שמתם לב שחגי הילדים הפכו בשנים האחרונות לפסטיבל מתמשך של שבוע לפחות? לקראת פורים הם מתחפשים כל יום למשהו אחר, ובל"ג בעומר הדלקת המדורות כבר לא מתרחשת רק בערב החג אלא מתפזרת על פני כל השבוע שלפניו.
אז כן, כשהשמש שקעה והאור התמעט החל האוויר להתמלא בריח המוכר של מדורה. הייתי בדיוק בנסיעה ברכב, עם חלון פתוח ונשטפתי בבת אחת בזכרונות של ימים רחוקים, מהילדות, דרך הנעורים ועד לאיזו מדורה קסומה אחרי השיחרור מהצבא על גדת הירדן עם כמה חברים וחברות. לילה לבן, סודות נלחשים, גצים במדורה וניצוצות בעיניים. צפצוף מהווטסאפ קוטע את הנוסטלגיה.
– רוני, יש מצב שאני מקדימה? בדיוק הורדתי את הבת ואני מעדיפה לא לחזור עכשיו הביתה.
– בכיף, אני בדיוק מגיע לסטודיו, מוזמנת להקדים
058-4472766 עונג, מיניות, טנטרה. "ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע"