הסיפור על הרגע הזה

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

יש לך "מכונת שקט" מופלאה בהישג יד. והיא זמינה כל הזמן, והיא מאוד משוכללת. את פשוט צריכה להשתמש בה נכון.
רוצה לדעת מהי?
פשוט מאוד: הגוף.
תחשבי על זה. הגוף תמיד נמצא בהווה. הוא לא עסוק בעבר, הוא לא נמצא בעתיד. הגוף הוא הדבר הכי הווה שיש לך. הוא תמיד בנוכחות. הוא לא חופר חפירות של מה אם, ולמה לא, ואולי, והלוואי… הוא פשוט… עובד. כל רגע. בשירותך.
כשנעים לגוף, הוא משדר לך: נעים.
כשכואב לגוף, הוא מספר לך שכואב.
הרעיון הוא פשוט להקשיב לגוף.
אישה נכנסת אליי לעיסוי אירוטי. זו סיטואציה שמלווה בהרבה מחשבות. במקרה הטוב זה הג'וס של המחשבות, הפנטזיות… הציפיה… במקרה הפחות טוב זה ים של חששות שקשורים בכל המסביב: סודיות, מבוכה, חוסר ביטחון, פחד, חוויות עבר לא טובות, ועוד ועוד…
אנחנו יושבים לדבר קצת לפני העיסוי ויש מצב שחלק מהחששות נרגעים, ובכל זאת, כשהיא נשכבת על מיטת העיסוי היא בלחץ ומתקשה להשתיק את רעשי הרקע.
אל תיבהלי מהמבוכה, מהחששות, מהמחשבות. אל תילחמי בזה. אין טעם, מלחמה רק מגבירה את הלחץ.
עוברות הדקות… המגע שלי מספר לגוף שלה סיפור. סיפור על שחרור, על הקשבה, על רגישות… הגוף – כבר אמרתי – נמצא תמיד בהווה. הוא יודע. כשהמגע נעים, הוא משדר לך: נעים.
ואז קורה מן תהליך נחמד ומופלא שמוצא הרבה פעמים את הנשים שעוברות עיסוי אירוטי מופתעות: בשלב כלשהו של העיסוי, עוד הרבה לפני שהגעתי לגעת באיברים האינטימיים את קולטת שהגוף נמצא במצב של עונג, שאת רטובה. למי שהגיעה אליי שקטה ממחשבות מעכבות זה לא ביג דיל, זה מובן מאליו. אבל למי שהייתה עסוקה בעשר הדקות הראשונות במחשבות כמו "אמאלה מה אני עושה… רק שלא יגלו לאן הלכתי… איך אני נראית כשאני עירומה… אני יכולה לסמוך עליו?… אין סיכוי שאצליח להשתחרר… אני אף פעם לא גומרת… " – למישהי כזו הקטע שפתאום נדלק איזה סוויצ' תודעתי שאומר לה: הגוף שלך מגורה! זה קטע שמחזיר בהכרח להווה.
וכשאת בהווה המחשבות משתתקות. לכל הפחות את מפסיקה לחשוב על העבר ולחשוש מהעתיד ומתמקדת בהווה.
והגוף ממשיך לשדר שדרים… לספר את סיפור העונג. וככל שזה קורה את נמצאת עמוק יותר בתוך החוויה, ורעשי הרקע נשארים הרחק… הרחק…
כל כך הרבה פעמים נשים סיפרו לי אחרי שסיימנו, שבהתחלה היו מחשבות מעכבות, והן היו סקפטיות אם יצליחו להשתחרר בכלל… אבל אז הן התחילו לחוש עונג, ומשם זה כבר הלונה פארק הנחמד בו ביקרו בעזרתי בשעה האחרונה…
קיצר, כשאת מוצאת את עצמך במחשבות יותר מדי: תקשיבי לגוף. הוא נמצא בהווה. הוא בנוכחות. את יכולה ממש לשאול אותו שאלות: איך אתה מרגיש? נעים לך? חם? קר?
הגוף שלנו הוא מתנה נפלאה. אבל הוא הרבה יותר מ"מכונה" שמשרתת אותנו. יש בו חוכמה עצומה שמחברת אותנו לרגע עצמו.
וכשזה מגיע למיניות – על אחת כמה וכמה. הגוף הוא פלטפורמה של עונג, והמחשבות במקרים רבים הן הגורם המעכב. וכדי להתרחק מהמחשבות – צריך להיות בגוף. והופ… סגרנו מעגל. של עונג 🙂
Trust your body
Let it lead the way