מחבר: רוני

שעה ארוכה אני מטפל בה, מעסה, מענג, מטייל איתה בין שיאים גבוהים ובין הרפיה. עכשיו היא כבר שלולית של עונג. השלב הזה של ריחוף, שיוט… אני מאט. מניח עליה יד במגע מלא אבל לא עמוק, ויוצא לטיול איטי, ארוך, מהשכמה… במורד הגב… לאורך קימורי הישבן… במורד הירך.. ואז השוק… עוטף את העקב… ואז עולה שוב מעלה את אותה הדרך. לאט. לאט.. לאט… כשאני מגיע למעלה אני מפשק את האצבעות ובוחש פנימה מהצוואר אל שורשי השיער, עד הקודקוד. חשמל.

שיחה נכנסת. אני עונה.
היא: היי, רוני?
אני: כן, מדבר
היא: היי, דיברנו עכשיו?
אני: מה?
היא: דיברנו עכשיו בצ'ט?
אני: לא…
פתיחה קצת מוזרה לשיחה, אבל עד מהרה הבנו שנינו מה קרה פה. אני עוד הייתי קצת מבולבל כשהיא התחילה להסביר שהיא גלשה לה לאתר צ'טים כלשהו, ושם התפתחה שיחה עם מישהו שהציג את עצמו בתור רוני שעוסק בעיסוי אירוטי, ויש לו קליניקה ברחובות, ו… הזמין אותה לחוות אצלו עיסוי בחינם. כשהתעורר אצלה החשד הוא הפנה אותה לאתר שלי כדי שהיא תראה שמדובר במישהו רציני ולא סתם…
אלא מה, הבחורה פעלה נכון: היא לקחה מהאתר את מספר הטלפון שלי ויצרה איתי קשר. ברגע שהיא עשתה את זה נחשפה התרמית. שתבינו… בינתיים הצ'ט איתו פתוח, והיא כותבת לו שהיא מדברת עכשיו עם רוני האמיתי… והוא: "תהני". מה שנקרא: אין גבול לחוצפה.

נתחיל בקלישאה ובעובדה.
קלישאה (למרבה הצער היא ככל הנראה גם נכונה להרבה בתים ומערכות יחסים): נכנסים למיטה, אחרי כמה ליטופים ונשיקות הגבר חודר, מפמפם כמה פעמים, גומר ו… נגמר.
עובדה (שאני מאמין שרוב האנשים הבוגרים מכירים): האישה זקוקה למשך זמן ארוך יותר על מנת להגיע לרמות גירוי גבוהות שמאפשרות לחוות אורגזמה וסיפוק.
ועכשיו אגיע לנקודה…

כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע. זה ביטוי חביב עליי. אני מצטט אותו בהזדמנויות שונות, ולמדתי אותו גם בכל מיני התנסויות שלי, וסביר שעוד אווכח בו גם בהמשך. בין היתר מסמל בעיניי הביטוי את התובנות "הקטנות" שמסתתרות בין התובנות "הגדולות". רוצה לומר: לפעמים בין החומר המובן מאליו מסתתר חומר אזוטרי יותר שחשוב לא פחות. ככה גם בעיסוי, ככה גם בעולם האירוטיקה ובמיניות.

לפני כמה שנים הגיעה אליי כתבת ממגזין "את" לעיסוי אירוטי, עבור כתבה למגזין. ככה, ישיר, פשוט. את הכתבה אגב ניתן לקרוא בלינק המצורף (לחצו כאן). אני זוכר את התהודה המשמעותית שהייתה לכתבה ההיא. אותם ימים קיבלתי לא מעט פניות בסגנון "היי רוני, קראתי את הכתבה עלייך, מתעניינת… מתי אפשר לשוחח?"
ובחלק מהמקרים גם נוסח יותר אסרטיבי: "היי רוני, מגיעה בעקבות הכתבה. אשמח לקבוע איתך סשן". אני זוכר גם פניה מסקרנת שהגיעה אליי מאחת, הציגה את עצמה בקצרה, ביקשה לקבל פרטים, הסבירה שהכתבה פגשה אותה מופתעת, אבל זה מעניין אותה מאוד. "אני זקוקה לזה ממש", ככה כתבה. עברנו לטלפון.

בפוסט הזה אחזור קצת לבייסיק, ליסודות. אני רוצה לכתוב כמה מילים על "המובן מאליו". הרי בבסיס, האתר הזה והבלוג הוא אודות עיסוי אירוטי. יחד עם זאת אני מרבה להרחיב את היריעה ולכתוב כאן על יחסים, זוגיות, חוויות מיניות שאינן קשורות בהכרח אליי או לקליניקה שלי אלא לעצם היותנו יצורים מיניים וסקרנים. אז לפעמים בכל זאת צריך לעצור לרגע ולחזור להתחלה.

"היי רוני, מה שלומך? בטח אתה שמח שחזר הסתיו…", ככה היא יצרה שוב קשר, אחרי שנתיים. אני זוכר את הפעם הקודמת שבה נפגשנו. זה היה יום חורף. לא סתם יום חורף. זה היה אחד הימים הקרים בשנה, וכשהיא הגיעה אליי היא סיפרה שבדרך השמיים היו אפורים והייתה קשת יפה בענן. היא בדיוק חזרה מחו"ל, וסיפרה שכאן זה כלום לעומת המקום שממנו באה. אחר כך סיפרה לי על איסלנד. הו איסלנד.

יש קטע עם מורות, נכון? המורה, הדמות הדידקטית הזו… כשהייתי תלמיד בבית הספר היו בעיקר המורות האלה שהיו "אולד סקול", וזה היה בא באריזה שנראית כמו דודה, מדברת כמו סבתא, ואמנם הייתי ילד, אבל בדיעבד כמבוגר אני יכול להניח שסקס אפיל ממש לא היה שם.
אבל בדיעבד אני גם משחזר ונזכר במורות שהיו ככל הנראה לגמרי בתדר שעליו אני רוצה לדבר כאן בפוסט הזה. מורות מהסוג שאתה מסתכל עליה, ויודע שיש לה חיים מחוץ לפוזיציה המורתית. ועוד איזה חיים…
אז הנה, עברו הרבה שנים, ועם פז"מ מתקדם במערכת החינוך ופז"מ עשיר גם בשדה המיניות והאירוטיקה החוויה שלי עם "המורה" שונה לגמרי כיום.