זה שלך.

החיפוש אחר העונג חוצה גילאים, סטטוסים, תרבויות ואמונות. מגיע שלב מסויים בחיים שבו משהו מתעורר, משהו נעור לחיים, עמוק מתחת לפני השטח. אחרי שנים של הסחות דעת של החיים שדוחקות את המיניות לתחתית סולם העדיפויות, אפילו עד כדי א-מיניות מוחלטת, נלחץ איזה סוויצ' בראש ובגוף, ואת יוצאת לחקור. "יוצאת" זו מילה קצת מוזרה בהקשר הזה, כי בעצם את עסוקה בלהכנס פנימה, להקשיב לגוף, לסימני השאלה שבראש, לסקרנות שמובילה אותך להתנסויות חדשות. עם עצמך, איתו, ו… בחוץ. וזה שלך.
זה שלך כי זה משהו פרטי, משהו שאת בוחרת כמה, איך ועם מי לשתף.
זה שלך כי זה משהו שרק את יכולה לאפשר, להניע, לחקור ולהעז.
וזה שלך פשוט כי את מגיעה להבנה שמגיע לך. כי אחרי שנים של הדחקה שאולי היית מודעת לה ואולי לא, את רוצה לשים את עצמך במרכז, בזמן ובמקום הנכונים לך, ולחוות יותר עונג, יותר חושניות, יותר.

ולפעמים זה קצת מבהיל, המחשבה הזו ששנים רבות "בוזבזו" בקהות חושים, בחוסר חיבור למיניות שלך, לעצמך. מן מחשבות כמו "איפה הייתי כל הזמן הזה?" או "אולי איבדתי את זה לגמרי?"… וכמובן "מאיפה מתחילים בכלל אחרי כל כך הרבה שנים…"

אז קודם כל מתחילים בלא להבהל מהפחד. לא להילחם בזה. זה בסדר שיש בך בילבול, ויש בך קולות סותרים, וזה בסדר שאת לא ממש יודעת איך להתחיל, ואיך זה יהיה, והאם את בכלל מסוגלת. אל תילחמי בזה. הקולות יירגעו מעצמם בזמן הנכון. כשרעשי הרקע הללו נוכחים, עברי למצב התבוננות, קבלי את הבילבול והחששות בהבנה.

יש משהו מעניין שקורה כשהדברים מתחברים נכון יחד, כלומר כשמגיעים לנקודת זמן ומקום בה הראש משוחרר, מגורה, והגוף במצב עוררות וריגוש מיני: הגוף נזכר. לפעמים הגוף נזכר בדברים שלא ידעת ששכחת בכלל, תחושות חדשות לחלוטין. אבל אני בכוונה משתמש במילה 'נזכר' כי הגוף יודע. הוא תמיד ידע. אולי לא השתמשת, אבל הגוף שלך יודע לעשות דברים נפלאים, גם כשזה מגיע לעונג המיני. לפעמים כשאני מענג מישהי שזו לה הפעם הראשונה שהיא חווה סוגי מגע ועונג חדשים, אני שם לב לפער בין החווייה של העונג לבין היותה ממש מופתעת מעוצמת התחושות. בדימוי, אולי זה קצת כמו לרכוש איזו מיומנות חדשה, לדוגמה ללמוד לרכוב על אופניים, או ללמוד לשחות. בהתחלה זה נראה כמעט בלתי אפשרי, אבל באיזושהי נקודה הכל מתחבר יחד, הגוף פתאום מתחיל לנגן באוטומט את המיומנות החדשה, ובעקבותיו התודעה עושה צעד קדימה, משתחררת מעוד חסמים, מתחברת לעוד שפע.

אז זה שלך, ושלך הגוף המופלא שמשרת אותך.
חברי לתוך זה סקרנות, קחי נשימה עמוקה, שחררי נשיפה… וזה מתחיל….

לשחרר

אחד הדברים הכי מאתגרים עבור הרבה אנשים ובמיוחד נשים, זה… לשחרר.
לשחרר את המיינד: יש כל כך הרבה התניות ודעות קדומות שמסתובבות איתנו חיים שלמים.
לשחרר את הגוף: להצליח להרפות, להרגע, להתמסר…
לשחרר את הנפש: לאפשר לציפור הקטנה שבפנים לפרוש כנפיים ולעוף. להשתחרר מהכבלים.

העיסוי הארוטי, עבור אישה שמתקשה לשחרר נראה לפני ההגעה אליי כמו משוכה גבוהה במיוחד. רבות הפעמים בהן אני שומע מלקוחותיי על הקושי לשחרר, על הרצון בחוויה משחררת, על החששות שלא יצליחו להשתחרר. והיופי? שכמעט תמיד זה מצליח. הן משחררות, הן משתחררות.
אז איך זה קורה? הוקוס פוקוס? אבקת קסמים?
המציאות פשוטה יותר. החומרים היפים והעוצמתיים מהם עשוי שחרור הינם חומרים טבעיים, זמינים לכל דורש, אינם ממכרים והינם בטוחים לשימוש. להלן היסודות לשיחרור מוצלח בעיסוי הארוטי ובכלל באינטראקציה אינטימית בין אנשים:

נתחיל בדבר הכי חשוב: הקשבה. ההקשבה היא הבסיס לכל התהליך, והיא נוכחת במהלך כל העיסוי. הקשבה לא מתבצעת רק עם האוזניים, אלא עם כל החושים. כשאני מקבל לקוחה, אני בהקשבה. כשאני יושב לשוחח איתה, אני מקשיב. כשאני נוגע בה, ההקשבה מתחדדת עוד יותר, בלי מילים כמעט.

נמשיך לדבר הבא: כשזה נכון, הגוף יודע, הנפש מרגישה. וכאן אני מתייחס לרעשי הרקע איתם מגיעה לפעמים אישה לעיסוי. רעשי רקע כגון רגשות אשמה (תחושה של הסתרה, אפילו של "בגידה" בבן הזוג במידה והיא בוחרת לא לעדכנו), או תפיסות שגויות וחוויות עבר טראומטיות ככל שזה נוגע לאינטימיות, מיניות, והמפגש הזוגי.
אלא מה, כאמור, הגוף יודע והנפש מרגישה. עמוק בפנים יש את התובנה הברורה שצפה ועולה לפני השטח: נעים.
זה נעים.
זה נכון.
אם את מרגישה שאני נוגע בך, והמגע עושה לך טוב, עד מהרה הרעשים נחלשים ואת מקומם תופסת ההקשבה מצידך, הסקרנות החושית, הרצון לחוות, להרגיש, להשתחרר. באותו אופן, אם את מרגישה שאני נוגע בך ברגישות, ואני נמצא כאן עבורך, ומרוכז כל כולי בלהעניק לך, הנפש לא מסוגלת למכור לך את הסרט הרע של רגשות אשמה, של מחשבות שליליות כגון ההתוויה "בוגדת". כשאת מבינה שזה מה שמדוייק לך כרגע, את לא קונה את ה"סרטים" הרעים, אלא מאפשרת לעצמך להיות במקום החיובי, המקבל, המוערך.

מה עוד? מה החומרים הנוספים מהם עשויה חוויה טובה של שחרור?
חיבור. וגם כאן הפשטות מנצחת. חיבור זה לא משהו שצריך בהכרח להתאמץ עליו. לפעמים השחרור הוא מהות החיבור. הנוכחות הפשוטה, יחד. שפת הגוף היא שפה של מגע ושל אנרגיה. תוך כדי שמתקיים המגע, נוצר אותו חיבור מופלא בין שניים. החיבור הזה הוא משהו שטבוע בנו, כיצורים חברותיים, מיניים, חושניים ומרגישים. לא חייבים היכרות מקדימה בשביל חיבור, ולא צריך עשרה מפגשים כדי לאפשר אותו. עשר דקות של מגע יכולות לייצר חיבור שמביא לשחרור. כי יש שם אמון, יש ביטחון, יש הרגשה של "נעים לי" ושל "רואים אותי" ויש שם את ההבנה ש"זה בשבילי, זה עבורי". וכשזה כך, ונוסיף פנימה רגישות, זה חייב להתחבר.

ולסיום – לשחרר זה בעיקר להפסיק להחזיק בכח. להפסיק להיאחז. לא להיתלות במה שהיה, אלא לאפשר לרגע עצמו להתקיים. להיות בנוכחות. היופי הוא שכשמפסיקים להיאחז מגלים שלא נופלים, שהכל יציב כשהיה. ומה קורה אז? אז מתחיל השלב הממש מהנה… כשפורשים כנפיים ומתחילים לעוף…
אבל נניח לתעופות כרגע. הן עוד יגיעו. כשתגיעי.
בינתיים – לשחרר.

געגועים למגע בימי קורונה

"רוני, אתה עובד? אני חייבת עיסוי! תגיד לי שאתה עובד בבקשה, פליזזז"

תקופה מורכבת. נכפה עליי כמו כולם "לצאת לחופש" אבל כולנו גילינו שבעצם במקום לצאת נכנסנו, ובמקום לחופש – לסוג של כלא. הדברים הכי בסיסיים נלקחו מאיתנו: החופש להסתובב בעולם, המגע, החיכוך עם אנשים אהובים, החירות לחוות, להתענג, להגשים ולא רק לפנטז.
ימי קורונה. הלוואי שיחלפו במהרה ונחזור כולנו להיות אנשים חופשיים ופעלתנים. בינתיים אני לא קובע טיפולים כמובן. מתבאס, אבל מבין את הצורך להישמע להוראות כדי להתגונן. ויחד עם זאת ער למחיר הגבוה שאנחנו משלמים ולא רק בכיס. כסף בא והולך (כרגע רק הולך…) אבל ישנם צרכים נוספים לאדם חוץ מכסף בחשבון הבנק. כאדם שרגיל לגעת, אני מרגיש את החוסר הזה. החיבור הבין גופי, החשמל והאנרגיה שזורמים בין עור לעור. תענוג אמיתי, שכרגע חסר.

"רוני, כשאתה חוזר לעבוד תרשום אותי ראשונה!"

גילוי לב: אני ממש סקרן איך זה יהיה. איך יהיה שוב לגעת, להתרגל מחדש לחופש הזה להתחבר, שהיה כל כך מובן מאליו ופתאום מרגיש כמו פלא רחוק מהישג יד. איך התהפך העולם ככה תוך כמה שבועות? מסקרן אותי איך נתניע כולנו מחדש את האדם החופשי והמשתוקק שהיה כלוא כל כך הרבה זמן מתחת מסיכות, מתחת שכבות של חשדנות, והתגוננות, ומיגבלות… כמה מיגבלות…

"יש לך עצה מה לעשות בינתיים?"

לא לוותר לעצמנו. לא להתרגל לכלא. לזכור שאנחנו בני חורין, והמצב זמני. לעבוד עם הדמיון, עם המיינד. להיות ארוטיים, לגעת. בבני הזוג, בעצמנו, באופן מיני אבל גם באופן הכי פשוט ובסיסי. שבו בנוח, קפלו רגל, קחו את כף הרגל בשתי הידיים והתחילו לעסות אותה. תגלו תחושות ששכחתם. המשיכו לטייל לשוק, לירך, גלו איך הגוף מתעורר למגע, נהנה להיזכר בתחושות. גם כשתקועים בבית בלי פרטיות ובקושי אפשר אפילו למצוא זמן להתענג, אפשר לעבוד עם הדמיון ועם הפנטזיה. גם זה נחשב "לעשות כושר" במובן המיני. תנו למחשבות לנדוד…

"על מה לחשוב רוני? נאטם לי המוח, בחיי, מרגישה כמו דייסה אפורה בפיג'מה… רוצה להתעורר שוב…"

קחי לך כמה דקות של דמיון… כנסי אליי לסטודיו, תתרגלי למקום, לתאורה החלשה, לריח הנעים, לצלילי המוזיקה הרכים ולשקט מסביב שמבודד אותנו מהעולם שבחוץ. הבגדים מיותרים, אין מסיכות, לא פיזית ולא סימלית. אפשר להיות אנחנו. להשתחרר. לנשום חופש. דמייני מיטת עיסוי ואותך שוכבת עליה. תרגישי שתי ידיים חמימות מונחות על גבך. מרגילות אותך למגע. דמייני תנועה מתהווה, מסלול מעגלי סביב הגב, השכמות, צווארך. הרגישי את הגוף נפתח, מתרכך, נרגע ואז מתעורר מחדש. הרגישי את הלהבה ההיא מתחילה לבעור, שוב. כמו פעם. תני לידיי להמשיך לחקור אותך, ללמד אותך עונג, ככל שאני ממשיך לטייל על כל גופך, מכפות רגלייך כלפי מעלה, מעורר את השוקיים, מעמיק לתוך הירכיים, וביניהן… הרגישי את הדגדוג המוכר בשיפולי הבטן, ואת הרטיבות הנפלאה שנובעת מתוכך, מכינה אותך לעומקים חדשים של עונג… הרשי לעצמך לטפס, כשאני מוביל אותך לעבר אורגזמה ראשונה, ומשם להמשך טיול בין פסגות העונג…

"אתה עושה גם זום? בחיי… הערת אותי!"

עוד לא מצאתי דרך לעשות עיסוי ארוטי בזום… באסה. אבל אני אופטימי. בקרוב פשוט נחזור לגעת. עד אז אשמח לתגובות ולסיפורים האישיים שלכן מתקופת הקורונה, נשים יקרות, לקוחותיי ואלה שעתידות להיות – כשנחזור להיות אנשי חופש. בינתיים אני ב: 058-4472766 (ווטסאפ, טלגרם)

"לשכנע אותה"

כמי שמעניק עיסוי ארוטי לנשים אני מקבל לעתים קרובות שיחות טלפון מגברים שמתעניינים בטיפול לבת הזוג. בשיחות הללו אני מוסר אינפורמציה, עונה על שאלות ולומד קצת על מי שמתקשר/ים אליי. יש כאלה שעבורם הסיטואציה של עיסוי אירוטי אינה חריגה בנוף הבילויים שלהם. כאלה הם הזוגות ההרפתקניים שחוו דבר או שניים בהקשר של מיניות. כשגבר מתקשר אליי לקבוע עיסוי ארוטי ומספר שאשתו והוא הנם סווינגרים מנוסים אני מוצא עצמי לעתים מנסה "לצנן" אותו מעט, להסביר שהעיסוי הארוטי אינו דומה לבילוי במסיבת סקס, ושיש הבדלים מהותיים בין הסיטואציות. לפני הכל אני מסביר לו שאליי מגיעה האישה לבד, ללא בן הזוג. לא משנה כמה חילופי זוגות והרפתקאות יש להם ברזומה. אני מסביר לו באדיבות שאם הם מחפשים חוויה זוגית – אני לא הכתובת. אם זו חוויה פרטית עבורה – וולקאם, אפשר להמשיך.
חלק מהגברים שפונים אליי עושים זאת מיוזמתם וללא הבעת עניין כלשהי מצד בת הזוג. במקרים שכאלה אני נשאל שאלות כגון "יש לך רעיון איך לשכנע אותה?" או בקשות כגון "היא תבוא כאילו לעיסוי רגיל ותוך כדי תנסה לבדוק כמה היא זורמת…". במקרים הללו אני מיד מעמיד את הפונה במקומו ומסביר: שקיפות וכנות הן דבר בסיסי שלא אתפשר עליו. אני לא הבנאדם שישתף פעולה עם "תרגיל" של להביא אותה לפה בלי שהיא יודעת בדיוק למה היא באה. חשוב להבין שעיסוי אירוטי הוא טיפול שלא מתאים כהפתעה. זה בלתי אפשרי, לחלוטין. נתחיל מהסיבה המנהלתית-טכנית: אני לא מעניק עיסוי ארוטי ללקוחה בטרם חתמה על טופס הסכמה לעיסוי, בו היא מביעה במפורש את הסכמתה ורצונה שאגע באיברים האינטימיים שלה כחלק מהעיסוי. הטופס הזה מגן עליי ועליה. עליי – כי מגע אינטימי באישה ללא הסכמתה המפורשת יכול לסכן אותי. עליה – כי אם מסיבה כלשהי המטופלת לא תדע שאני עומד לגעת בה באופן אינטימי, כשאעשה זאת היא עלולה לחוות זאת כפגיעה מינית. אני כאן כדי לעשות טוב, לא כדי לפגוע חלילה.
בנוסף, אני מתנגד לגישה של "לשכנע אותה לבוא". אישה לא צריכה "להיגרר" לעיסוי ארוטי. הנשים שאני רוצה לטפל בהן, הן הנשים שרוצות שאענג אותן. לכן המילה 'לשכנע' לא רלוונטית.
אם נדרש שכנוע כלשהו – היא עוד לא מוכנה.
ההמלצה שלי: שלח לה את כתובת האתר שלי, תן לה לקרוא את החומר, להציץ בסרטון. היא מוזמנת להתקשר אליי ולשאול כל שאלה, אני אענה בפתיחות. ואם אחרי שנחשפה לחומר התעורר בה החשק לנסות, לא תצטרך לשכנע, תצטרך רק לפרגן לה על הפינוק שהיא הולכת לקבל כאן.
ולכן הנשים שמהססות או מתלבטות וקוראות את הפוסט הזה, טיפ קטן ממני: בואי לפה בשבילך! מצפה לך חוויה מיוחדת ומפנקת במיוחד, אם תרשי לעצמך להסתקרן, להתמסר, לחגוג את זה…

במקדש הארוטי

אחד המנועים החזקים שמפעילים אותי הוא יצירה. אני אוהב ליצור. זה פוגש אותי בכל מיני תחומים, קטנים וגדולים. בין השאר, בעיצוב של המקום המיוחד בו אני מקבל את לקוחותיי ומטפל בהן. זה מתחיל בתאורה נכונה ומסקרנת, ממשיך בריחות, בצלילים, ובאלמנטים עיצוביים שונים. בעצם העיצוב והתכנון של המקום מגיע מהמקום המנטלי לא פחות מהפן הויזואלי. אלמנטים חושיים וחומריים מהעולם הטנטרי, מהטבע, ומהחיבור בין אדם ומקום.
תהליך העיסוי הארוטי מורכב, אישי ומשתנה. כמו בעיצוב המקום, גם את העיסוי הארוטי אני מעצב ללא הרף. הוא תמיד בתהליך של התפתחות, עדכון וחקר סקרני.
השעה מאוחרת, זהו טיפול לילי. היא שוכבת על מיטת העיסוי, מסדירה נשימה אחרי אורגזמה נהדרת. יד אחת שלה על בית החזה, יד שנייה בתוך ידי. אני מתבונן בה. תערובת יפה של עונג ותשישות, בכל זאת עבר עליה יום ארוך והנה ממש כאן ועכשיו היא רטטה באנרגיות מטורפות. אני רוצה ללמד אותה עכשיו משהו על רפיון, על שחרור, ועל איך שזה מתחבר לעונג.
ידיי לא עוזבות אותה, אך המגע כעת אינו מיני. הליטופים ארוכים, עמוקים ואיטיים. אני עובר על כל הגוף, ועורה שספג את שמן העיסוי מקבל אותי בחלקלקות נעימה לשנינו. האור קלוש, ובמעט האור הזה גופה מבהיק. פניה זורחות. אני מגיע לצוואר, מרים מעט את הראש ותומך אותו בידיי ומתחיל בעיסוי בתנועות חזרתיות מהגב העליון, דרך העורף ועד לבסיס הגולגולת. לאחר מכן אני ממשיך במשיכות ארוכות ואיטיות מהעורף אל הקודקוד ואוסף את שיערה במשיכה עדינה. היא נמסה לי מתחת לידיים, הבעת הפנים שלה מספרת לי שהיא עכשיו במקום לא פחות טוב מאורגזמה, היא בהתמסרות ובהרפיה מלאה. הרגע הזה, שנמתח על פני דקות ארוכות וחסרות מחוגים טבול בקסם המגע והאנרגיה. לאט אנחנו קושרים שוב שיחה, במילים מדודות, עם הרבה רווח ביניהן. היא פוקחת לרגע עיניים, מחייכת אליי: אני מרגישה כאילו אני באיזה מקדש.
כמה נכון. כי הרגע הזה קסום והאווירה כאן בינינו מקודשת. אני כל כולי בהענקה, בהתמסרות ליופיו של הרגע, יופיה של הנתינה… והיא, מרחפת בקסמי העונג, פתוחה, מקבלת, נושמת את כל הריחות והתחושות והזרמים לתוכה.
אט אט אני מסיים בהדרגה לגעת. ידיי עדיין סמוכות לגופה שמגיב לאנרגיות. התכווצויות קלות לוחשות לידיי: מרגישה… את הזרמים, את החום. אני נפעם, איך הגוף שלה יודע בלי שאצטרך להדריך אותה לעבור מהאירוטי לאנרגטי, מעולם המגע המענג לעולם האנרגיה של הטנטרה. יש דברים שפשוט קורים בלי מאמץ אחרי מספיק זמן של עונג מקודש.
החיבוק של סיום הערב קטן על יופיו של המעמד.
שעה שאנחנו נפרדים שוב וידינו מתנתקות, נשאר בינינו, בתוך המרחב היפה שנוצא כאן – מקדש התענוגות הטנטרי. המקדש הארוטי.

שפיכה נשית – לא מיתוס, אבל גם לא טרנד

נתחיל בעובדות. פעמים רבות נשים חוות אצלי על מיטת העיסוי שפיכה במהלך העיסוי הארוטי. אם יש איזשהו ספק (בשנת 2019 עדיין יש?) ששפיכה נשית היא דבר אמיתי וטבעי, אני כאן כדי להפריכו: זה קיים וזה נפלא. זה בטח לא מיתוס.
מצד שני, אני מציע גם להרגיע קצת עם הטרנדיות שאופפת בימינו את עניין השפיכה. נתקלתי בלא מעט זוגות, בהם הגבר למד להביא את זוגתו לשפיכה בצורה שנלמדה ככל הנראה מסרטי פורנו. ופורנו, כפי שאנחנו יודעים זה במילים עדינות – לא מציאותי, לבטח לא ספר הדרכה לחיים. השפיכה הפורנוגרפית היא על פי רוב משהו שפחות קשור לעונג ויותר קשור למכניקה, כשהמגע באיבר המין מאוד חזק, מאוד אינטנסיבי, וזה ממש "מאלץ" את האישה לשפוך. אם יש שם עונג, הוא במקרים רבים יותר מנטלי מאשר פיזי. כי השפיכה האמיתית, הנשית, זו שאני רוצה לדבר עליה, היא שפיכה שלא מאלצים, אלא משהו שקורה מעצמו כשמגיעים לרמת ריגוש מאוד גבוהה.
אז בואו נעשה רגע ריסט, נשכח את מה שראינו בפורנו או במסיבת חילופי זוגות ונחזור להתחלה.

מהי שפיכה נשית

נתחיל במה היא לא. השפיכה אינה אותו נוזל שמרטיב את איבר המין הנשי לקראת חדירה, הנוזל החלקלק והסמיך מעט שמופרש מבלוטות הברטולין שממוקמות בחלק התחתון של איבר המין. השפיכה הנשית לא מגיעה מבלוטות הברטולין ולא מתוך הווגינה.
מקור השפיכה הנשית הוא ב"בלוטות סקין" שממוקמות על הקיר הקדמי של הווגינה, סביב הקצה התחתון של השופכה. הבלוטות הללו מתנקזות לתוך השופכה והחוצה ליד פתח השופכה ומקבילות במידה מסויימת לבלוטת הערמונית של הגבר, גם מבחינת הרכב הנוזל המופרש מהבלוטות. גירוי מיני גבוה, במיוחד גירוי של נקודת הג'י הממוקמת בתוך הווגינה (בסמוך לבלוטות סקין) מביא, במקביל לאורגזמה או ללא קשר הכרחי אליה לשחרור של נוזל מהבלוטות. כמות הנוזל יכולה להיות מזערית וכמעט בלתי מורגשת, ויכולה גם להיות משמעותית ולהתבטא בהשפרצה ממשית. ועדיין, ממטרות של פורנו זה ממש לא הדבר האמיתי…
הקירבה והקשר של הבלוטות לשלפוחית השתן מביא גם לספקנות ולמבוכה לגבי האם מדובר בשפיכה או פשוט בהשתנה. וגם כאן ראוי לזכור להפריד בין פורנוגרפיה לבין עונג אמיתי. כאשר צופים בפורנו ורואים שם מיזרקות אינסופיות של שפיכה נשית, מדובר קרוב לוודאי בהשתנה. השחקנית (זוכרים? פורנו זה משחק, זה לא החיים עצמם) דאגה לשתות הרבה לפני תחילת הצילומים, ולמדה לשחרר את הסוגרים תוך כדי המגע המיני או העינוג הידני. התוצאה: פארק מים באוגוסט… הרבה בלאגן.
אם היו מנסים לצלם את השפיכה האמיתית יש מצב שהסרט היה הרבה פחות מרגש את קהל צרכני הפורנו. זאת מכיוון שבמרבית הפעמים ממש קשה להבחין בה. לעומת זאת אם תטעמו או תתבוננו בשפיכה האמיתית לא תוכלו לטעות בה: היא נטולת טעם כמעט (בשונה משתן), היא עדינה ונוטה לגוון לבנבן חלבי מעט. היא חמימה ופורצת בקילוח עדין או בשפיעה ממשית במקביל לרמות העינוג הגבוהות בהן האישה נמצאת.

הדרך הנכונה לשפיכה הנשית

אף על פי שהשפיכה היא מן רגע די אקסטטי ועוצמתי, הדרך הנכונה אליה היא מעודנת וקשובה. הצעד הראשון שאני ממליץ לעשות לפני סיטואציה בה את רוצה לחוות שפיכה: לרוקן את שלפוחית השתן. ולהלן ההסבר: כפי שהסברתי קיים קשר הדוק בין בלוטות סקין ופתח השופכה. הבלוטות מתנקזות החוצה דרך השופכה. זאת גם הסיבה לכך שכשאישה מתקרבת לשפיכה, היא עשויה להרגיש שעומד לברוח לה שתן. ומה התגובה הטבעית להרגשה ש"תיכף בורח לי פיפי"? נכון מאוד… להתאפק, להתנגד. וכך קורה שנשים רבות מגיעות קרוב מאוד לשפיכה ו… עוצרות את עצמן, ונמנעות מלשחרר.
לכן, אם לפני כן רוקנת את שלפוחית השתן, את יכולה להתמסר לתחושה ולהשתחרר. הראש מבין שזה כנראה לא באמת שתן, ושמשהו מאוד נעים מתרחש ואת רוצה לחוות את זה.
וכעת למגע עצמו. הרעיון הוא לבנות עונג לאורך זמן ממושך ורמת ריגוש גבוהה. השפיכה לא צריכה "להיכפות" על הגוף אלא פשוט להתרחש מעצמה. אני ממליץ על פרק זמן של לפחות חצי שעה של עינוג שנבנה מהחוץ פנימה (לכן העיסוי הארוטי מתחיל בכל הגוף ובהדרגה עובר להתמקדות באיברים האינטימיים), עד למצב של ריגוש גבוה. במצב הזה, כאשר הנשימה כבר מואצת, הדופק עולה ואיבר המין מגורה וכלי הדם בו מוצפים, אפשר להתקדם ולהתמקד יותר בעינוג נקודת הג'י שבקידמת הווגינה. כאן צריך להפעיל הרבה הקשבה ורגישות ולחפש את הקצב, הזוית ודרגת הלחץ (חשוב!) הנכונה לך. ככל שעוברות הדקות ואת במצב מתמשך של עינוג שכולל גם את נקודת הג'י, עולה הסיכוי לשפיכה. יש נשים שעוזר להן להיות כבר אחרי אורגזמה דגדגנית. מהמקום שלי כמטפל – זה פחות קריטי, למרות שזה יכול לעודד את התהליך. הדבר הכי חשוב הוא – עונג, והרבה ממנו.
בשלב האחרון שלפני השפיכה יש תחושה שלפני התפרצות. לצערי, לי כגבר מאוד קשה לתאר לך איך תרגישי, אבל הדבר המדהים הוא שכשאישה עומדת לשפוך אני לגמרי מרגיש את זה, אני חש שזה מגיע. בשלב הזה אני ממקד קצת יותר (דגש על קצת) את המגע באיזור הג'י, ומגביר (קצת!) את הלחץ שם, ופשוט מזמין את השפיכה להגיע. מחכה לה. והיא מגיעה. תחילה בקילוח קטן וחד וזהיר, מן התגנבות קטנה של מים מעל פי הסכר, ואז בסדרה של קילוחים שופעים ועוצמתיים יותר המלווים בהתכווצויות אורגזמיות עוצמתיות. בשונה מהשפיכה הפורנוגרפית, אני לא מפמפם את איבר המין עם האצבעות כאילו מדובר בכלי עבודה של שיפוצניק. להיפך, אני מחפש את הדרך לחבר את האקסטזה עם העדינות, עם הקבלה.

הצד המנטלי של השפיכה

נסתכל רגע על השפיכה הפורנוגרפית, הטרנדית: הגבר כובש, דומיננטי, חזק וקשוח בתנועותיו. האישה נכנעת, השפיכה "מאולצת" להתפרץ מתוכה, תוצאה של הכניעה ללחץ ולמהירות של המגע. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, יתכן וחלק מהזוגות או הנשים יפיקו איזשהו ריגוש מנטלי מהתחושה הזו של הכיבוש-כניעה. כמו שאנשים מתרגשים גם מיחסים בדס"מיים.
לעומת זאת השפיכה שתיארתי כאן למעלה, זו שבעיניי היא השפיכה האמיתית, הרצויה, מגיעה מכיוון מנטלי אחר לגמרי: יופיו של הרגע, התמסרותו של הגבר לעונג של האישה, התמסרותה של האישה לתחושות ששוטפות אותה, ואז… כשזה קורה, כשהשפיכה זורמת ממך החוצה, זהו רגע טהור ומדויק של חיבור פיזי-מנטלי שיש בו עוצמות אחרות. זוהי לא "עוד אורגזמה" ולא סתם שיא. זו חוויה של התעלות שבדרך כלל מותירה את האישה שעברה אותה עם חיוך יפה על הפנים, וזרמים מגניבים בתוך הגוף. כשזה קורה, יש מן תחושה ש – זה הדבר האמיתי. זה העונג כפי שהטבע הועיד אותו להיות. ובשונה מה"כיבוש-כניעה" של הפורנו, זוהי חוויה של חיבור מעצים לשני הצדדים, חוויה מאחדת.

שפיכה מובטחת?

לא פעם נשאלתי בשיחות המקדימות: רוני, אתה יכול ללמד אותי לשפוך? אני מחייך כשאני נתקל בשאלה הזו כי זה קצת כמו לשאול מורה לנהיגה אם הוא יכול ללמד אותך לעבור טסט…
יש לך את היכולת (לכל אישה כמעט יש), יש לי את הנסיון והידע, ועדיין, אין דבר כזה "שפיכה מובטחת". מכיוון שאני לא מאמין בשפיכה מאולצת ופורנוגרפית, אני גם יודע שהדרך לשפיכה האמיתית היא לפעמים מעט חמקמקה ולוקחת זמן. לא תמיד זה יתרחש בנסיון הראשון. לא חוכמה לאלץ אותך לשפוך באמצעות מגע אגרסיבי. היופי הוא להזמין אותך לחוות רמות כל כך גבוהות של עונג, שהשפיכה תתרחש מאליה. ולכן אם שפיכה נשית מסקרנת אותך, אני מזמין אותך לשחרר את הראש, להצטייד בסקרנות בריאה ו… לצאת למסע החקר.
אם את חושבת שאני האיש הנכון לעזור לך לחקור את השפיכה הנשית שלך, את בהחלט מוזמנת להיות לקוחה שלי. אם זה יצליח – נפלא. ואולי גם בלי שתשפכי תגלי רמות חדשות של עונג, שזו בעצם המטרה המרכזית, לפני הכל…

מולטי אורגזמה – איך מתחילים?

היא מתקרבת שוב לעוד שיא, אני מזהה לפי שפת הגוף שלה שלמדתי בשעה האחרונה להכיר. היא נהיית שקטה יותר, המתח בשרירים עולה, היא נדרכת כולה, לרגע אחד עוצרת את הנשימה ואז בבת אחת משחררת גל אדיר של עונג, גל נוסף. היא נושמת, היא נאנחת, היא מתקשתת ומתפתלת, כל הגוף שלה מעורב באורגזמה, כל כולה גלים של רטט אורגזמי. ואני כבר יודע, שאין צורך להפסיק ולתת לה מנוחה, כי היא לגמרי על הגל. היא במצב מנטלי וגופני של: רק תן לי עוד, אל תפסיק. ואני ממשיך, שנינו בחדוות הגילוי של נקודות לחיצה מגניבות ועמוקות יותר בתוכה, והיא מגיבה כל כך טוב שזה פשוט כיף. מתישהו בתוך התהליך הזה שמתמשך ופועם עוברת בי המחשבה: וואו, היא כל כך טובה בלגמור, שנראה לי שאני יכול לא לעשות כרגע כלום והיא תוכל להמשיך להיות בתוך האורגזמה שלה. אני ממשיך לחקור את גופה עם ידיי, מלטף ליטופים שעוד לא ליטפתי, נושף נשיפות חמות בכל מיני מקומות לאורך גופה, והיא מטפסת שוב, ומסוגלת לגמור ממש מאוויר. מתנה. gifted.

אחר כך כשאנחנו מאטים את הקצב ואני מכוון אותה לקחת בכל זאת כמה נשימות של רוגע ומנוחה, אני שואל אותה: תמיד היית כזו, תמיד ידעת לשרשר ככה אורגזמות?
היא עונה לי: מה פתאום… גיליתי את זה רק לפני כמה שנים, אחרי שהתגרשתי. כל כך הרבה שנים של זוגיות לא ידעתי בכלל מה זה יותר מאורגזמה אחת. אני מסתכל עליה וחושב: כמה קל לפספס את הפוטנציאל הפנימי, הפיזי והמנטלי כשאנחנו לא נמצאים במצב הנכון: מצב של גילוי, של חקר, של שבירת הגבולות הקיימים, של הגדרה מחדש של עצמנו ושל המרחב בו אנו באים במגע עם האחר.

חשוב להעיר בנקודה הזו: כל אישה שונה מאחרת, בתנאים האובייקטיביים (לדוגמה: נתונים פיזיים) ובעיקר בסובייקטיביים (מצב רוח, תקופה בחיים, רקע תרבותי, חברתי, חינוך והשכלה, מערך אמונות וערכים…). אין איזושהי תבנית חושית שאפשר לעשות לה "העתק-הדבק" מאישה מולטי אורגזמית לאישה אורגזמית ולשכפל אותה. זה לא יעבוד. מה כן? מה יכול להפוך אישה שבקושי גומרת, או אישה שאחרי גמירה אחת לא יכולה לסבול מגע נוסף, לאישה שעולה על הגל האורגזמי ולא רוצה לרדת ממנו? ואולי את כמוה, כמו שהיא הייתה כל כך הרבה שנים, מסתפקת במועט עד שלפתע בשנות הארבעים לחייה התחברה לשפע האורגזמי שכל כך הרבה נשים יכולות ליהנות ממנו….
את זה אני אוהב לחקור. את זה אני מזמין אותך לחקור איתי בעיסוי הארוטי. והנה כמה אלמנטים בסיסיים שמהווים לדעתי צרור מפתחות לשלל הדלתות במבוך האורגזמי שלך…

זה מתחיל בשינוי מחשבתי. להחליף תפיסות מוכרות בתפיסות חדשות. כך, התפיסה המוכרת של חיפוש אחר הפורקן, צריכה להיות מוחלפת במסע אל העונג. אסביר: נניח שאת עם בן הזוג, ונניח שאתם כבר יודעים היטב מה מביא אותך לאורגזמה. מה עושים? את מה שיודעים כמובן. כלומר הסקס ייראה בדרך כלל אותו דבר. המסלול ידוע מראש וגם המטרה ברורה. קודם האקט הזה, אחר כך התנוחה הזו, ולבסוף המגע המסוים ההוא שיביא אותך לשיא, ואחר כך… ליטופים נעימים או פשוט להתהפך וללכת לישון מסופקים. וכאן נעוצה הבעיה. את, וגם בן זוגך, שבויים בדפוסים מוכרים ובתבניות עונג שמתמקדות בפורקן. פורקן בדרך הקצרה ביותר המוכרת לכם. כי מה שעובד – עובד. מה אני מציע? להחליף את תודעת הפורקן בתודעת השפע. כשאני כותב את המילים – מסע אל העונג – אני מתכוון בעצם ב"הפוך על הפוך" להורדת הרגל מדוושת הגז. לבנות את זה מדורג יותר, קשוב יותר, מאומץ פחות. אם משנים את סוג המגע ואת הקצב ומכניסים פנימה יותר הקשבה ויותר חקר, קורה משהו נפלא: החושים מתחדדים ומתחילה להיווצר שיחה עמוקה יותר בין המעניק ובין המקבלת. כשאני נוגע באישה אני לא מתמקד בטכניקה. זה לא תסריט כתוב מראש בסגנון "עכשיו תלטף, עכשיו תכניס אצבע אחת, עכשיו תגביר מהירות, עכשיו תוסיף לחץ". כל כך לא. כשאני נוגע באישה אני מחפש כל הזמן סימני דרך. איפה את נמצאת עכשיו, לאן כדי לפנות, והאם להוביל אותך, או לתת לך להוביל אותי לאן שהגוף שלך רוצה.
וכאן כדאי להוסיף כמה מילים כי הגענו לנקודה חשובה: הגוף שלך יודע המון על העונג שלך. ארשה לעצמי לאתגר ולומר – הגוף שלך יודע הכל על העונג. הגוף שלך נועד להתענג, לחוש, לחגוג את ההנאה הפיזית והמנטלית. העור נועד לעקצץ ולדגדג, הקימורים נועדו להתלטף ולהיחקר, וכל מקום בגוף יכול לקחת חלק בחגיגה הזו שנקראת עונג. אך אם הגוף יודע הכל למה את לא נמצאת באמת בתוך השפע האורגזמי האוטופי הזה? כי שכחת, או כי לא חקרת מספיק, או כי רובנו מכוסים בשכבות עבות של איסורים ואמונות ותפישות מוגבלות ומגבילות שגם אם נדמה לנו שאנחנו נאורים ומשוחררים, פעמים רבות השכבות הללו מונעות מאיתנו גישה מלאה לאוצר שמתחת. לפשטות הקדמונית והבסיסית של העונג, למורכבות המרגשת של הגוף.
את בטח שואלת עכשיו: אז איך מגיעים לשם? הנה לך כמה מילים שיתווספו לצרור המפתחות:
ביטחון ואמון, התמסרות, סקרנות, יצירתיות.
וכדי להסביר קצת יותר אני מכניס אותך כעת לחדר העיסוי. אל תחששי, נעים פה. התאורה רכה ונרות דולקים בחדר. יש ריח נעים באוויר ומוזיקה שקטה מתנגנת. את פושטת את הבגדים ונשכבת על מיטת העיסוי. אחרי כמה נשימות את מרגישה אותי מתחיל לגעת ולטפל בך. המגע עדין, מלטף, וממוקד בשלב זה בפלג גופך העליון… כתפיים, צוואר, ראש… בהדרגה את מתחברת לתחושה, למקום, לנשימה ולידיים שלי שנוגעות בך. זה השלב של יצירת הביטחון. הביטחון שלך בתוך הזמן והמקום, והאמון שלך בי. ומכאן בהדרגה המגע מתפתח ומשתנה. מגע באזורים שונים, בעוצמות שונות, מגע שמספר סיפור ומגע שקשוב לתגובותייך. את מבינה שאת פה כדי להתענג ואני פה כדי לענג אותך, כדי לטפל.
המילה הבאה מאוד עוצמתית. זו מילה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה צורות ולכן היא גם מסתורית ולא לגמרי מובנת: התמסרות.
נתחיל בכך שבלי ביטחון ואמון אין מקום ואין הצדקה להתמסרות. להתמסר למישהו שאת לא בוטחת בו זה משהו שאולי תוכלי לזייף מול עצמך ברמה המנטלית, אבל הגוף כפי שכבר אמרתי יודע הרבה, והגוף ייסגר אם את מנסה להתמסר בלי להיות בטוחה. בלי שזכיתי באמונך.
זה לא המקום להרחיב עוד על הביטחון והאמון ומה שבונה אותם (לדוגמה – הצבת גבולות) ותוכלי לקרוא עוד על כך בפוסטים אחרים שכתבתי. מה שחשוב לענייננו, הוא שכשתהיי בטוחה מספיק, ותחווי את עצמך בהתמסרות, ייפתחו ערוצים חדשים אל העונג… הערוץ המנטלי: ההתמסרות היא שחרור, היא ויתור על השליטה. והערוץ הפיזי: ההתמסרות מוסיפה קשת שלמה של גוונים לעונג, או ליתר דיוק פוטנציאל לקשת של גוונים. אם אני – כמטפל – לא אהיה ראוי להתמסרות שלך, או לא אקח אותה למקום של עונג עבורך, הרצון להתמסר לא יתממש והעונג המיוחל לא יגיע. לעומת זאת כשיהיה חיבור טוב בין ההתמסרות שלך והטיפול שלי, ייפתחו דרכים חדשות אל העונג האורגזמי.
ואז אנחנו מגיעים אל הסקרנות ואל היצירתיות. כבר כתבתי למעלה שהגוף יודע הכל ובמהלך העיסוי הארוטי נחפש את האוצר שטמון שם למטה מתחת לשכבות. אז אחרי שבנינו אמון ובשלב שההתמסרות לתהליך ולמגע שלי כבר מתקיימת, הסקרנות היא החיפוש אחר האוצר והיצירתיות היא הדרך להגיע אליו. זוכרת שכתבתי על ההתרחשות המוכרת והידועה במיטה עם בן הזוג? אז כאן אנחנו "מחשבים מסלול מחדש". בוחנים את הדרכים השונות להגיע לעונג, את המקומות השונים בגוף שלוחצים על הטריגרים המענגים שלך, ואת האפשרות לגוון. לגוון היכן אני נוגע ואיך, לגוון את התנוחה שבה את מקבלת את המגע, ורק אוסיף שלפעמים שינוי קטנטן במנח הגוף יכול להטיס לך את המוח (ואיתו את הגוף) למקומות אחרים לגמרי, אבל למה לקלקל את ההפתעה… בואי נשאיר קצת לעיסוי הארוטי עצמו…
עד כאן החלק הראשון בדרך אל המולטי אורגזמה. בחלק הזה נגענו למעשה בשחרור מתבניות ודפוסים, ופתיחת הדרך אל העונג, ואל החקר של העונג. בפוסט הבא בנושא זה נתקדם …

"אף פעם לא חוויתי אורגזמה"

המשפט המכושף הזה… כמה עוצמה אפלה יש בו. כמה האמירה הזו טעונה.
מה באמת מסתתר שם, מאחורי אמירה כזו, על מישהי שבכל חייה, בין אם היא בת 25 ובין אם בת 50, לא חוותה שיא? האם "פשוט" לא לחצו לה על הכפתורים הנכונים? או אולי, מה שהיא לא חוותה זה בעצם יותר מאורגזמה… אולי היא לא באמת חוותה את עצמה עד הסוף?
הפיסקה הנ"ל לא נועדה להבהיל אותך, אלא לאתגר אותך לחשוב קצת אחרת על האורגזמה החמקמקה שטרם ביקרה אצלך. שלא יהיה ספק: אני בהחלט סבור שכל אישה מסוגלת וראויה לחוות אורגזמה, אבל פעמים רבות החסמים שעומדים בין אישה ובין האורגזמה שלה אינם בהכרח כרוכים בסוג מגע מסוים או ב"טכניקה" כזו או אחרת. לפעמים הדרך לאורגזמה עוברת גם במקומות אחרים. הנה לך כמה נקודות מעניינות להרהר בהן, הנה כמה חסמים אפשריים שמעכבים נשים מלגמור:

  • מטען תרבותי. עיוותים וחסמים רגשיים ומנטליים שמלווים אותך עוד מילדותך. איסור על מגע באיבר המין, הקניית תחושה שמין הוא דבר מלוכלך וכפוף לאיסורים, הקטנת האישה כדמות משרתת, נשלטת, נתונה לפיקוח רכושני ומצופה להתנהגות מסוימת לפי קודים שמרניים פטריארכליים… ועוד.
  • חוסר בנוכחות. רעשי רקע תמידיים, מחשבות בלתי פוסקות, דפוסי התנהגות, ריצוי, וקונפליקט בין נתינה וקבלה (של מגע ועונג). אפילו צפייה בפורנו יכולה עם הזמן להרחיק אותך מלהיות נוכחת, כיוון שסרטי הפורנו (שרובם ככולם אינם נאמנים למציאות) מייצרים אצל הצופים התניה בין סקס לבין המלאכותיות שבפורנו. שזה הפוך מלהיות נוכחים באמת.
  • חוסר בשלווה, ברוגע, בקצב אחר
  • חוסר באיזון, כאשר צדדים שונים באישיותך נדחקים ואינם מקבלים ביטוי הולם. כאשר את מביאה למיטה אנרגיה גברית מובהקת או אנרגיה נשית בלבד. זה המקום לציין שבכולנו – גברים ונשים – מתקיימת וצריכה לקבל מקום וביטוי – אנרגיה גברית ואנרגיה נשית. דוגמה לאישה שמביאה לסקס אנרגיה גברית: כאשר את "מתנפלת" על הגבר, מבקשת ממנו לחדור לתוכך בבהילות ("אני צריכה אותך בתוכי עכשיו!") זו על פי רוב אנרגיה גברית. אין בזה רע, אבל אם תמיד את מתנהלת כך, ואת לא מגיעה אף פעם לאורגזמה, נתתי לך פה חומר למחשבה… תתחילי לחקור בזה (או פשוט תשאלי אותי). לחלופין אם את תמיד תמיד כנועה, מרצה, מובלת, היכולת שלך להביא אלמנטים גבריים לתוך המרחב המיני עשויה להיות המפתח להעצמת העונג והשלמת החוויה המינית.

עכשיו אני רוצה להכניס אותך לחדר העיסוי בו אני מטפל. החדר הזה (הן המקום והן הזמן) הוא המרחב שבו מתאפשר לא רק "ללחוץ על הכפתורים הנכונים", אלא לנסות להתכתב עם הנקודות והחסמים שפירטתי לעיל והרשימה עוד נמשכת. כשאני מזמין אותך להתמסר למגע שלי בך, אני בעצם מזמין אותך לשחרר. לשחרר את ההתניות, את החסימות, את הדפוסים המסרסים. אם ניקח כדוגמה את המטען התרבותי, ונניח שאת סוחבת על גבך אמירות שינקת מהבית, אמירות שגרמו לך להיסגר, להרגיש לא ראויה, לא משוחררת במיטה, העיסוי הארוטי לא מתיימר להיות שקול לטיפול פסיכולוגי. אינני פסיכולוג. לא אלך איתך אחורה בניסיון לפענח מה "התקלקל" שם. את זה אשאיר לבעל המקצוע הרלוונטי. תחת זאת, אני רוצה לאפשר לך מרחב צמיחה, בו תרגישי שאת יכולה לשחרר את החסמים ההם. לעתים, אפשר שנים ארוכות לנבור בעבר בסשנים טיפוליים מבלי לצעוד קדימה. התפיסה שלי היא שבמקום להמשיך לנבור בעבר, יותר חשוב לייצר בתוכך אמירה חזקה וברורה: זה כבר לא משרת אותי, זה לא מצמיח אותי, אני בוחרת לשחרר את זה. וכשאת בוחרת במודע להיות נוכחת כאן ועכשיו, במרחב הארוטי, הטנטרי שאני מציע לך, פתאום מתבהרת תובנה פשוטה ויפה: זה פחות ה"קושי להגיע" לאורגזמה ויותר ביכולת להשתחרר ולנכוח. ואם את לא לגמרי יודעת איך לעשות את זה, איך לנכוח ולהשתחרר, אני כאן כדי להנחות אותך וללוות אותך בתהליך הזה. בהצלחה.

העונג כמרחב התפתחות

מזמין את הקוראות (והקוראים אם ישנם) להרהר לרגע על מרחבים וסיטואציות שמייצרים התפתחות. אילו דברים מעוררים התפתחות, צמיחה, גדילה? אנסה למנות כמה:
לימודים: הלמידה היא בהחלט הזדמנות להתפתח. מנטלית, עסקית, רוחנית…
מסעות וטיולים: פלטפורמה נפלאה להתפתחות. שחרור שמייצר צמיחה והתחדשות.
משברים: לא שאני מאחל לכן משבר, אבל כולנו יודעים שמשבר הוא גם הזדמנות לצמיחה, להעצמה.
וישנם עוד הקשרים וטריגרים להתפתחות אבל כפי שהבטחתי בכותרת הפוסט אני רוצה להתמקד בזווית של העונג, זו שקשורה למרחב של העיסוי הארוטי.
את העונג אפשר לחוות מכל מיני מימדים. אפשר לחוות עונג מתוך מימד של חסר: מגיעות אליי לא מעט נשים שעונג הוא דבר נדיר בחייהן. אפשר לחוות עונג מתוך מרחב של שחרור: שחרור מחסמים, מדעות קדומות, מדיכוי ומדימוי עצמי נמוך. אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של לחץ, אפשר לחוות עונג בתוך תקופה של חיפוש, חקר, ועוד… כלומר הסיבות להגיע ל"חקר העונג" מגוונות, חלקן כתוצאה מחוסרים ואלמנטים פחות חיוביים בחיינו, וחלקן כחלק ישיר ומודע במרחב החיובי של חקר, שחרור ולמידה.
מהם החומרים שמייצרים התפתחות במרחב העונג, בדגש על הסיטואציה של עיסוי ארוטי? אמנה כאן כמה מרכזיים:

  • הקשבה: אי אפשר להפריז בחשיבות ההקשבה. ההקשבה היא פנימה (כשאת מקשיבה לתחושותייך) וההקשבה היא בין אישית (כשאני קשוב לך, חש אותך בתוך הטיפול). ההקשבה היא אחד הדברים המדהימים שמפתחים את התודעה ו"מפילים אסימונים" שגורמים לנו לראות דברים בצורה בהירה יותר.
  • נינוחות: קצב אחר, מדורג יותר, נינוח יותר. שחרור מדפוסי ריצוי, מ"תן וקח". בתוך העיסוי הארוטי את פשוט נוכחת, בלי צורך "לתת עבודה", בלי עומס רגשי או פיזי, בלי תורי-תורך, בלי משימות ורעשי רקע. הנינוחות הזו מחדדת את הקשב, מחדדת את החושים, וגם – מאפשרת לך לחוות את עצמך, נקי, שקט. הזדמנות נהדרת להתפתחות.
  • ביטחון: אחד האלמנטים החזקים ביותר בתוך חוויית העיסוי הארוטי (כשמתבצע בצורה מקצועית ומנוסה): ההבנה שאת הכי בטוחה, הכי מוגנת, הכי יכולה לשחרר מתוך הבנה שאת בתוך מרחב מוגדר, מוגן ומכבד. לחוות את עצמך בתוך הסיטואציה הבטוחה הזו, בתוספת ההקשבה שאת חווה ממני אלייך, והנינוחות בה כל זה מתבצע, זהו מנוף התפתחותי משמעותי לנשים רבות.
  • שחרור מדפוסים: צורות רבות לעונג, ובעיסוי הארוטי אפשר לצאת למסע חקרני ולגעת בעונג בכל מיני צורות ודרכים. ביום יום את רגילה לגמור עם ויברטור על הדגדגן? בואי לחקור דרכים אחרות לחוות עונג, כי אפשר גם אחרת. זה לא "רק" כפתור הקסם. יש שם עוד. וכשיוצאים למסע לחקר העונג, מגלים, מתפתחים, גדלים…

לסיכום, נתתי כאן פירוט חלקי ותמציתי של מרכיבי ההתפתחות בחקר העונג, בעיסוי הארוטי. אגב, אם חקרתן ולמדתן קצת על טנטרה, בוודאי תוכלו להבחין שיש המון דמיון בין כל האמור לעיל לבין ההרחבה התודעתית שמהווה את המעטפת והתכלית של הטנטרה. אמנם אני ממעט להשתמש במונח "עיסוי טנטרי" כשאני מדבר על הטיפול שאני מעניק (כתבתי על זה ועוד אכתוב בעתיד) אבל המרחב בכללותו, הגישה והאלמנטים המשולבים בתוך התהליך – כולם קשורים קשר חזק לעולם הטנטרה.

שיהיה לכן בעונג,
ושמתוך העונג תחוו גם התפתחות אישית, מינית ותודעתית.

בטן גב – להקשיב לעונג

היא מגיעה בשעה שקבענו, אפילו קצת קודם. נראית לי קצת נרגשת, מפשירה מהקור שבחוץ, כאן בפנים חם ונעים. בשיחה המקדימה אני לומד ממנה שהיא חווה אורגזמות לעתים תכופות, שאחרי אורגזמה היא צריכה פרק זמן של מנוחה ושמעולם לא חוותה מולטי אורגזמה. המטרה שלה בעיסוי: ליהנות ולחוות דברים חדשים. כשאני שואל אם יש עוד משהו שאני צריך לדעת על העונג שלה היא עונה: אני צריכה להיות על הבטן.
אני חש שהיא מחוברת לעצמה ולגופה, יודעת מה עושה לה טוב, ליתר דיוק מה "עובד בשבילה", ומבינה גם שיש מקום להתרחבות וללמידה. מוצא חן בעיניי כנקודת מוצא לסשן עיסוי ארוטי. היא פה לא בשביל המובן מאליו אלא בשביל הלא ידוע.
ביני לבין עצמי אני מתלבט לרגע אם להתחיל בטיפול כשהיא שוכבת על הבטן כמו שאני מתחיל בדרך כלל, או שבגלל שבד"כ היא מגיעה לשיא כשהיא על הבטן אתחיל כשהיא על הגב. האינטואיציה אומרת לי להתחיל כרגיל כשהיא על הבטן. ההתפתחות תגיע בהמשך.
מתחילים…
אין תסריט קבוע לעיסוי הארוטי שאני מעניק. יש אמנם סוגים של מגע שאני מיישם בדרך כלל, אבל אחד הדברים הכי חשובים בתהליך כה אינטימי הוא האינטואיציה שניזונה מההקשבה. אני מנסה להבין את המטופלת בלי מילים, לקרוא את שפת הגוף, המודעת והלא מודעת, ולדייק את המגע בהתאם לשלבי העיסוי השונים. בשלב שאנחנו מתחילים אני חווה אותה במעבר יפה מה"נוקשות" של משהו חדש ולא ידוע וקצת מלחיץ לרכות המקבלת של שרירים נרפים ומשתחררים. ככל שהגוף שלה משתחרר, אני מרגיש שהחושים גם נדרכים, אני מרגיש אותה עוקבת אחר המגע שלי, כאילו נושמת את העיסוי פנימה. נפלא.
כמחצית השעה חלפה, ידיי מעסות במעלה רגליה. רעד דקיק מזמין אותי להתקרב אל היוני המקודש. היא מחכה לי. אני נוגע, בעדינות, מגע חזרתי מסביב. היא מגיבה נהדר, ממש מתרוממת אליי, אל אצבעותיי. היד השנייה שלי מטיילת במעלה הגב עד צווארה ואז שוב למטה. לאט. בשלב הזה שהיא יכולה בכל שנייה "להתפוצץ" לתוך אורגזמה אני משתדל להאריך לה את הרגע, אפילו להוריד מעט את מנת הריגוש כיוון שאני זוכר שציינה שאחרי אורגזמה היא צריכה מנוחה ושמעולם לא חוותה מולטי אורגזמה. אני רוצה אותה כאן, מתענגת, ולא בצניחה תלולה מהשיא אל נקודת ההתחלה. אחרי כמה דקות כאלה אני מחליט שזה הזמן לאתגר. עכשיו מתחיל המסע אל ה"לחוות דברים חדשים" שהיא ביקשה. תתהפכי בבקשה על הגב…
מניח לה כרית מתחת הראש שיהיה נוח, מתחיל שוב לבנות את זה לאט, בעיסוי פלג גוף עליון, צוואר, שכמות, בטן וחזה. רוגע, איזון, מרכוז… כשאני יורד שוב לכיוון איבר המין היא מגיבה מיד. הגוף שלה מאותת לי – בוא, תיגע, כאן. ואני נוגע. הדקות הבאות הן תהליך מעניין ומתוק של חקר. חקר העונג. אני פשוט נוגע ומקשיב, לא צריך הרבה יותר. באמת, בבית הספר לעינוג (מוסד חשוב שעוד לא פתחתי…) יהיה כתוב על הקיר: הקשבה. בתוך ההקשבה הזו אני לומד דקויות מעניינות עליה ועל העונג שלה. דברים קטנים שעושים המון. לדוגמה, הדרך לענג את נקודת הג'י שלה אינה סימטרית, כשאני יוצר תנועה קצת קצת אלכסונית, ממש בניואנס קטן, היא עפה גבוה… אגב, נשים, כשאתן חוקרות עם עצמכן או עם בן הזוג את העונג, זכרו את הטיפ הזה: אנחנו לא באמת סימטריים, וכך גם הגירוי העצבי. נשים רבות יכולות לשדרג משמעותית את העונג בכלל והאורגזמה בפרט אם יחקרו שינויים קטנים במגע ימינה ושמאלה…
אנחנו ממש עמוק לתוך העיסוי כעת. יש בחדר חיבור שקט ומדויק בין שנינו. אני מרגיש אותה מטפסת לעבר אורגזמה חזקה. הפעם אני לא "לוקח אחורה" אלא ממשיך בדיוק באותה דרך, מלווה אותה למעלה לתוך מפל של עונג, מרגיש אותה מתכווצת ופועמת סביב אצבעותיי, שומע אותה, רואה אותה. כעת היא על סף הלא נודע. צעד אחד פנימה. היא כבר גילתה שהיא יכולה לחוות עונג נפלא על הגב… ועכשיו אני רוצה לקחת אותה לטיול בפסגות, ובודק אם הגוף שלה מוכן לטייל. מגע מרגיע, מפזר מעט מהעונג, מקרקע לרגע את התעופה… וכל הזמן הקשבה. ומתוך ההקשבה אני מרגיש שהיא מוכנה, נדמה לי שגם היא כבר מתחילה להתחבר להרגשה הזו. היא מחכה לי. ואז אני שוב מענג אותה, הפעם אני משדר לה במגע שלי – טפסי לעוד שיא, שחררי את זה לגמרי, את יכולה להתפוצץ, לגלוש, אין צורך שננהל עכשיו את רמת הריגוש… והיא מתפוצצת, גומרת כל כך יפה… ואני מאט, רק מעט את המגע, אבל לא יוצא החוצה, אני מחכה לה, והיא מבינה את זה ופשוט באה אליי. הגוף שלה מבין לפתע את השפה הזו שאנחנו מדברים כאן ועכשיו. אם מקודם היא חיכתה לי, עכשיו היא באה אליי. הגוף שלה אומר לי "עוד" ואני שם בשבילה. אני פשוט צריך להיות בהקשבה, וזה פשוט קסם. זו שיחה לא מילולית שיש בה חיבור מוחלט. זה נמשך אל עוד שיא, ועוד… הנה הטיול הראשון שלך בעולם המולטי אורגזמה, יקירה… עד שלאט, בהדרגה, אני מלווה אותה חזרה לקרקע, לשחרור, לשקיעה אל תוך מגע מרגיע ומפנק באזורי הגוף השונים. אני מכסה אותה בשמיכה ומניח את ידיי עליה. אחר כך אני זז ומתיישב בצד, מתבונן בה. שתי דקות היא שוכבת בעיניים עצומות ואז פוקחת אותן לאט ובוהה לרגע בחלל החדר לפני שאני קם ומביא לה כוס מים. היא קמה ללגום ושנינו אומרים מילה אחת שמסכמת הכל: וואו.