היא זוכרת שזה היה בערך בגיל 6. היא הלכה עם החברות לעשות פיפי בשיחים וחברה הסתכלה עליה והעירה משהו כמו "מה זה, יוצא לך משם משהו" וגם "למה יש לך כזה שחור שמה?". מאותו רגע היא הייתה בתודעה שיש לה דגדגן שחור ובולט ושהפות שלה שונה, מעוותת. חיים שלמים, ככה בדימוי עצמי נמוך, בחוסר שלום עם עצמה ועם האיבר הכי קסום בגופה.
להמשיך לקרוא לשחרר את ה"אישו" – (לא) כל הדגדגנים שווים!Squirt Therapy – כשהיא באה להשתחרר
הכותרת לפוסט הזה נולדה בשיחה בין לקוחה קבועה שלי וביני אחרי תום הסשן המי יודע כמה שלה. ישבנו שנינו עם הקפה וסיכמנו את החוויה. דיברנו על רמות העונג שחוותה, על מה היה שונה הפעם (אני משתדל לגוון קצת לפעמים, למרות שהיא בעצם באה לעוד ממה שאהבה בפעמים הקודמות) והתלוצצנו על מצב ה"ריחוף" שלה שמוכר כבר לשנינו. מצב אליו היא מגיעה אי שם במעמקי הסשן, בשלב שבו נפתח אצלה מרחב חדש של עונג. הייתי אומר שזה כמעט מדיטטיבי, ה"סטייט אוף מיינד" שהיא מצליחה לחוות בסשנים האלה. כבר מתחילת הדרך, מהמפגשים הראשונים היה לנו ברור שהשער למרחב העונג הגבוה שלה עובר בשפיכה הנשית. זה משהו שהיא חוותה אצלי לראשונה בחייה, ומרגע שהיא הכירה את התחושה הזו והתמסרה לה, דומה שהגוף שלה פשוט מחכה לזה.
להמשיך לקרוא Squirt Therapy – כשהיא באה להשתחררדיאלוגים מהווגינה
כבר כתבתי בעבר על הפער המוזר והמופלא בין אי יכולתי להרגיש מה שהאישה שאני מענג מרגישה, לבין היכולת שהתחדדה עם השנים להרגיש את הביטויים השונים של העונג שלה. אם הניסוח נשמע קצת מעורפל אנסה להגדיר זאת כך: אף על פי שכגבר לא אוכל כנראה אף פעם לחוות את חוויית העונג הנשית, הפנימית, למדתי לזהות את העונג הנשי כשאני נוגע ומענג אישה. כשביטאתי את הקונפליקט הזה באוזני מישהי לפני כמה שנים, היא ענתה לי: ואני הייתי מתה להבין איך זה להיות גבר ואיך זה מרגיש לחדור. איך זה מרגיש כשיש פין. כנראה שהסקרנות המינית ההדדית היא נחלת הרוב וזה גם חלק מהצופן הנפלא של המשיכה בין המינים.
להמשיך לקרוא דיאלוגים מהווגינה