עונג א-פוליטי, אם תרצו: אהבת חינם

אז באיזה צד של המפה את? נגד ההפיכה המשטרית? בעד הרפורמה? ביביסטית על מלא? ליברלית?
אין צורך לענות, השאלה הזו לא באמת מזמינה תשובה. מה שבטוח: בין קוראותיי ולקוחותיי יש הכל מהכל.

להמשיך לקרוא עונג א-פוליטי, אם תרצו: אהבת חינם

חירות זה לא רק חג

חג החירות הוא תמיד זמן טוב לדבר על חופש, על שחרור. אבל לדבר זה דבר אחד ולתרגל וליישם זה דבר אחר וחשוב שנזהה את ההבדל בין יום סימבולי בשנה כמו חג פסח (חירות), ראש השנה (התחלות חדשות), יום הולדת (היום המיוחד שלך) לבין הפרקטיקה של הדברים. הימים 'המיוחדים' הם רק דגל, תזכורת, בעוד שהאתגר שלנו להפוך את כל ימות השנה למיוחדים. טוב נו, לא כולם… יש ימים סתמיים וגם זה חלק מהחיים… אבל בואי נחזור לחירות.

להמשיך לקרוא חירות זה לא רק חג

על אינטימיות בין זרים – טרק החיים

האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:

להמשיך לקרוא על אינטימיות בין זרים – טרק החיים

חג החירות – חלק 2 או אם תרצו: חג שני…

בפוסט הקודם דיברתי על כבלים שמגבילים את החופש שלנו, בחלקם נכבלנו מרצון ומבחירה חופשית (לוותר על דרגת חופש מסוימת ולהרויח משהו אחר: אהבה, הגשמה, כסף, יציבות וכו') ואיתגרתי את המילה נאמנות עם הקונפליקט המובנה בה בין נאמנות לאחרים לנאמנות לעצמנו שהרי לעיתים קרובות מדובר בשני כוחות מנוגדים. הזכרתי גם שפעמים רבות חלק מההתפתחות האישית של בני אדם במהלך חייהם הבוגרים מובילה אותם לשאול שאלות, להטיל ספק, לקרוא תיגר על "המובן מאליו" וככל שזה נוגע לנאמנות, להבין את המילכוד עליו הצבעתי. אותם אנשים מבינים שעל מנת להיות נאמנים לעצמם יהיה עליהם להיפרד מתפיסת העולם המיושנת, המקובעת, ולסגל חשיבה חדשה.

להמשיך לקרוא חג החירות – חלק 2 או אם תרצו: חג שני…

חג החירות – חלק 1: בואו נעשה סדר

פסח – חג החירות, חג האביב, זמן של התחדשות ויציאה לחופשי. זמן טוב גם לכתוב כמה מילים על הקשר בין חרות והגשמה עצמית, וכמובן שגם נגיע למיניות וארוטיקה.
המון אנשים מסתובבים בעולם ומשוועים לחופש. מרגישים לכודים, לחוצים, מחוייבים מעל הראש ולא חופשיים באופן כללי.
אז מהי חירות? מהי יציאה לחופשי? האם התנתקות מכל הכבלים, פירוק כל המוסכמות?

להמשיך לקרוא חג החירות – חלק 1: בואו נעשה סדר