, נובעת, וממעל הלהבה. כמו באיזה טקס שבטי פראי. איתני הטבע, יין ויאנג. גבר ואישה ולולאת האינסוף. אני נושף ומלבה אותה. את הלהבה. היא נאנחת. נפתחת. שותה בצמאון מטר ניצוצות של מגע פיזי שמעורר אצלה את כל הגוף. כמה היא רעבה וצמאה.
רגעים היא מנהלת. תובעת, פוקדת, כאילו נטועה בכיסא המנהלים שלה ומחלקת פקודות אף שהן נלחשות בתאווה סקסית ובשכיבה מפושקת. כמכשפה הרוקחת שיקויים סודיים היא לוחשת או עושה איזה "אברא כדברא" ומשהו קורה, החדר כולו מלא אותה.
ורגעים אחרים היא הולכת לאיבוד, המילים נעלמות, כל כולה מרוכזת בתחושות הגוף, ברטט האנרגטי המיוחד של העונג, של החיכוך העורי, של האורגזמה המפרקת אותה לרסיסי התמסרות הנקווים בשלולית. מערבולת שאינה כפופה לפיזיקה של המקום והזמן ופורצת אל מרחבי התחושה והפעימה הבין גופית.
שתי ידיים שלובות סוגרות בינינו מעגל. ביד השניה אני לופת את הקוקו המתחצף שלה. היא מחייכת, שבעת רצון. ככה היא אוהבת.
המים זורמים במקלחת, הגשם שאחרי הסערה.
מחר יהיו מלא שלוליות ברחוב וכל הגוונים יהיו עמוקים יותר.
היא נכנסת למשרד, מניחה מולה את הטלפון ומתחילה לנהל.

העונג כמרחב התפתחות

מזמין את הקוראות (והקוראים אם ישנם) להרהר לרגע על מרחבים וסיטואציות שמייצרים התפתחות. אילו דברים מעוררים התפתחות, צמיחה, גדילה? אנסה למנות כמה:
לימודים: הלמידה היא בהחלט הזדמנות להתפתח. מנטלית, עסקית, רוחנית…
מסעות וטיולים: פלטפורמה נפלאה להתפתחות. שחרור שמייצר צמיחה והתחדשות.
משברים: לא שאני מאחל לכן משבר, אבל כולנו יודעים שמשבר הוא גם הזדמנות לצמיחה, להעצמה.
וישנם עוד הקשרים וטריגרים להתפתחות אבל כפי שהבטחתי בכותרת הפוסט אני רוצה להתמקד בזווית של העונג, זו שקשורה למרחב של העיסוי הארוטי.
את העונג אפשר לחוות מכל מיני מימדים. אפשר לחוות עונג מתוך מימד של חסר: מגיעות אליי לא מעט נשים שעונג הוא דבר נדיר בחייהן. אפשר לחוות עונג מתוך מרחב של שחרור: שחרור מחסמים, מדעות קדומות, מדיכוי ומדימוי עצמי נמוך. אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של לחץ, אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של חיפוש, חקר, ועוד… כלומר הסיבות להגיע ל"חקר העונג" מגוונות, חלקן כתוצאה מחוסרים ואלמנטים פחות חיוביים בחיינו, וחלקן כחלק ישיר ומודע במרחב החיובי של חקר, שחרור ולמידה.
מהם החומרים שמייצרים התפתחות במרחב העונג, בדגש על הסיטואציה של עיסוי ארוטי? אמנה כאן כמה מרכזיים:

  • הקשבה: אי אפשר להפריז בחשיבות ההקשבה. ההקשבה היא פנימה (כשאת מקשיבה לתחושותייך) וההקשבה היא בין אישית (כשאני קשוב לך, חש אותך בתוך הטיפול). ההקשבה היא אחד הדברים המדהימים שמפתחים את התודעה ו"מפילים אסימונים" שגורמים לנו לראות דברים בצורה בהירה יותר.
  • נינוחות: קצב אחר, מדורג יותר, נינוח יותר. שחרור מדפוסי ריצוי, מ"תן וקח". בתוך העיסוי הארוטי את פשוט נוכחת, בלי צורך "לתת עבודה", בלי עומס רגשי או פיזי, בלי תורי-תורך, בלי משימות ורעשי רקע. הנינוחות הזו מחדדת את הקשב, מחדדת את החושים, וגם – מאפשרת לך לחוות את עצמך, נקי, שקט. הזדמנות נהדרת להתפתחות.
  • ביטחון: אחד האלמנטים החזקים ביותר בתוך חוויית העיסוי הארוטי (כשמתבצע בצורה מקצועית ומנוסה): ההבנה שאת הכי בטוחה, הכי מוגנת, הכי יכולה לשחרר מתוך הבנה שאת בתוך מרחב מוגדר, מוגן ומכבד. לחוות את עצמך בתוך הסיטואציה הבטוחה הזו, בתוספת ההקשבה שאת חווה ממני אלייך, והנינוחות בה כל זה מתבצע, זהו מנוף התפתחותי משמעותי לנשים רבות.
  • שחרור מדפוסים: צורות רבות לעונג, ובעיסוי הארוטי אפשר לצאת למסע חקרני ולגעת בעונג בכל מיני צורות ודרכים. ביום יום את רגילה לגמור עם ויברטור על הדגדגן? בואי לחקור דרכים אחרות לחוות עונג, כי אפשר גם אחרת. זה לא "רק" כפתור הקסם. יש שם עוד. וכשיוצאים למסע לחקר העונג, מגלים, מתפתחים, גדלים…

לסיכום, נתתי כאן פירוט חלקי ותמציתי של מרכיבי ההתפתחות בחקר העונג, בעיסוי הארוטי. אגב, אם חקרתן ולמדתן קצת על טנטרה, בוודאי תוכלו להבחין שיש המון דמיון בין כל האמור לעיל לבין ההרחבה התודעתית שמהווה את המעטפת והתכלית של הטנטרה. אמנם אני ממעט להשתמש במונח "עיסוי טנטרי" כשאני מדבר על הטיפול שאני מעניק (כתבתי על זה ועוד אכתוב בעתיד) אבל המרחב בכללותו, הגישה והאלמנטים המשולבים בתוך התהליך – כולם קשורים קשר חזק לעולם הטנטרה.

שיהיה לכן בעונג,
ושמתוך העונג תחוו גם התפתחות אישית, מינית ותודעתית.