עד הפעם הבאה

הם יחד 15 שנים פלוס מינוס.
היא כבר שנה מחפשת. תחילה היא לא ידעה בכלל מה היא מחפשת, אז היא ניסתה כל מיני דברים כדי לפייס את חוסר השקט.
ספורט, יצירה, שינויים בבית… ואחרי כמה חודשים חסרי מנוח היא אמנם מצאה את עצמה יותר בכושר, עם בית יותר מאורגן, ויצירות פרי ידיה מקשטות אותו, ובכל זאת באותה נקודה בדיוק: חוסר שקט וכמיהה למשהו. בשלב הזה היא כבר התחילה להבין מה חסר לה. היא התחילה להפנים שהרעב הוא למגע – לא המגע שלו, מגע אחר. רעב לריגוש, להתרגשות, תשוקה לעונג ולגילוי עצמי של מה שכבר נשכח והתרחק ממנה.

להמשיך לקרוא עד הפעם הבאה

על בנים ועל בנות (לגדולים)

היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:

להמשיך לקרוא על בנים ועל בנות (לגדולים)

על ניתוק מיני נשי ועל מיניות גברית

האם את יודעת להביע את עצמך במיטה? האם את מביאה את עצמך למפגש המיני מתוך פאסיביות או שאת יודעת גם להוביל? האם את נוטה לסמוך על הפרטנרים שלך בצורה עיוורת והאם את מתאכזבת כתוצאה מכך וחווה חוויות לא מוצלחות, מנותקות? בפוסט הזה אני רוצה לדבר על נושא טעון ומורכב ולהפוך אותו לפשוט ונגיש: ה say שלך בסקס. בדרך לשם תקבלי גם הצצה קצת אחרת לעולמם המיני של גברים רבים שתפגשי ואולי פגשת.

להמשיך לקרוא על ניתוק מיני נשי ועל מיניות גברית

אם אין אני לי – מילי (והמנהל)

"מילי" עשתה הרבה בחיים. הרבה עבודות, הרבה מסעות בעולם, הרבה גברים (וגם לא מעט נשים). היא מסוג הטיפוסים שבולעים את החיים בכל הזדמנות. ככה הייתה כנערה, ככה העבירה את שנות העשרים והשלושים שלה וגם כעת כשהיא בת ארבעים היא לא נותנת לחיים להוביל אותה אלא מחזיקה חזק בהגה ולוחצת חופשי על דוושת הגז מתי שמתחשק לה. ברקסים? היא מעידה על עצמה שעם הזמן למדה לבלום כשצריך או לפחות להאט, אבל הצורך בתנועה מתמדת, בעניין בחיים מוביל אותה להמשיך לחקור ולהתקדם.

להמשיך לקרוא אם אין אני לי – מילי (והמנהל)

שלושים וחמש מעלות בצל

היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.

להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצל

תודעת שפע – חלק ראשון: תפיסת עולם

יותר מדי פעמים אני נתקל בדוגמאות לחיים נעדרי שפע. מכיוון ששפע הינו נושא רחב, אני מכוון באופן טבעי לתחום המיניות והיחסים. אבל בכל זאת, לרגע בואו נרחיב את המבט: שפע רלוונטי לכל תחום בחיים. לכסף-כמובן, לבריאות הפיזית, למצב הרוח, לבריאות הנפש, למצב הקריירה ואחרון אחרון אך במקום גבוה בעדיפויות: לעונג, להנאה ולסיפוק.

להמשיך לקרוא תודעת שפע – חלק ראשון: תפיסת עולם

צמיד המזלות

יש לי מגירה של אבידות. כבר שנים שאני שומר בה כל מיני פריטים שמצאתי אחרי שהלקוחות הלכו. שרשרת, צמיד, משקפי שמש, פריטי לבוש. כשאני יודע של מי הפריט, אני מצלם ושולח בווטסאפ. לפעמים היא מגיעה לאסוף, לפעמים היא אומרת – תשמור עד שאגיע. לפעמים זה לא שלה, ואני מניח במגירה, עד שתגיע הבעלים החוקית ותבקש את האבידה. וכך שוכבים במגירה פריטים במשך שנים, מחכים…

להמשיך לקרוא צמיד המזלות

הגשם של X

השם שלה נפוץ, אבל הכינוי שבו כולם מכירים אותה מאוד ייחודי. סיפור חיים כלשהו, כמדומני משהו מהילדות המוקדמת וכינוי שדבק בה והפך לשם כמעט רשמי. היא לא בנאדם חריג בנוף, לפחות במראה שלה. ממוצעת. רגילה. אחרי כמה לידות הגוף כבר לא מהודק כמו פעם, אבל תמיד ובמיוחד בשנים האחרונות הקפידה לעשות התעמלות ולתחזק. העיסוק שלה בספורט הפך ככל הנראה לדרך חיים, וגם אם מדובר בתחום לכאורה גברי, היא כל כך אישה. הנשיות שלה היא מהסוג שלא מסובב ראשים ברחוב, אבל מקרוב, ובמיוחד אחרי שמשוחחים איתה, היא כלהבת נר מהפנטת.

להמשיך לקרוא הגשם של X