מחבר: רוני

פינת הייעוץ של רוני. מוזמנות להיעזר בי בשאלות הנוגעות למיניות, מגע, אינטימיות ויחסים.

• התשובות לשאלות נכתבות על ידי בלבד, ממיטב נסיוני והבנתי
• אינני יכול להבטיח שאענה על כל שאלה. קיימות מגבלות כגון: יידע, זמן, רלוונטיות וכו'
• ה"פינה" הזו בבלוג אינה מתיימרת להוות ייעוץ אישי מקצועי / קליני מכל סוג שהוא. לכל היותר השראה…
• עם הזמן למדתי שיש כאן באתר ובבלוג קהל לא קטן של נשים שעוקבות וקוראות ומוצאות עניין במילותיי. מדי פעם אני מקבל פניה בסגנון "לקח לי כמה חודשים לאזור אומץ לפנות אלייך, קראתי את כל מה שכתבת באתר…". הרעיון מאחורי השאלות-תשובות הוא בעיקר להזמין אתכן לשבור שתיקה ולהתחיל בביטוי מה שחסר ומה שמחפש מענה. עצם שבירתה של השתיקה, ההדחקה וההסתתרות יכולה להיות עבורך – הקוראת – תחילתה של דרך להגשמה ושחרור ממה שתקוע.
  

רוצה לשאול? לכתוב? להביע? שלחי לי ווטסאפ ל: 058-4472766 וצייני: "שאלה לבלוג"
האנונימיות תישמור כמובן. לא יפורסמו שמות אמיתיים בבלוג.

כגבר שעינג והרגיש נשים רבות, הבחנתי עם הזמן במשהו מעניין, משהו שקשור בשונות בין המינים ובאופן בו ניתן לגשר על השונות הזו. נתחיל בשונות. אין לי יכולת להרגיש תחושות של אישה. לעולם לא אבין איך זה מרגיש כשיש וגינה, כשאישה חווה ריגוש וגירוי, איך מרגישות האורגזמות הנשיות השונות (למרות אין ספור תיאורים מקסימים ששמעתי מנשים רבות), ואיך עובד ה"חיווט" הייחודי בין גוף ונפש של אישה. החוויה הנשית, העדינה-מעודנת-מורכבת כל כך, תישאר תמיד חמקמקה עבורי כגבר.

בעקבות שיחה מעניינת עם ידידה החלטתי להרחיב בפוסט הזה על הפער שבין פנטזיה והגשמתה, ובאופן ספציפי יותר, פנטזיות מעולם השליטה. תחילת הסיפור בסקרנותה של האישה המדוברת לחוות יחסי שליטה. סקרנות שהחלה לאחר קריאת ספר העוסק בנושא והמשיכה בנבירה ברשת בשלל כתבות ופורומים. "באיזשהו שלב נוצר קשר עם מישהו" היא מספרת לי. היא ממשיכה ומתארת התכתבות שהתפתחה ביניהם, וכיצד התוודו שניהם על הרצון לטעום את עולם השליטה.

נשים רבות מגיעות אליי לחוויה שהינה ראשונית בנוף חייהן, פורצת דרך, פורצת גבולות. לפעמים ממש קשה לבוא כשעל הכתפיים והגב רובצים כל מיני רעשי רקע ונורמות מגבילות. אני רוצה לדבר רגע על הגישה הרצויה והבריאה כלפיי חוויית העיסוי הארוטי בפרט והמפגש שלך איתי ועם עצמך בהקשר הארוטי בכלל.
להלן כמה נקודות שהייתי ממליץ לכל אישה לתלות על קיר (וירטואלי) ולהזכר בהן כל יום:

"אסור שאף אחד יידע שאני באה אליך"

צהריים. שיחת טלפון ממספר חסום. אני כהרגלי מסנן ולא עונה לחסומים. כמה דקות אחרי כן שיחה ממספר טלפון קוי כלשהו. אני עונה, היא מוודאת שהגיעה לאדם הנכון, מברכת אותי בצהריים טובים ומבקשת כמה דקות מזמני.
אני: בבקשה, אני פנוי לשוחח, מה שמך?
היא: נגיע לזה בהמשך ברשותך… תשמע רוני, הייתי באתר שלך, קראתי הכל על העיסוי הארוטי, אהבתי. אני חושבת שמה שאתה מציע מתאים לי בול. אם הייתי כל אישה אחרת הייתי פשוט קובעת איתך כבר עכשיו…

השם שלה נפוץ, אבל הכינוי שבו כולם מכירים אותה מאוד ייחודי. סיפור חיים כלשהו, כמדומני משהו מהילדות המוקדמת וכינוי שדבק בה והפך לשם כמעט רשמי. היא לא בנאדם חריג בנוף, לפחות במראה שלה. ממוצעת. רגילה. אחרי כמה לידות הגוף כבר לא מהודק כמו פעם, אבל תמיד ובמיוחד בשנים האחרונות הקפידה לעשות התעמלות ולתחזק. העיסוק שלה בספורט הפך ככל הנראה לדרך חיים, וגם אם מדובר בתחום לכאורה גברי, היא כל כך אישה. הנשיות שלה היא מהסוג שלא מסובב ראשים ברחוב, אבל מקרוב, ובמיוחד אחרי שמשוחחים איתה, היא כלהבת נר מהפנטת.

החדר שקט. אולי מוזיקה מאוד מינימלית, אוורירית. אולי נר ריחני, עדין. הוילון סגור. את שוכבת על המיטה. זה החדר הפרטי שלך. נעלת את הדלת. הכרחי שלא יפריעו לך. את צריכה להרגיש בטוחה, משוחררת, נטולת הפרעות. הטלפון על שקט. את על רטט. לא כזה שבא מהויברטור, כבודו במקומו מונח, והוא מונח במגירה. היום הרטט יבוא מבפנים.

הרבה קורה באותו יום. מוות, לידה, התרסקות כלכלית, גשם ראשון, הפגנה בקרן רחוב, תאונת דרכים מיותרת. ככה זה בכל יום בעצם. הרבה אנשים בהרבה מקומות מקבלים ניעור בלתי צפוי, קריאת השכמה, דרישת שלום מעניינת. אחרים ממשיכים לנמנם את חייהם. ויש אותה, שרצה בין הטיפות, לא נרטבת.

היא מתקשרת אליי לתאם, ופורשת בפניי סיפור חיים מסקרן שנשזרים בו יחד נישואים של הרבה שנים, מסעות חיים, תהפוכות מקצועיות ואישיות… באופן כללי ברור שהאישה הזו היא מיקס מעניין בין טיפוס מיושב ומיינסטרימי לבין מסלול חיים מפתיע, מאתגר. כאילו לא יכולות לעבור שנה שנתיים בלי שמשהו יטלטל את עולמה, לפעמים בטוב, לפעמים בפחות טוב, ולפי השיחה – כמעט תמיד בחיוך ובאופטימיות.
היא מדברת על מיניות. מיניות של תשוקות ששוטפות אותה כגלים. לא, היא לא פרפרית, או במילותיה "למרות כל מה ששמעת , במשך השנים הארוכות האלה הוא הגבר היחיד איתו שכבתי. בעצם, נשאיר מקום לספק לגבי איזשהו ערב באיזושהי הזדמנות מאוד מיוחדת אבל אני לא לגמרי בטוחה מה היה שם ואני אקח את הסוד הזה איתי לעולמות אחרים".

החיפוש אחר העונג חוצה גילאים, סטטוסים, תרבויות ואמונות. מגיע שלב מסויים בחיים שבו משהו מתעורר, משהו נעור לחיים, עמוק מתחת לפני השטח. אחרי שנים של הסחות דעת של החיים שדוחקות את המיניות לתחתית סולם העדיפויות, אפילו עד כדי א-מיניות מוחלטת, נלחץ איזה סוויצ' בראש ובגוף, ואת יוצאת לחקור. "יוצאת" זו מילה קצת מוזרה בהקשר הזה, כי בעצם את עסוקה בלהכנס פנימה, להקשיב לגוף, לסימני השאלה שבראש, לסקרנות שמובילה אותך להתנסויות חדשות. עם עצמך, איתו, ו… בחוץ. וזה שלך.