"… כי אתה שם בשבילי ורק בשבילי"

יש אנשים שחיים במפלס אחד כל החיים. הכל ידוע, הכל חזרתי, הכל צפוי והרשות לא נתונה. אלה חיים בטוחים, נעדרי מסתורין, נטולי סוד. הזמנים קבועים, המסלולים קבועים, האינטראקציות… קבועות.
ויש אנשים שחיים למעלה, למטה, ובכל מיני מקומות במרחב. כמוה. אשת עבודה ביום, תקתקנית, מנהלת, אמא, רעיה, שתי רגליים על הקרקע. וכשהיא באה אליי היא יורדת למפלס האחר, זה שממנו היא מטפסת לפסגה. המפלס הסודי שלה.
זה כאילו חיכה להתפרץ, כי לפני כן היא לכאורה הייתה אישה של מפלס אחד, או שבעצם ככה בטח תופסת אותה הסביבה המוכרת. אישה חריפה עם שורשים נטועים עמוק בקרקע. אז פה – היא נתלשת. היא מחפשת את ההתפרקות, הפורקן, היא פוערת את האדמה המקרקעת, שולפת את השורשים, ויוצאת למסע לילי נסתר. אף אחד לא ינחש. כי מי יכול לנחש שאדמה בוערת באש?

"שלום רוני, שמי XXX, אשמח לשמוע ממך קצת על העיסוי הארוטי, איך זה הולך ואיך קובעים תור. אף פעם לא עשיתי משהו כזה"
ככה זה התחיל. לפני כמה מפגשים. היום היא כבר כותבת לי בטרם היא באה: "מכירה את עצמי, מכירה את הדחף שלי…" ומסכמת למחרת ב"הסתחררתי מכל הטוב שהענקת לי…". וחוזרת למפלס הרגיל, הבטוח. אדמה. שורשים.

ערב. גשם. אישה צועדת ברחוב במעיל ארוך. תחתיו רק תחתון וחזיה סקסיים. תחרה שקופה. מחדר המיטות והמראה מולה היא מודדת ומצטלמת, לרכב, ומהרכב דרך האנשים שאינם יודעים, אליי.
היא נכנסת אליי כשהיא עוד מנהלת את העולם שבחוץ ואז מדוממת הכל באחת. אני הסוויצ', השער, המקום אליו ירדה כדי לטפס. השיער הארוך והחלק שלה אסוף בקפידה. הקוקו שלה מתחצף אליי. גם היא. בכלל, נדמה שהיא משקיעה תשומת לב רבה בהתרסה, בפיתוי, בנשיות המתלקחת שהיא מביאה לכאן. אדמה נפערת, נובעת, וממעל הלהבה. כמו באיזה טקס שבטי פראי. איתני הטבע, יין ויאנג. גבר ואישה ולולאת האינסוף. אני נושף ומלבה אותה. את הלהבה. היא נאנחת. נפתחת. שותה בצמאון מטר ניצוצות של מגע פיזי שמעורר אצלה את כל הגוף. כמה היא רעבה וצמאה.
רגעים היא מנהלת. תובעת, פוקדת, כאילו נטועה בכיסא המנהלים שלה ומחלקת פקודות אף שהן נלחשות בתאווה סקסית ובשכיבה מפושקת. כמכשפה הרוקחת שיקויים סודיים היא לוחשת או עושה איזה "אברא כדברא" ומשהו קורה, החדר כולו מלא אותה.
ורגעים אחרים היא הולכת לאיבוד, המילים נעלמות, כל כולה מרוכזת בתחושות הגוף, ברטט האנרגטי המיוחד של העונג, של החיכוך העורי, של האורגזמה המפרקת אותה לרסיסי התמסרות הנקווים בשלולית. מערבולת שאינה כפופה לפיזיקה של המקום והזמן ופורצת אל מרחבי התחושה והפעימה הבין גופית.
שתי ידיים שלובות סוגרות בינינו מעגל. ביד השניה אני לופת את הקוקו המתחצף שלה. היא מחייכת, שבעת רצון. ככה היא אוהבת.
המים זורמים במקלחת, הגשם שאחרי הסערה.
מחר יהיו מלא שלוליות ברחוב וכל הגוונים יהיו עמוקים יותר.
היא נכנסת למשרד, מניחה מולה את הטלפון ומתחילה לנהל.

לשחרר

אחד הדברים הכי מאתגרים עבור הרבה אנשים ובמיוחד נשים, זה… לשחרר.
לשחרר את המיינד: יש כל כך הרבה התניות ודעות קדומות שמסתובבות איתנו חיים שלמים.
לשחרר את הגוף: להצליח להרפות, להרגע, להתמסר…
לשחרר את הנפש: לאפשר לציפור הקטנה שבפנים לפרוש כנפיים ולעוף. להשתחרר מהכבלים.

העיסוי הארוטי, עבור אישה שמתקשה לשחרר נראה לפני ההגעה אליי כמו משוכה גבוהה במיוחד. רבות הפעמים בהן אני שומע מלקוחותיי על הקושי לשחרר, על הרצון בחוויה משחררת, על החששות שלא יצליחו להשתחרר. והיופי? שכמעט תמיד זה מצליח. הן משחררות, הן משתחררות.
אז איך זה קורה? הוקוס פוקוס? אבקת קסמים?
המציאות פשוטה יותר. החומרים היפים והעוצמתיים מהם עשוי שחרור הינם חומרים טבעיים, זמינים לכל דורש, אינם ממכרים והינם בטוחים לשימוש. להלן היסודות לשיחרור מוצלח בעיסוי הארוטי ובכלל באינטראקציה אינטימית בין אנשים:

נתחיל בדבר הכי חשוב: הקשבה. ההקשבה היא הבסיס לכל התהליך, והיא נוכחת במהלך כל העיסוי. הקשבה לא מתבצעת רק עם האוזניים, אלא עם כל החושים. כשאני מקבל לקוחה, אני בהקשבה. כשאני יושב לשוחח איתה, אני מקשיב. כשאני נוגע בה, ההקשבה מתחדדת עוד יותר, בלי מילים כמעט.

נמשיך לדבר הבא: כשזה נכון, הגוף יודע, הנפש מרגישה. וכאן אני מתייחס לרעשי הרקע איתם מגיעה לפעמים אישה לעיסוי. רעשי רקע כגון רגשות אשמה (תחושה של הסתרה, אפילו של "בגידה" בבן הזוג במידה והיא בוחרת לא לעדכנו), או תפיסות שגויות וחוויות עבר טראומטיות ככל שזה נוגע לאינטימיות, מיניות, והמפגש הזוגי.
אלא מה, כאמור, הגוף יודע והנפש מרגישה. עמוק בפנים יש את התובנה הברורה שצפה ועולה לפני השטח: נעים.
זה נעים.
זה נכון.
אם את מרגישה שאני נוגע בך, והמגע עושה לך טוב, עד מהרה הרעשים נחלשים ואת מקומם תופסת ההקשבה מצידך, הסקרנות החושית, הרצון לחוות, להרגיש, להשתחרר. באותו אופן, אם את מרגישה שאני נוגע בך ברגישות, ואני נמצא כאן עבורך, ומרוכז כל כולי בלהעניק לך, הנפש לא מסוגלת למכור לך את הסרט הרע של רגשות אשמה, של מחשבות שליליות כגון ההתוויה "בוגדת". כשאת מבינה שזה מה שמדוייק לך כרגע, את לא קונה את ה"סרטים" הרעים, אלא מאפשרת לעצמך להיות במקום החיובי, המקבל, המוערך.

מה עוד? מה החומרים הנוספים מהם עשויה חוויה טובה של שחרור?
חיבור. וגם כאן הפשטות מנצחת. חיבור זה לא משהו שצריך בהכרח להתאמץ עליו. לפעמים השחרור הוא מהות החיבור. הנוכחות הפשוטה, יחד. שפת הגוף היא שפה של מגע ושל אנרגיה. תוך כדי שמתקיים המגע, נוצר אותו חיבור מופלא בין שניים. החיבור הזה הוא משהו שטבוע בנו, כיצורים חברותיים, מיניים, חושניים ומרגישים. לא חייבים היכרות מקדימה בשביל חיבור, ולא צריך עשרה מפגשים כדי לאפשר אותו. עשר דקות של מגע יכולות לייצר חיבור שמביא לשחרור. כי יש שם אמון, יש ביטחון, יש הרגשה של "נעים לי" ושל "רואים אותי" ויש שם את ההבנה ש"זה בשבילי, זה עבורי". וכשזה כך, ונוסיף פנימה רגישות, זה חייב להתחבר.

ולסיום – לשחרר זה בעיקר להפסיק להחזיק בכח. להפסיק להיאחז. לא להיתלות במה שהיה, אלא לאפשר לרגע עצמו להתקיים. להיות בנוכחות. היופי הוא שכשמפסיקים להיאחז מגלים שלא נופלים, שהכל יציב כשהיה. ומה קורה אז? אז מתחיל השלב הממש מהנה… כשפורשים כנפיים ומתחילים לעוף…
אבל נניח לתעופות כרגע. הן עוד יגיעו. כשתגיעי.
בינתיים – לשחרר.

הסוד לעיסוי טוב!

העיסוי הוא הרבה יותר ממגע. אני אוהב לדמות את העיסוי לשפה, מכיוון שזו השוואה שמאפשרת לדייק את המפתח לחוויית עיסוי מיוחדת באמת.
כאשר אנו רוכשים שפה, אנו לומדים לדבר בה. על אותו משקל, מעסה שולט בשפת המגע ועל כן הוא יכול "לדבר" במגע. וככל שהוא צובר ניסיון ואימון בשימוש בשפה הזו, דיבורו נהיה רהוט ועשיר יותר.
אבל יש משהו לא פחות חשוב מ"לדבר" שפה. הרי הדיבור הוא רק חצי מהתקשורת. החצי השני והחשוב לא פחות הוא כמובן- הקשבה. גם מעסה בעל ידי זהב ומגע פלא, עלול להיכשל בטיפול אם לא יידע להקשיב, אם יהיה עסוק רק ב"דיבור" והפגנת ידיעותיו.
איך אני מקשיב ללקוחות שלי? בכמה רבדים.
קודם כל בשיחה ובמילים. באמצעות תקשורת לא מכבידה אבל מאוד ממקדת לפני הטיפול אני יכול כבר לקבל מושג כללי על המטרה המרכזית שלך בהגעתך לעיסוי אצלי. אני יכול ללמוד מידע ראשוני על סוגי המגע שאת אוהבת, על מגע או אזורים בגוף שתעדיפי שלא אתמקד בהם, על העונג שלך וכמה ממנו את רגילה להכיל.
לאחר מכן ההקשבה באה לידי ביטוי באמצעות החושים. כשאני נוגע בך אני מקשיב לגוף, לשרירים, לנשימה, לתנועה. הגוף, גם כשאת שוכבת על מיטת העיסוי בדממה, מספר לי המון. על כיווץ ועל הרפיה, על סטרס ועל רגיעה, על נסיקה לגבהים של עונג ועל נחיתה לצורך מנוחה.
מה צריך בשביל הקשבה טובה? שני דברים: נוכחות ורגישות.
נוכחות. כשאני מטפל בך אני שואף להיות נוכח במאת האחוזים. אני לא מאפשר למחשבה לנדוד הרחק מכאן, אני שואף להרגיש אותך ובשביל זה אני נשאר ממוקד בך.
רגישות. היכולת להרגיש אותך ואת מה שעושה לך טוב דרך החושים שלי. כשחושבים על זה, רגישות היא ממש לא עניין פשוט, לא להגדרה ולא לביצוע. רגישות עשויה מחומרים הרבה יותר מורכבים כמו אינטואיציה, אינטליגנציה רגשית, ניסיון וערנות. אפשר במידה מסוימת לומר על רגישות, שאו שיש לך את זה או שאין. קשה ללמוד רגישות, אם כי הניסיון הנרכש כאמור הוא חלק ממנה.
ואחרי שנגעתי בתמציתו של הסוד לעיסוי טוב (ויש עוד הרבה מרכיבים נוספים כמובן עליהם כתבתי ואכתוב בהמשך) אפשר לסכם ולהוסיף: כשמדובר בעיסוי ארוטי החשיבות של ההקשבה, הרגישות, הנוכחות המלאה שלי איתך בתוך התהליך חשובה אפילו יותר. מה נותר? לקבוע…

ליד הבית

היא מתקשרת, מבקשת פרטים על העיסוי הארוטי, אני שומע את ההיסוס הקל בקולה ומרגיע אותה. זה בסדר, מבין את הלחץ… ההתרגשות… והיא, ממהרת להסביר וכמעט להתנצל – אני לא מעכלת בכלל שאני מתקשרת אליך, אני לא מאמינה שהיה לי האומץ. ואני בכלל לא בטוחה שיהיה לי האומץ להגיע. מחליטים על פגישה מקדימה כי היא גרה בעיר סמוכה ויכולה להגיע בקלות. תקפצי לפה, נשב על כוס קפה, אולי אקל עלייך את ההחלטה לבוא. להמשיך לקרוא ליד הבית

להשתחרר מהמירוץ לאורגזמה

סיטואציה: אנחנו אי שם עמוק בתוך העיסוי, כשעה חלפה מתחילת הטיפול, היא שוכבת על הגב כעת, עיניה עצומות, ידיה רפויות, רגליה מכופפות בפישוק ואני יושב ביניהן ומעסה אותה. המגע מטפס לאורך הירכיים ומגיע שוב לאיבר המין, ליוני המקודש. רמות ההנאה והשחרור שלה בשלב הזה גבוהות, וכשאני שב לגעת בין רגליה הנשימה מספרת לי על העונג שמתעצם. להמשיך לקרוא להשתחרר מהמירוץ לאורגזמה

לאבד שליטה / לשחרר שליטה

שתי מילים שהחיבור ביניהן מעורר קונוטציות מנוגדות. מצד אחד לאבד שליטה זה מסוכן, זה מזמן את הלא צפוי. מצד שני לאבד שליטה זה לפתוח פתח למשהו אחר, לעוצמות חדשות ולא מוכרות, אפילו להגיע למצב אקסטטי. להמשיך לקרוא לאבד שליטה / לשחרר שליטה

איך אתה עושה את זה?

הנרות, מרצדים מסביבנו. אור חם אדמדם ממנורות הקיר משלים את שלהבות האש הקטנות. האווירה מושלמת. אני מאט את המגע, נותן לה לנחות אט אט. היא שוכבת ונשענת על כריות רכות. אני יושב בין רגליה. מאט את התנועה עד לעצירה כמעט. היד שלה על היד שלי, העיניים מצליבות מבטים, ובתאורה הקלושה שיש בחדר קשה לי לראות אפילו את הגוון הכחול העמוק של עיניה. אני כן רואה ברק של היקוות דמעה. דמעה של התרגשות כמובן, לא של עצב. "איך אתה עושה את זה?" היא שואלת אותי. "איך אתה נוגע בי כמו שמעולם לא נגעו בי, כמו שלא נגעתי בעצמי?". להמשיך לקרוא איך אתה עושה את זה?

סוגי מגע בעיסוי

כל מי שקיבלה אי פעם עיסוי מכירה את השאלה הסטנדרטית: את מעדיפה מגע רך ומלטף או עמוק וחזק? השאלה הזו אמנם חשובה למטפל כדי להתחיל מנקודת מוצא מותאמת למטופלת, אולם בעיסוי בכלל ובעיסוי ארוטי בפרט יש לדעתי חשיבות גדולה ליכולת של המעסה לחוש את מי שמקבלת את העיסוי ולהתאים את סוגי המגע השונים למצבה.
בשבילי כמעניק העיסוי, התאמת סוגי המגע השונים ללקוחה תלויה לא רק בהעדפה ההתחלתית שלה, ואף לא רק במשוב שאקבל ממנה במהלך העיסוי (שחשיבותו גדולה ואני קשוב לו בהחלט). להמשיך לקרוא סוגי מגע בעיסוי