כשמהות העיסוק שלך היא אינטימיות, אתה מקבל הצצה מעניינת ומגוונת לעולמם של אנשים. במקרה שלי: נשים. לצד זה, מתקיים התהליך הבלתי פוסק של צמיחה אישית, התהוות, הבשלה, שינויים. כלומר, העיסוק שלי מזין אותי בתובנות, בחוויות ובסיפורי חיים, ובמקביל אני עצמי חווה שינויים והתפתחות, חלקם כתוצאה ישירה של ההתנסויות והניסיון שנצבר. בפוסט הזה אני רוצה לספר קצת על התהליך של השינויים שעשיתי, ואיך זה שיקף לי את עולם האינטימיות הנשית, העונג הנשי. וזה – לא תופתעי בטח – מורכב.
תחילת הדרך – lets have fun
צמחתי לעיסוי האירוטי מתוך עולם של אירוטיקה ג'וסית וחווייתית. שנים רבות החזקתי סטודיו לצילומי אירוטיקה ועירום (סטודיו אקספוז). גם שם – זה היה תהליך התפתחות מרתק. זה התחיל בצילומי עירום אמנותי: סשנים מאוד יצירתיים בהם השתמשתי בגוף ובאור ובצל כדי ליצור תמונות שמחברות בין אמנות ובין הגוף העירום או האירוטיקה המרומזת. בתחילת הדרך התמקדתי יותר בסשנים של נשים לבדן, אך ככל שהתקדמנו על ציר הזמן התגבש איזשהו כיוון מעניין: לצד היצירתיות התגברה גם היצריות בצילומים, והמשקל עבר (באופן טבעי ולא מתוכנן) יותר לצילומי זוגות מאשר לצילומי סולו של נשים. בשנים הללו פגשתי מול המצלמה וגם בשיחות שבין הצילומים זוגות רבים, מסקרנים, הרפתקניים, חווים ומתנסים. אפשר לומר שהזוגות שהגיעו אליי להצטלם עשו את זה בדרך כלל לא בואקום של "לא קורה כלום בחיים שלנו אז באנו להעיר" אלא להפך: "אנחנו ממש ערים, חוקרים, נועזים, ולכן אנחנו כאן". זוגות באו לא רק כדי להצטלם במובן הויזואלי של העניין אלא כדי לחקור את המיניות שלהם מול המצלמה, מול הסיטואציה. לפעמים הצילומים היו יותר מזוגיים, בהרכב כזה או אחר, ואני יכול בהחלט להעיד: הרפתקנות מינית מצטלמת היטב, בתנאי שהמעורבים עסוקים לא רק בתאוות הגוף אלא גם בגישה מאוד מכבדת וקשובה לפרטנרים.
נחזור אליי. אלה היו שנים של להחזיק מרחב. כל סשן שכזה היה עולם ומלואו של ניואנסים. לדעת להיות המארח, הצלם, המתבונן השקוף שאפשר לשכוח שהוא בכלל שם, או ההפך: להיות נוכח, מורגש, קרוב, מה שמוסיף מתח וריגוש, הכל בהתאם לאנרגיות שבחדר ולאופן שבו הדברים זורמים. ואז, אחרי כמה שנים שבהן היצירה התמקדה בצילום, הבנתי שהדרך קוראת לי לעשות את הצעד הבא. חיברתי את המגע שהיה על הולד (בעבר למדתי עיסוי אבל בחרתי כיוונים אחרים בקריירה) עם האירוטיקה והמיניות והתמקצעתי בעיסוי אירוטי.
כשיצאתי לדרך החדשה הייתה תקופה של שיפט מדורג מסטודיו אקספוז ל"רוני עיסוי אירוטי לנשים". לדוגמה: חלק מהקליינטורה שלי הגיעה מהלקוחות של הסטודיו, אלה שהצטלמו אצלי. נשים שבאו לבד, זוגות שהגיעו יחד – כשאני אמנם מטפל רק באישה, אבל בן הזוג נוכח וצופה או אפילו משתלב במגע בה. איתם כבר הייתה לי היכרות מקדימה, האנרגיות היו מסונכרנות, זה הרגיש ממש כמו חוויה ממשיכה למה שכבר התקיים בסשנים הקודמים כשהם היו מול המצלמה שלי.
בתהליך די מהיר התרחבה הקליינטורה. המכנה המשותף הרחב: הרוב הגיעו בהרכב זוגי, ואני יכול גם להיזכר ולומר שמרביתם של הזוגות שהגיעו – באו בעקבות יוזמתו של הגבר. הגבר מצא אותי, יצר איתי קשר, שוחח, פתח יומן, ואירגן לאהובתו הפתעה או מתנה ידועה מראש.
אלה היו סשנים שמהותם כפי שכתבתי: lets have fun. זו הייתה חוויה סקסית, שוברת שגרה, אירוטית, חוויה שמפגישה את הפנטזיה עם ההגשמה. היה שם כאמור (לפעמים) אלמנט ההפתעה, היה שם המתח הזה שבצפיה (כשהגבר מצידו מתבונן בי מענג אותה, וגם מהצד שלה כשהיא מתענגת על המגע שלי בעוד שהיא מודעת שהוא צופה בהתרחשות), היה כל המסביב: השיח ביניהם על מה שיהיה, על מה שהיה… קיבלתי הרבה משובים על הפילפל שזה הכניס לזוגות לתוך מערכת היחסים. זה היה משמעותי. אבל פה ושם גם זיהיתי שלפעמים זה לא מסונכרן מספיק, לא מספיק מודע, לא בהכרח נכון לחלק או אפילו לכל המעורבים.
הטוויסט בעלילה: לחפש את העומק והמשמעות
זה קרה אחרי כשנתיים מזמן שהתחלתי עם העיסויים האירוטיים. כפי שכתבתי – תהליכים. והתהליך שלי, תחילה באופן אינטואיטיבי שמתבסס על תחושה של מה נכון לי ומה נכון לנשים בהן אני נוגע, ובהמשך על הניתוח והתובנות שבדיעבד הוביל אותי לעשות שינוי מאוד בסיסי בהתנהלות שלי: אין יותר סיטואציות זוגיות. הגבר יוצא מן המשוואה ומאותה נקודת זמן (כבר יותר מארבע שנים נכון לכתיבת הפוסט הזה) אני מקבל נשים בלבד, ללא נוכחות בן הזוג. זה היה שינוי רדיקלי. קודם כל חתכתי את הקליינטורה שלי בעשרות אחוזים (למעלה מחמישים זה בטוח). והייתי שלם עם זה לגמרי. מעבר לכך: קרה משהו מסקרן. ההתרחקות מההקשר הזוגי – הקשר שהפך את הסיטואציה כמעט באופן אוטומטי ל "הולכים לכייף", איפשרה הרבה יותר מקום לרובדים נוספים לבוא לידי ביטוי. הנה כמה מהם:
- חקר וסקרנות, סיטואציה שמנותקת כאמור מהמוכר, מהדינמיקה הזוגית, ומאפשרת להתמסר למשהו חדש, שונה, בלי לדפוק חשבון לבן הזוג, בלי לחשוש להיות אותנטית ומשוחררת.
- התמודדות עם קושי, יכולת להציף חסמים, פגיעות, להנכיח אותם בשיח המקדים וגם בסשן עצמו. יכולת לעבוד עם זה
- התמקדות בדברים ספציפיים, שוב בהינתן שאין את המעטפת הזו של "בילוי זוגי", מה שאיפשר לנשים לבקש ללמוד יותר על האורגזמה, על שפיכה נשית, על סוגי מגע וסוגי פנטזיות, על היכרות – אולי בפעם הראשונה בחיים – עם העונג שלהן, עם גופן, באופן קשוב ומתוקשר.
- המקום הפרטי, סעיף שלחלק מהנשים הוא הכי חשוב ומשמעותי. המקום והזמן שבו מקיימת אותה אישה עולם פרטי משלה, אולי גם סודי, עולם שבו זה שלה ובשבילה, וזה שונה, וזה אחר, וזה חדש, וזה מאפשר.
הרובדים הללו ועוד (כי עיסוי אירוטי הוא לא קופי פייסט מאישה לאישה, הוא חוויה אינדבידואלית בהכרח) עשו את השינוי ממקום של הרבה סשנים בעלי אופי של בילוי, למעט סשנים בעלי אופי של משמעות והעמקה לתוך הדברים. אהבתי את השינוי הזה, ככל הנראה כי הגעתי אליו מאוד בשל: הכרתי היטב את המקום של בילוי, ושל הרפתקנות זוגית, ושל "יקירתי, אירגנתי לנו ערב שובר שגרה" ויזמתי את השיפט הזה למקום עמוק יותר, מקום שמבקש לדייק את הדברים ולצלול פנימה ולא להסתפק במעטפת בליינית.
שוב: זה עלה לי במחיר משמעותי של ירידה בנפח העבודה, אבל זו ההחלטה שכבר כמה שנים אני מאוד שלם איתה ומאמין בנכונותה.
אישה מחפשת תשובות
אני רואה את זה מקרוב. את השאלות, את החיפוש. לפעמים אין שם עדיין את המילים, רק את התחושה, את הדחף, את הצורך בתנועה קדימה, כי משהו תקוע שם מאחור. ואז את מסתובבת עם השאלות. הן כתובות לך בגוף, הן נוסעות איתך לעבודה, והולכות איתך לישון כשאת לא נרדמת, או כשאת חולמת את זה בלילה.
כשאישה יוצרת איתי קשר ואנחנו מתחילים לתקשר – עוד בשיח המקדים – זה שם. השאלות, החיפוש, הרצון לגלות, לנסות, להבין. ולחוות כמובן. וזה מקום שמבחינתי הוא המהות של העיסוק שלי. סדרי העדיפויות השתנו. לא שיש משהו רע ב lets have fun, ובהרבה סשנים של עיסוי אירוטי מתקיים המרחב השובב הזה של pure fun כשזה מרגיש מחובר ונכון ובשל וכשאת עוברת ממקום של משקולות על הרגליים למקום של כנפיים פרושות. אבל לתפיסתי מה שבא קודם אלה השאלות: מה את מחפשת, מה הדרייב שלך, מה החוסר, מה מבקש ביטוי, מה מחפש מענה, מה את מזמנת. ויש שם המון. כגבר שמחזיק את המרחב הזה אני מקבל כל פעם מחדש הצצה לכמה זה גדול, כמה זה מאתגר, כמה זה לא מובן מאליו. ויש המון דוגמאות. זו זכות להחזיק מרחב מיטיב למישהי שעברה תקיפה. זו זכות להיות בהקשבה, לעודד אותך לומר לא רק מה כן, אלא גם מה לא. זו זכות להיות המקום האינטימי שבו אישה יכולה להכיר את המיניות של עצמה דרכי ובעזרתי אחרי הרבה שנים של זוגיות שבה הדברים מצויים באיזשהו קיבעון בעוד שהיא צריכה את התנועה והשינוי.
זו זכות להיות זה שאישה יכולה לפנות אליו עם השאלות ולתרגל הקשבה – אולי התשובה תגיע דרך ההתנסות, ומה את לומדת מהסיטואציה והחוויה. ותמיד תמיד חשוב להישאר צנוע. כי עם כל הזכות הגדולה הזו – אני לא מתיימר לדעת ולספק את כל התשובות. לי חשוב יותר לדעת להיות בנוכחות, בהקשבה, בלאפשר לך להתקדם בין סימני הדרך, בשביל המסקרן אל העונג, ההגשמה וההתפתחות.