תגית: מיניות נשית

נתחיל בקלישאה ובעובדה.
קלישאה (למרבה הצער היא ככל הנראה גם נכונה להרבה בתים ומערכות יחסים): נכנסים למיטה, אחרי כמה ליטופים ונשיקות הגבר חודר, מפמפם כמה פעמים, גומר ו… נגמר.
עובדה (שאני מאמין שרוב האנשים הבוגרים מכירים): האישה זקוקה למשך זמן ארוך יותר על מנת להגיע לרמות גירוי גבוהות שמאפשרות לחוות אורגזמה וסיפוק.
ועכשיו אגיע לנקודה…

הגברים – כך נראה לי – מתמיינים לשתי קבוצות. מצד אחד אלה שלא יורדים לבת הזוג בכלל, ומנגד – אלה שפשוט מתים על זה. אם אתה (או בן הזוג שלך, שקוראת את הפוסט שלך) נמנה על הקבוצה הראשונה – אתה ובת הזוג שלך מפסידים ובגדול.
הפוסט הזה יהיה תכליתי ומתומצת. אני לא הולך לעסוק בהתנגדויות ולהעניק כאן טיפול פסיכולוגי למי שמסיבותיהם נגעלים / מתעצלים / שוכחים לרדת. מה שאני כן רוצה להעביר כאן זה את המיינדסט הנכון ועוד כמה טיפים. אז… בואו נצלול…

בזמן האחרון אמרו לי כמה פעמים שאני משתמש הרבה בביטוי "למתקדמים" בכל מיני הקשרים. לדוגמה בפודקאסט שלי, כשאני אומר "זה חומר למתקדמים" וגם בפוסטים שאני כותב. אוקיי, יש מצב שזה נכון, וכשעצרתי להרהר בעניין הזה גיליתי שיש בי רצון לפשט את הדברים. הרי בסך הכל אפשר בכמה טיפים קטנים ובסיסיים להפוך כל גבר מתחיל למאהב טוב יותר. למה לא?
ולפני הרשימה אני רוצה הערה נוספת:

כשמהות העיסוק שלך היא אינטימיות, אתה מקבל הצצה מעניינת ומגוונת לעולמם של אנשים. במקרה שלי: נשים. לצד זה, מתקיים התהליך הבלתי פוסק של צמיחה אישית, התהוות, הבשלה, שינויים. כלומר, העיסוק שלי מזין אותי בתובנות, בחוויות ובסיפורי חיים, ובמקביל אני עצמי חווה שינויים והתפתחות, חלקם כתוצאה ישירה של ההתנסויות והניסיון שנצבר. בפוסט הזה אני רוצה לספר קצת על התהליך של השינויים שעשיתי, ואיך זה שיקף לי את עולם האינטימיות הנשית, העונג הנשי. וזה – לא תופתעי בטח – מורכב.

עונה ראשונה בפודקאסט "על אירוטיקה ומיניות" הסתיימה. עכשיו שאני קצת בחופש, זה זמן לכתוב כמה מילים על העשייה של הפודקאסט ועל התוכניות להמשך.
זה קצת מוזר להתחיל לעשות פודקאסט על מיניות. מצד אחד זה אחד הנושאים היותר מעניינים, נושא שרלוונטי לכולם, ומצד שני זה מרגיש בהתחלה כמעט מחתרתי. קשה מאוד לייצר תנופה ראשונית, להגיע לקהל. הרשתות לא אוהבות לקדם תוכן מיני. אבל כשהתחלתי עם הפודקאסט החלטתי שמה שמנחה אותי זה נטו מה שאני רוצה להגיד ולא ענייני חשיפה, קידום והגבלות רשתיות. וככה, סימנתי את הפרקים כ explicit, שזה מיד מטרגט את התוכן למבוגרים בלבד, ו… התחיל המסע.

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

בני האדם הם יצורים מיניים. הביולוגיה שלנו תובעת סקס. מין הוא יצר בסיסי, קמאי. ההורמונים שלנו פועלים ומפעילים אותנו כך שנימשך, שנרגיש כמיהה והתרגשות. המבנה הרגשי שלנו מבקש חיבורים. היכולת שלנו לחוות עונג עילאי דרך איברי המין ומקומות נוספים בגוף תורמת גם היא לכך שנשתוקק להנאה מינית, ונבקש לחוות עונג. במהות העקרונית הזו גברים ונשים אינם שונים זה מזו. אבל כשמגיעים להגשמה, כשפורטים עקרון למעשה מתגלים ההבדלים המהותיים ובפוסט הזה אני רוצה להפנות זרקור לעבר הבדל אחד מהותי וחשוב ופוטנציאל גדילה מטורף – בעיקר לגברים – שהוא מגלם בתוכו.

היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:

המיניות היא מרחב של גדילה והתפתחות. חלק מההתפתחות הזו מתבצעת דרך החוויה, המעשה, המיניות שבפועל. וחלק אחר מתבצע בחשיבה ובתקשורת על הנושא. מספיק שתדמייני רגע כמה פעמים העסיקו אותך מחשבות ושאלות על מיניות, סקס, יחסים… כדי שתביני כמה פוטנציאל גדילה יש שם.
ואכן אני נוכח בכוחו של המרחב המיני ולומד המון גם כשאני בפוזיציה של האדם שאליו פונה אישה כדי ללמוד יותר על העונג, על עצמה, על מיניות. השיח איתכן, נשים שמגיעות אליי ואפילו אלה שרק מתלבטות מעשיר אותי ולא פעם מוצא אותי מופתע. מופתע מהלך מחשבה אחר, נועז, לא שגרתי, מפנטזיות שהולכות למחוזות שעם כל הניסיון טרם הכרתי (ואז אני לומד להכיר), משאלות שחושפות כמה עומק אתן מביאות אל הדברים.

כמי שעוסק במיניות ואינטימיות אני פוגש פעמים רבות את המורכבות שבדברים. קצוות, ניגודים, דואליות. אני רגיל לראות את המורכבות הזו ולהכיר בה, לקבל אותה בהבנה. לעומת זאת, לפעמים לנשים שמגיעות אליי זוהי סיטואציה פוקחת עיניים, ולא תמיד זה קל להתייצב מול דברים שהודחקו. כמו לדוגמה שחיי המין בבית לא מספקים, שבזוגיות אין ריגוש, אולי אפילו אין התאמה מינית. אישה מקסימה שאני מכיר מלפני כמה שנים טובות – והן באמת היו שנים טובות – התעניינה לפני כמה ימים בעיסוק שלי ונכנסה לקרוא באתר. לאחר מכן היא שלחה לי הודעה אותה סיימה כך: "לגמרי היה מתאים לי להגיע לעיסוי כזה, להזכר בימים השובבים שלי ואיך זה באמת צריך להיות ולהרגיש….אבל איך אח"כ חוזרים לשגרה?"