תגית: מיניות טנטרית

שעה ארוכה אני מטפל בה, מעסה, מענג, מטייל איתה בין שיאים גבוהים ובין הרפיה. עכשיו היא כבר שלולית של עונג. השלב הזה של ריחוף, שיוט… אני מאט. מניח עליה יד במגע מלא אבל לא עמוק, ויוצא לטיול איטי, ארוך, מהשכמה… במורד הגב… לאורך קימורי הישבן… במורד הירך.. ואז השוק… עוטף את העקב… ואז עולה שוב מעלה את אותה הדרך. לאט. לאט.. לאט… כשאני מגיע למעלה אני מפשק את האצבעות ובוחש פנימה מהצוואר אל שורשי השיער, עד הקודקוד. חשמל.

נתחיל בקלישאה ובעובדה.
קלישאה (למרבה הצער היא ככל הנראה גם נכונה להרבה בתים ומערכות יחסים): נכנסים למיטה, אחרי כמה ליטופים ונשיקות הגבר חודר, מפמפם כמה פעמים, גומר ו… נגמר.
עובדה (שאני מאמין שרוב האנשים הבוגרים מכירים): האישה זקוקה למשך זמן ארוך יותר על מנת להגיע לרמות גירוי גבוהות שמאפשרות לחוות אורגזמה וסיפוק.
ועכשיו אגיע לנקודה…

כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע. זה ביטוי חביב עליי. אני מצטט אותו בהזדמנויות שונות, ולמדתי אותו גם בכל מיני התנסויות שלי, וסביר שעוד אווכח בו גם בהמשך. בין היתר מסמל בעיניי הביטוי את התובנות "הקטנות" שמסתתרות בין התובנות "הגדולות". רוצה לומר: לפעמים בין החומר המובן מאליו מסתתר חומר אזוטרי יותר שחשוב לא פחות. ככה גם בעיסוי, ככה גם בעולם האירוטיקה ובמיניות.

פעם בכמה חודשים היא באה. במפגש האחרון פתאום קלטתי כמה שנים היא כבר מתמידה וחוזרת אליי וקצת הופתעתי (כרגיל) איך שהשנים חלפו מהר. ביחד אנחנו גדלים, וכך גם הקשר המיוחד של לקוחה ומטפל שהפכו למעשה גם לחברים. כשהגיעה אליי פעם ראשונה עוד לא הייתה בת שלושים. היום היא כבר באמצע העשור.

הפוסטים שלי הם תולדה של מה שאני פוגש בחיים האמיתיים. הסשנים, השיחות, החוויות האישיות, החוויות שמגיעות אליי בגוף ראשון. הצטרפות של מספר שיחות ומקרים מהזמן האחרון הביאה אותי לשבת לכתוב כמה מילים על הגברים שבחבורה. ולא סתם מילים, אלא על אחד הנושאים הכי מסקרנים, רגישים, חמקמקים: מה הסוד לסקס טוב יותר? וככל שמדובר בצד הגברי שבמשוואה: מה יהפוך גבר לטוב יותר במיטה. ובלי לבזבז מילים בואו נתחיל

יצאתם לחופשה… חופשה מייצרת זיכרונות, נכון? אז נגיד שנסעתם לראות את ההופעה של קולדפליי כמו חצי מעם ישראל… מן הסתם יצרבו לכם זיכרונות מאוד משמעותיים שקשורים בהופעה, ברגעי השיא שלה, במראות, בצלילים. כמו כשנסעתם לפריז ויש לכם זיכרון ממגדל אייפל, או ביג בן בלונדון, או אולי ההר ההוא עם הפסגה המושלגת.
יש לנו נטיה לזכור שיאים. קצוות. מה שגדול יותר, מה שעוצמתי יותר, מה שתופס את העין.
אבל איך זה מתקשר לעיסוי האירוטי?

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

בני האדם הם יצורים מיניים. הביולוגיה שלנו תובעת סקס. מין הוא יצר בסיסי, קמאי. ההורמונים שלנו פועלים ומפעילים אותנו כך שנימשך, שנרגיש כמיהה והתרגשות. המבנה הרגשי שלנו מבקש חיבורים. היכולת שלנו לחוות עונג עילאי דרך איברי המין ומקומות נוספים בגוף תורמת גם היא לכך שנשתוקק להנאה מינית, ונבקש לחוות עונג. במהות העקרונית הזו גברים ונשים אינם שונים זה מזו. אבל כשמגיעים להגשמה, כשפורטים עקרון למעשה מתגלים ההבדלים המהותיים ובפוסט הזה אני רוצה להפנות זרקור לעבר הבדל אחד מהותי וחשוב ופוטנציאל גדילה מטורף – בעיקר לגברים – שהוא מגלם בתוכו.