כשגבר יודע אישה

כגבר שעינג והרגיש נשים רבות, הבחנתי עם הזמן במשהו מעניין, משהו שקשור בשונות בין המינים ובאופן בו ניתן לגשר על השונות הזו. נתחיל בשונות. אין לי יכולת להרגיש תחושות של אישה. לעולם לא אבין איך זה מרגיש כשיש וגינה, כשאישה חווה ריגוש וגירוי, איך מרגישות האורגזמות הנשיות השונות (למרות אין ספור תיאורים מקסימים ששמעתי מנשים רבות), ואיך עובד ה"חיווט" הייחודי בין גוף ונפש של אישה. החוויה הנשית, העדינה-מעודנת-מורכבת כל כך, תישאר תמיד חמקמקה עבורי כגבר.
אלא מה, להפתעתי הרבה, קרו מדי פעם מקרים בהם לקוחה שעינגתי העידה על תחושות חדשות, לא מוכרות, ובעצם העבירה את המסר שבעזרתי חוותה עונג חדש לה, בין אם בחוויה הזוגית ובין אם בחוויה הפרטית שלה עם עצמה. מקרים אלו עוררו אצלי שאלה: איך יתכן שאני כגבר לא יכול להבין מה באמת אישה חווה, אבל לפי הפידבק שזה עתה קיבלתי, למעשה עשיתי הכל כל כך נכון שהיא חוותה דברים שהיו חדשים לה? ניסיתי לסדר לעצמי בראש את העניין הזה שאני לעולם לא ארגיש מה שאישה מרגישה, אבל אני יכול "לנחש" את מה שהיא מרגישה כדי לקחת אותה למקומות גבוהים של עונג והנאה.
כדי להתמודד עם השאלה הזו חיפשתי דימויים מקבילים והלכתי למקום של נגינה. לא פעם השתמשתי בדימוי הזה כדי לייצג את האופן בו אני מענג אישה. זה מרגיש לפעמים קצת כמו לנגן. בכלל, הדימוי של לנגן מסתדר יפה עם האינטראקציה האנושית. "הוא פרט על מיתרי לבי"…
נמשיך עם קו המחשבה. כשנגן מנגן בגיטרה, הוא לא יכול לדעת מה מרגישה הגיטרה, מה קורה בתוך המיתרים. הוא כן יכול להשתמש במיטב כשרונו ונסיונו כדי להפיק מהגיטרה מנגינה באמצעות פריטה מדוייקת ורגישה על המיתרים. גם הפסנתרן לא באמת חווה את הדבר המסובך והמופלא הזה שנקרא פסנתר, אבל יש ביכולתו להפיק מהפסנתר צלילים מופלאים, לחבר אותם להרמוניות ולמנגינות עשירות. כשהיה הנגן צעיר בתחילת דרכו, לא ידע את כל זאת. יתכן שכילד הוא היה יושב על ברכי אביו או אמו, מקיש על קליד זה או אחר, מייצר רעש ותו לא. עם השנים והאימונים, למד לנגן, ובשלב מסויים מיומנותו נהייתה כה גבוהה שאפשר היה להתחיל להשתמש בדימויים כמו "הוא והפסנתר אחד הם" או "זה מרגיש כאילו הגיטרה היא חלק ממנו".
זום אאוט. נחזור לגבר ואישה… והרי לא מדובר פה בחפץ דומם, כך שלדבר על נגינה בפסנתר יכול אולי לעזור להבין קצת את צדו של הנגן, אבל המורכבות רבה יותר, הרבה יותר, וכך כל "קונצרט" עשוי להישמע אחרת, בכל פעם תשתנה המנגינה, יגוונו הצלילים. בנקודה הזו אניח לדימוי ואתייחס לדוגמה מופלאה מתוך לב לבו של המגע שלי באישה. הוגינה מספרת הרבה לנוגע, אם יש בו הקשב הנכון. אותה אישה שאני בוחר להביא כאן כדוגמה, הייתה כל כולה מכווצת. מבחוץ, וגם מבפנים. כשהגיעה אליי וביקשה לחוות שיחרור, נכנסנו לתוך תהליך מאתגר של להביא אותה למקום משוחרר. לאט לאט היא הגיבה למגע הכללי, לעיסוי בכל הגוף. אחרי שהשכמות השתחררו עברתי לאזורים אחרים, אחרי שכל הגוף הרגיש נינוח ופחות דרוך, הגעתי לאיבר המין שלה והתחלתי בעדינות לעסות גם אותו, תחילה חיצונית, ובהמשך מבפנים. זכור לי כיצד הוגינה שלה הייתה מכווצת. ממש תחושה של קיפולים, כיווצים, אולי קצת כמו אגרוף קפוץ. זכור לי מאוד ההבדל בין הכיווץ הזה לבין מה שקרה בהמשך, כשהיא הגיעה למצב משוחרר, מגורה, והתחילה לחוות את העונג כשפע, בביטחון. הוגינה השתחררה, התארכה, הרגישה חלקה ולא מכווצת ומקופלת, המגע היה בהרמוניה לאופן שבו היא הביאה את עצמה לאצבעותיי. תנועות טבעיות, ריקוד טבעי קדמוני שהחל להשתחרר בה. כשזה קרה, הבנתי שהיא חווה תחושות חדשות, ושאני מצליח יחד איתה לזהות את ההבדל בין מה שחשה מקודם לבין מה שהיא חשה כעת. ושוב, מהמקום שלי, לא אוכל לעולם לדעת מה היא באמת חשה, אבל העדויות לתחושות השונות היו ממש ניכרות וברורות, מהמקום שלי כפרטנר שנוגע.
אישה זו לא גיטרה, זה לא פסנתר. אין קונסרבטוריון ללימודי עונג ואין תזמורת פילהרמונית אליה הולכים כל שבוע לחזרות על תענוגות הגוף. מה כן? רגישות, הקשבה, נסיון. כמו הנגן הצעיר שבגר והפך למיומן, כך גם המגע משתבח עם השנים. אם מתאמנים, אם מביאים לתוך זה תשוקה, רגישות, הקשבה, אפשר לטפח את העונג לבד, ובתוך הזוגיות, ובמפגשים עם פרטנרים חדשים.
המלצות לסיום הפוסט:
1. היי הנגן של עצמך. דעי את העונג שלך, ונסי לחקור מה שטרם חקרת.
2. יש דברים שאפשר לחקור רק עם פרטנר, ויש תחושות אליהן לא תגיעי לבד. בחרי נכון את הפרטנרים שלך לאורך הדרך. את הטיפים הכי חשובים לבחירת הפרטנר כבר רשמתי: שיהיה קשוב, שיהיה רגיש, ורצוי שיהיה מנוסה. אם נוסף על אלה מתקימת ביניכם משיכה הדדית, אתם בדרך ליופי של קונצרט.

מותר לך, מגיע לך. מילים על מיניות בריאה

נשים רבות מגיעות אליי לחוויה שהינה ראשונית בנוף חייהן, פורצת דרך, פורצת גבולות. לפעמים ממש קשה לבוא כשעל הכתפיים והגב רובצים כל מיני רעשי רקע ונורמות מגבילות. אני רוצה לדבר רגע על הגישה הרצויה והבריאה כלפיי חוויית העיסוי הארוטי בפרט והמפגש שלך איתי ועם עצמך בהקשר הארוטי בכלל.
להלן כמה נקודות שהייתי ממליץ לכל אישה לתלות על קיר (וירטואלי) ולהזכר בהן כל יום:

  1. מיניות היא דבר טבעי, בריא, חיוני. מן הראוי שתתייחסי למיניות שלך כאל פלא שכדאי לחקור, לחגוג ולהעצים.
  2. מגע הוא צורך, מגע הוא ריפוי, מגע זו שפה שלמה בלי מילים. מגיע לך לחוות מגע, בריא לך לחוות מגע, וגם נחוץ.
  3. יתכן שמאז ילדותך העמיסו עלייך שלל דעות קדומות, ציוויים, הדחקות ואיסורים. יתכן שמיתגו את המיניות כמשהו אסור או מלוכלך, יתכן שהפכו את המגע למשהו שבא עם סכנות, אזהרות ופחד. פקחי עיניים סקרניות ובוגרות והתבונני על העולם מנקודת מבטך האישית, הסקרנית, החוקרת. השאירי מאחור מה שלא תורם לך, החליטי לוותר על ה"תכנותים" הישנים והמדכאים. אפשרי לעצמך לגבש תפיסת עולם משוחררת ועצמאית.
  4. שמרי על עצמך, הפעילי אינטואיציה, ובחרי את ההתנסויות שלך. אם אינך בטוחה, לא תוכלי להשתחרר ולחוות. והיכן שאת חשה ביטחון, את יכולה לשחרר וללמוד לעוף.
  5. דעי להתמסר. וליתר דיוק: אפשרי לעצמך להשתחרר ולהתמסר מתוך ידיעה שהבאת את עצמך למקום בטוח. ההתמסרות היא לא התבטלות. ההתמסרות היא חיבור. כשאת באה אליי, את מתמסרת למגע שלי, לנוכחות שלי, ואני מצדי מתמסר להענקה ולעינוג שלך.
  6. גבולות וכבוד הדדי: דעי מהם גבולותייך ודעי להציב אותם. אל תהיי מובלת לאן שאינך רוצה. באותו אופן, דעי לכבד את גבולותיו של האחר.
  7. מיניות זה חומר עסיסי, נוטף, נובע. חיבור של דמיון, חושים, מגע, נשימה, אנרגיה ורגש. הביאי לתוך המיניות שלך את החומרים הטובים הללו. יש מקום לפנטזיה, להתנסות, להגשמה, לשפע של תחושות, לרטט טוב של עונג.

אם תצליחי ליישם את הנקודות הללו בחייך האישיים, הזוגיים, במפגשים שאת חווה עם פרטנרים ובמסעך הפרטי לחקר העונג, אני מאמין שתזמני לעולמך שלל חוויות טובות ומענגות.

לדעת לגעת. או: בשבחי המגע העצמי

החדר שקט. אולי מוזיקה מאוד מינימלית, אוורירית. אולי נר ריחני, עדין. הוילון סגור. את שוכבת על המיטה. זה החדר הפרטי שלך. נעלת את הדלת. הכרחי שלא יפריעו לך. את צריכה להרגיש בטוחה, משוחררת, נטולת הפרעות. הטלפון על שקט. את על רטט. לא כזה שבא מהויברטור, כבודו במקומו מונח, והוא מונח במגירה. היום הרטט יבוא מבפנים.
אין מטרה מיוחדת. את לא צריכה לגמור, את לא צריכה להתאמץ, את לא מכוונת לפורקן או לשיא. את בחיבור פשוט לתחושה. את נוגעת. קצות האצבעות יוצאות לטיול. קצות הציפורניים משרטטות שבילים. את מספרת לעצמך בלי מילים סיפור על תחושות. על דיגדוג, על נעים, על איזורים קהי חושים ואזורים שמתעוררים למגע. על איך זה מרגיש כשהיד מונחת כולה על העור ואיך זה מרגיש כשאת מרחיקה אותה מעט ורק החום והאנרגיה רומזים על מיקומה. את חוקרת, את מסתקרנת, את אוהבת את עצמך.

מתי פעם אחרונה נגעת בעצמך פשוט בשביל לאהוב? מגע מפנק, מרעיף חום, מגע של הודיה לגוף הנפלא שמשרת אותך. מגע שונה מהמגע התכליתי שמכוון לפורקן. אוננות זה נפלא, וזה חלק בריא במיניות שלך, ולצידה כדאי מאוד שיתקיים גם מעשה אהבה עצמי. כי קל מאוד לשכוח לאהוב את עצמנו במגע, ולהשתמש בגוף ככלי לפורקן ולסיפוקים קטנים. אני רוצה שתזכירי לעצמך את הרטט העמוק יותר, זה שמהדהד מעבר לחמש הדקות המזמזמות של הויברטור הנאמן.
איך עושים את זה?
♥ כאמור – פרטיות.
♥ זמן פנוי – כל פרק זמן שהוא בין 10 דקות לשעה, לא נהיה גרידיים יותר מדי. גם 10 דקות של רוגע מוחלט הן עולם ומלואו כשזה מגיע לאהבה עצמית.
♥ שבירת שגרה, גיוון, עקיפת דפוסים. את לא נוגעת כמו תמיד, את לא עושה בדיוק את מה שעובד בשבילך כשאת רוצה לאונן. את מאיטה את הקצב, את מפזרת את המגע, את מלטפת מקומות חדשים, פה מתעכבת, שם חולפת, את מסתקרנת כלפי עצמך.
♥ חקר העונג. ההקשבה החושית בשיאה. עכשיו תעזרי לחושים כמו שמלבים אש בנשיפות. את מעורבת בתהליך לא רק באצבעותייך. לדוגמה: הידיים שלך נוגעת בבטן, מלטפות, וכשאת שואפת אוויר את מתמקדת באותו האזור, כלומר את נושמת לשם, לבטן. דמייני גל של חום מתלהט לו באזור. את עשויה להיות מופתעת שהתחושות הללו בשליטתך והרטט נבנה מבפנים. כעת את כבר חוקרת את העונג באופן פעיל. את משחקת עם הגוף שלך, ולא רק דרך מגע. החושים דרוכים, הסקרנות נוסקת. מה עוד אפשר לעשות עם זה? והיכן?

אני מוקיר את הזכות לענג נשים שבאות אליי ומתמסרות למגע שלי. זה נפלא שאישה נעזרת בי כדי לחוות תחושות נעימות. יחד עם זאת אני רוצה שיותר נשים יזכרו לאהוב את עצמן, בעצמן. שזה יהיה חלק מהשפה הטבעית, מהשיח היומיומי של אדם וגופו, אישה וגופה. ונפשה, כי גוף ונפש כרוכים זה בזה, וכשתתרגלי את האהבה העצמית, גם אם זה במימד הפיזי, הנפש תירגע, תתפייס, תתמוגג.
מצאת את הפוסט הזה שימושי? פתחתי לך כיוון חשיבה? שתפי, ספרי לי, והמשיכי להזכיר לעצמך אהבה עצמית, ורצוי כמה שיותר.

החופש שאחרי החופשה – וחיבור אינטימי

תם וחלף פסח הארוך. ווטסאפ ממנה: רוני, מה שלומך? אני רוצה לקבוע עיסוי ארוטי… אתה פנוי ביום ___ בשעה ___? אני בודק יומן ומאשר ואנחנו קובעים. הפעם אני כבר לא צריך לערוך איתה שאלון מקדים כי זו פעם שנייה שהיא מגיעה אליי, אבל לפני שמסיימים את השיחה הקצרה היא כותבת: "יופי, אני שמחה, לגמרי צריכה את זה אחרי כל החג הזה…" תתפנקי לך, אני כותב…
כשהיא נכנסת בשעת צהריים אני מקבל אותה בחיבוק. היא מציינת ששוב המקום הזה מצליח להפתיע אותה באיך שהאווירה כאן מנותקת לגמרי ממה שבחוץ. פה אין ממש לילה ויום. אור הנרות מרצד על הקיר והמוזיקה השקטה של הפעמונים הטיבטיים עוטפת אותנו בקסם. יושבים לדבר קצת.
היא מספרת שבחג הספיקו לצאת לחופשה משפחתית והיה מוצלח ומעייף. 24/7 עם הבעל והילדים זה אמנם שינוי מרענן מהשגרה של עבודה-בית אבל גם זה יכול להיות שוחק אחרי כמה ימים… אני מסכים איתה ומציין שלפעמים אחרי החופשה ממש צריכים חופש… מה שנכון נכון.
לפני שאנחנו ניגשים לחדר העיסוי היא מספרת לי שבעקבות הטיפול הקודם היא התחילה לתרגל את סוג המגע שגילינו שעושה לה טוב. גם כשהיא עם עצמה וגם כשהיא עם בן הזוג. "תקשיב… זה שידרג לי לגמרי את ההנאה מסקס. קודם כל אני מגיעה יותר בקלות לאורגזמה, וחוץ מזה אני מרגישה יותר טוב עם הגוף שלי כי השתחררתי מהסרטים שרצו לי בראש על כמה זה קשה ומייגע ליהנות. חזר לי הכיף… טוב מה אני חופרת לך עכשיו, בוא נעבור לשם…". מצחיקה זאת, אני אוהב שאנשים לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות.
—-
היום בא לי לחדש לה עוד משהו. זו המחשבה שעוברת לי בראש זמן מה לאחר שהתחלנו כשהידיים שלי מחליקות על הגב התחתון, מושחות אותו בשמן שמבריק באור הנרות. בפעם שעברה הייתה לנו משימה: היא באה במטרה ברורה להצליח לגמור מהמגע שלי. היא גומרת בקלות עם ויברטור, אבל לא מצליחה לגמור כשהיא עם הגבר שלה ועם אלה שהיו לפניו… וככה זה שנים, וזה מציק לה, ולפעמים היא מזייפת כדי שירגיש טוב עם עצמו, ולפעמים נדמה לה שכמעט כמעט, אבל על מי היא עובדת… הויברטור עושה תוך שלוש דקות מה שהוא לא מצליח, או אולי היא לא מצליחה אפילו בחצי שעה וזה משגע אותה. אז עבדנו על זה, והצלחנו "לפצח" את הקוד לסוג מגע או אפילו שניים שממש מעיפים אותה לעולם שכולו אורגזמה. אבל בא לי לחדש לה היום.
—-
הפנים שלה סמוקות, הנשימה מהירה, רטט קל של השפתיים והגב המקושת חוזר אט אט אל המזרון. האורגזמה ששטפה אותה מתחילה להירגע, ואני מפזר קצת את העונג מעלה ומטה באמצעות משיכות ידיים אטיות. אני מאט את הקצב עד לעצירה כשיד אחת שלי על החזה שלה מעל מפתח הלב ויד שנייה על הבטן התחתונה. היא פוקחת עיניים והמבטים נפגשים. היא שקטה ומצפה ואני מחייך אליה חיוך של "לא סיימנו" וידיי חוזרות לתנועה והפעם למעלה. אני מתעכב על אזור הצוואר והיא נמסה לי לתוך הידיים. הגוף שלה מתמסר כולו ויש לי את כל הקשב הפיזי שלה כרגע, אבל מה שיותר חשוב – הקשב המנטלי. אנחנו צמודים מאוד עכשיו. יש בין שנינו הבנה ואמון לגבי הגבולות של הסשן הזה, אבל בתוך המרחב שתחום בתוך הגבולות היא מגלה כעת משהו חדש על העונג שלה: אני משחרר את הצורך ב"טכניקה" של המגע עליו עבדנו ואני נותן לטבעיות הפשוטה של שני גופות צמודים לעבוד. היא שוב מקשתת את הגב כמו מחפשת אותי ומתקרבת עוד יותר. הרגליים שלה נצמדות אל ירכיי, הידיים שלנו משולבות. יש לרגע הזה קצב ונשימה וטיפוס מעלה ואני מרגיש את הרטט שנבנה בה, רטט שאני כבר מכיר מבפנים. אורגזמה. אבל הפעם זו לא אורגזמת התפוצצות. הפעם היא נשארת שם למעלה הרבה יותר זמן, והיא שוכחת לגמרי את ה"משימתיות" של לגמור, היא פשוט נוכחת, ונשטפת בעונג. אנחנו נשארים ככה כמה דקות בעיניים עצומות, מהופנטים מעוצמתו של הרגע. לאחר מכן אני מזדקף מעליה, ובהנחות ידיים אטיות לאורך גופה מסיים את הטיפול.
—-
"איזה כיף" זה פחות או יותר מה שהיא מצליחה לומר כשהיא פוקחת שוב את העיניים. אני מניח את היד שלי על היד שלה. "לגמרי איזה כיף" אני עונה.
– ושמת לב מה קרה כאן עכשיו?
– אני עוד מעכלת… ספר לי מה זה היה?
– חיבור. פשוט חיבור. היית כל כך משוחררת ולא עסוקה במחשבות ובמטרה מוגדרת, והייתי איתך בדיוק באותו סטייט אוף מיינד ופשוט אפשרנו לגופים שלנו להתחבר בטבעיות ולרקוד יחד.
– אני יכולה לשאול משהו?
– בטח… שוט
– איך אתה מצליח להישאר ככה בשליטה ולא להיסחף? היה הכי טבעי עכשיו שתוריד את התחתונים ותחדור אליי, לא הייתי מתנגדת, אפילו רציתי את זה. למה לא בעצם?
– אני חושב שזה חלק מהיופי של מה שהיה כאן עכשיו. שלא פעלנו לפי דפוסים מוכרים.
– תסביר…
– אני מניח רגע בצד את הגבול שממילא קיים תמיד בטיפול. אני לא שוכב עם לקוחה שבאה לעיסוי.
– אוקיי, תמשיך…
– אבל מעבר לזה, מכיוון שהחדירה לא הייתה מלכתחילה רלוונטית, יכולנו להתמסר לגמרי לחיבור ולרגע בלי למהר לאנשהו, בלי להתקדם הלאה. פשוט להיות. ונוצר בינינו סינכרון יפה, משהו שדומה קצת לריקוד… אבל גם יותר…
– גם הרבה יותר אינטימי…
– בדיוק, אינטימי ומחובר. ובעיניי זה קסום מה שהיה פה עכשיו. תודה לך.

וככה אנחנו מסיימים קסם של מפגש.


להירפא מהתקיפה המינית – החיפוש אחר העונג

היא מתקשרת אליי ומבקשת לקבל פרטים על העיסוי הארוטי. אני מסביר בפירוט, וכשאני מסיים לדבר היא מציגה את עצמה: בשנות השלושים לחייה, עברה בעבר אונס אכזרי, במילותיה: השפלה נוראית. שנים רבות חלפו מאז, אבל חייה עוצבו בדמות מה שהתרחש. במערכות היחסים ובהתנסויות המיניות שלה תמיד הרגישה מנוצלת, קורבנית. לא חוותה סיפוק, לא הרגישה נאהבת. יודעת לספר על עצמה שיש בה משהו מאוד חסום, מאוד לא משוחרר. רגע לפני שהיא משתתקת היא מסבירה לי שהיא בכלל לא אוהבת מסאג'ים. אני מרגיש בין המילים את הזעקה שלה להצליח להשתחרר מכל זה. לנשום. היא נשמעת לי רהוטה וצלולה ויחד עם זאת סוערת, חנוקה, שבויה בדפוסים לא בריאים, בחוסר אינטימיות נקייה ופשוטה. אני מבין שהיא לא חוותה כל השנים האלה מגע מפנק, מגע מענג, מגע שכל כולו נתינה ואני יודע שעם כל העדינות והרגישות שאביא לטיפול בה, זה עדיין יהיה מאתגר לשנינו. אנחנו פותחים יומן וקובעים מפגש.

היא פה, יושבת מולי על הספה, היא נוכחת, ואני חושב שעמוק בפנים היא מבועתת. כלפי חוץ היא גיבורה, מחזיקה את עצמה ואנחנו יושבים ומדברים. אלו הדקות הראשונות שלה אצלי ואני יודע שייקח לה זמן לבנות אמון. כרגע היא יכולה רק להתחיל לנשום באופן סדיר, לא הרבה יותר מזה. מוטב גם לא להאריך את ההקדמה הזו ולגשת לחדר השני, לעולם המגע, ושם, אט אט, להתחיל לפרום את הפלונטר, לפייס את גופה, להגיע דרכו אל הנפש, ולהחזיר את הנפש לאהבת הגוף.
היא שוכבת על הבטן, אני מניח את ידיי על גבה בעדינות. גם מבעד לשמיכת הצמר הדקה שמכסה אותה אני מרגיש איך היא מתכווצת למגע, כמעט מזנקת. אני משאיר את הידיים באותו מקום, ומחכה. היא גיבורה, כבר אמרתי, והיא חוזרת לכאן, ומאפשרת לגוף את השקט הדרוש להקשבה, ואני כבר מטייל אט אט עם ידיי, לומד אותה, מלמד אותה רוגע, מקלף ממנה את השמיכה ומתחיל לספר לה עם ידיי סיפור אחר מכל הסיפורים שהכירה. סיפור שאין לו בכלל עלילה, או טוויסט, ובטח לא סוף. סיפור שכולו טיול בארץ המגע, שיטוט בעולם התחושות. ככל שיתארך הסיפור, ככל שנתקדם בשבילים ונחקור, היא תגלה שאפשר להתרחק מהמקום ההוא, אפשר להגיע למקומות חדשים, להתקדם, לטפס, ולמצוא למעלה את עצמה.
אבל זה לא באמת כזה קל ומיידי וטוטלי. הגוף זוכר. המקום שזוכר יותר מכל את הדברים שרצתה כל כך לשכוח, הוא היוני המקודש, איבר המין שלה. המקום הכי רך ועדין ומכיל בגוף האישה, במגע הראשון שלי בו, שמגיע אחרי הרבה זמן של עיסוי משחרר, מספר לי על הכל. על הכיווץ, על הרתיעה, על הנוקשות שחדרה לתוך העולם האינטימי שלה, על ההתגוננות ועל הפגיעות ועל יותר מדי צער, יותר מדי תסכול, יותר מדי שנים. אני יודע שלעולם לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולא אוכל לעזור לה להעלים את מה שקרה, אבל לא לשם אני מכוון. אני רוצה לעזור לה לשחרר את הדפוסים, להשאיר מאחור את מה שכבר לא תורם לה, להיות כאן, פשוט כאן, כרגע, נקי, ולהבין שאפשר גם אחרת. שהמגע שתקבל ממני נועד בפשטות לענג אותה, לפייס את גופה, לגלות שמתחת לפני השטח הקפוא מפשירה המון הנאה. הנאה אמיתית, ראשונית, פשוטה. שפה קדמונית שנטועה בנו עמוק, שפת המגע. אני רוצה שהיא תלמד דרך הטיפול, דרך המגע שהיא יכולה ומסוגלת, שהיא לא מקולקלת.
זה לא קורה ברגע ולא בשעה, אבל כשאנחנו קרובים לסיום המפגש הראשון משהו בה כבר הרבה יותר פתוח ושלו. בנקודת זמן כלשהי היא מגיעה להכרה שהיא באמת מרגישה בטוחה כאן, שהיא באמת מצליחה ליהנות. שיש כאן אפילו אינטימיות ושאני נשאר כל הזמן הזה בנתינה, מענג אותה. ואז הדמעות, דמעות של שחרור, של הצפה, כי היא לא רגילה שמתייחסים אליה ככה, כי שנים שלא. בעדינות אני מסיים לגעת בה, מודה לה שאפשרה לי, ואת סוף המפגש אנחנו מעבירים בשיחה על מה שהיה כאן, וקצת על מה שעוד יהיה.
למחרת היא שולחת לי הודעה מחויכת, ובשטף של מילים מספרת שמשהו השתחרר בה, מחסום שהיה תקוע הרבה שנים. גם בימים הבאים היא מעבדת את המפגש ואת מה שהשתנה בה. היא מדברת על שלווה, על שינה טובה יותר, היא אפילו מוצאת את עצמה מייעצת למישהו בסביבתה הקרובה לקחת את הדברים יותר בקלות ונדמה לי שהיא קצת מופתעת מעצמה.

מפגש שני

למפגש השני היא מגיעה ממקום הרבה עצמתי. הספקות מוחלפים בסקרנות. החששות מוחלפים בביטחון והעבר מוחלף בהווה. היא כבר מבינה לאן היא מגיעה ואני חש שהיא בעיצומו של השינוי מ"לתקן" ל"להתפתח". ההתקדמות שלה מרשימה במהירותה. היא כנראה הגיעה אליי בשלה מאוד לעשות את השינוי בחייה, וברור לי שה"קרדיט" על השינוי שייך לשנינו. בלי הנכונות שלה וההיפתחות זה פשוט לא היה קורה.
אנחנו משוחחים בתחילת הסשן ומסכימים שהאתגר הבא הוא לנצל את המרחב הבטוח הזה שייצרנו גם כדי לעבוד על תקשורת, כי כאן היא יכולה לדייק את עצמה ואת המגע שלי בה. היא יכולה להקשיב פנימה לדברים שנעימים לה, או אולי לאלה שפחות, ולתקשר איתי את זה. היא יכולה לאזור אומץ לדבר על הכל, כי היא יודעת שאני פה בשבילה. ההבנה שהיא הלקוחה מקלה על התהליך, מדייקת את הסיטואציה, מנטרלת סימני שאלה על "תן וקח" ובפשטות – שמה אותה במרכז. בלי להתנצל.
הפיזיות שלה הרבה יותר נינוחה ומקבלת כבר מתחילת הטיפול. היא צמאה למגע שלי, היא מרגישה לי רכה ומקבלת יותר וכל גופה קשוב. אט אט נבנה שוב הריגוש המיני וכשאנו מגיעים לשלב מתקדם בטיפול, שלב בו אני נוגע בה אט אט פנימה, אני מרגיש איך היא השתנתה מהפעם הקודמת. היא רכה, היא לא מכווצת, הוגינה שלה מבטאת נשיות עדינה ולא את זכר הגברים שפגעו בה. אני מתרגש יחד איתה, כי השינוי כל כך ברור ומוחשי. והיא כבר לא שוכבת פסיבית. היא מתנועעת, היא אפילו מקדימה בתנועתה את מגע האצבעות שלי ומובילה את העונג שלה צעד קדימה, ואז שוב מקשיבה לאצבעותיי, ואז שוב מספקת את הפידבק, ואני חושב לעצמי – וואו, כמה זה שונה הפעם, וכמה היא משוחררת פתאום, ואיזה כיף זה לראות את השינוי המופלא הזה שחל בה בזמן קצר כל כך.
אחר כך, אחרי האורגזמה שבאה לבקר אצלה אחרי כל כך הרבה זמן ממגע של מישהו ולא לבד, אנחנו משוחחים. שיחה אחרת, כבר לא על העבר, שיחה על עכשיו, על התחושות שלה, על האינטראקציה בינינו. אפילו הגבול שבין מטפל ומטופלת עולה לשיחה וזה כל כך יפה בעיניי שאישה שלפני המפגש הראשון חוותה גברים כאיום, כניצול, כמאבק, יכולה לשכב לצדי עירומה, חשופה, נינוחה, לשאול שאלה ולשמוע ממני הסבר למה אני לא אשכב איתה, ושנינו כל כך טבעיים ביחס לכל הסיטואציה. שני אנשים בוגרים, שרואים זה את זו. שרוחשים כבוד הדדי בסיסי שבין בני אדם. מלחמת ההישרדות שלה מתחילה להתחלף בתודעה של שפע. אני רואה איך היא חווה את עצמה גדלה בתוך התהליך הזה. היא משתפת אותי במחשבות על תהליכים נוספים שמעניינים אותה מחוץ לחדר הזה. על דרכים נוספות בהן היא תתחיל לצעוד בתקופה הקרובה ואני נותן לה דחיפה גבית. זה כל כך בשבילך עכשיו, עופי על זה. שגשגי.
סוף מפגש שני, בחיבוק.

הסוד לעיסוי טוב!

העיסוי הוא הרבה יותר ממגע. אני אוהב לדמות את העיסוי לשפה, מכיוון שזו השוואה שמאפשרת לדייק את המפתח לחוויית עיסוי מיוחדת באמת.
כאשר אנו רוכשים שפה, אנו לומדים לדבר בה. על אותו משקל, מעסה שולט בשפת המגע ועל כן הוא יכול "לדבר" במגע. וככל שהוא צובר ניסיון ואימון בשימוש בשפה הזו, דיבורו נהיה רהוט ועשיר יותר.
אבל יש משהו לא פחות חשוב מ"לדבר" שפה. הרי הדיבור הוא רק חצי מהתקשורת. החצי השני והחשוב לא פחות הוא כמובן- הקשבה. גם מעסה בעל ידי זהב ומגע פלא, עלול להיכשל בטיפול אם לא יידע להקשיב, אם יהיה עסוק רק ב"דיבור" והפגנת ידיעותיו.
איך אני מקשיב ללקוחות שלי? בכמה רבדים.
קודם כל בשיחה ובמילים. באמצעות תקשורת לא מכבידה אבל מאוד ממקדת לפני הטיפול אני יכול כבר לקבל מושג כללי על המטרה המרכזית שלך בהגעתך לעיסוי אצלי. אני יכול ללמוד מידע ראשוני על סוגי המגע שאת אוהבת, על מגע או אזורים בגוף שתעדיפי שלא אתמקד בהם, על העונג שלך וכמה ממנו את רגילה להכיל.
לאחר מכן ההקשבה באה לידי ביטוי באמצעות החושים. כשאני נוגע בך אני מקשיב לגוף, לשרירים, לנשימה, לתנועה. הגוף, גם כשאת שוכבת על מיטת העיסוי בדממה, מספר לי המון. על כיווץ ועל הרפיה, על סטרס ועל רגיעה, על נסיקה לגבהים של עונג ועל נחיתה לצורך מנוחה.
מה צריך בשביל הקשבה טובה? שני דברים: נוכחות ורגישות.
נוכחות. כשאני מטפל בך אני שואף להיות נוכח במאת האחוזים. אני לא מאפשר למחשבה לנדוד הרחק מכאן, אני שואף להרגיש אותך ובשביל זה אני נשאר ממוקד בך.
רגישות. היכולת להרגיש אותך ואת מה שעושה לך טוב דרך החושים שלי. כשחושבים על זה, רגישות היא ממש לא עניין פשוט, לא להגדרה ולא לביצוע. רגישות עשויה מחומרים הרבה יותר מורכבים כמו אינטואיציה, אינטליגנציה רגשית, ניסיון וערנות. אפשר במידה מסוימת לומר על רגישות, שאו שיש לך את זה או שאין. קשה ללמוד רגישות, אם כי הניסיון הנרכש כאמור הוא חלק ממנה.
ואחרי שנגעתי בתמציתו של הסוד לעיסוי טוב (ויש עוד הרבה מרכיבים נוספים כמובן עליהם כתבתי ואכתוב בהמשך) אפשר לסכם ולהוסיף: כשמדובר בעיסוי ארוטי החשיבות של ההקשבה, הרגישות, הנוכחות המלאה שלי איתך בתוך התהליך חשובה אפילו יותר. מה נותר? לקבוע…

שבע בערב אחרי העבודה

היא מגיעה בדיוק בשבע, כמו שקבענו. נכנסת פנימה לבושה כמו מנהלת בהייטק, שזה בדיוק מה שהיא. מבקשת סליחה שצריכה לסגור עוד איזו פינה שקשורה בעבודה, שולחת הודעה, מחכה שניה לתשובה ומאשרת, ואז בהקלה מעבירה את הטלפון לשקט ומחייכת אליי: טוב, אז העבודה לא תטריד אותי עכשיו… מה שכן אני ממש אשמח עכשיו למקלחת מרעננת, אפשר?
אני מוביל אותה למקלחת ומראה לה היכן הכל נמצא. להמשיך לקרוא שבע בערב אחרי העבודה

בא לי עכשיו!

מסיים טיפול, מארגן את המקום, מרכז את הכביסה, מתרענן במקלחת, לוקח משהו לנשנש ועובר על הודעות בטלפון. הודעה ממנה מלפני שעה: היי רוני, דיברנו אתמול בטלפון, מה הסיכוי שאתה מקבל אותי בשעה הקרובה? אני כותב לה בחזרה: להמשיך לקרוא בא לי עכשיו!