האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:
טרק רגלי בטבע פראי: פעם ראשונה בטיול גדול, אולי אחרי השחרור מהצבא. תרמיל על הגב, ארץ זרה, אנשים לא מוכרים מסביב. ואת צועדת אל תוך הנוף. הצעדים הראשונים מהוססים, מיקס של סקרנות, חששות, סימני שאלה… אך עד מהרה את מוצאת את עצמך מתחברת עם החושים. צלילי הטבע, הריחות, משב הרוח, לגימות המים, תחושת השחרור… את נשאבת לתוך זה, את מרגישה הכי בנוח במקום הכי זר לך.
קורס צלילה: מעולם לא צללת, את מתחילה את הקורס בהסברים מלחיצים על הציוד הזר לך ועל מושגים וטכניקה שנראים הכי רחוקים מעולמך המוכר. ואז את נכנסת למים, ועולם חדש נפתח בפנייך, ואחרי עשר דקות את מרגישה הכי טבעי שם, למרות שזה עולם שהיה זר בפנייך עד לפני כמה דקות. משהו בממשק הזה בינך ובין נפלאות המצולות נראה לך משום מה נכון ומסתקרן ואפילו טבעי. אולי זה עולם חדש שנפתח בפנייך ותחזרי אליו עוד הרבה ואולי זו חוויה חד פעמית שתחרט בזכרונך לכל החיים, אבל באותם רגעים את פשוט נוכחת, מחוברת, חווה. אין עולם חיצוני, אין רעשי רקע, יש נוכחות.
אלו היו רק שתי דוגמאות, אפשר לחפור בעוד רבות ואפשר גם לכתוב לי בתגובות למטה. ומכאן אני רוצה לקחת את זה לעיסוי הארוטי.
פעמים רבות שואלות אותי נשים: איך אפשר להשתחרר, להצליח להיות בסיטואציה כל כך אינטימית עם זר ולהרגיש בנוח. אתן נוגעות בחשש המוצדק מפני הקושי להיפתח ולהיחשף, הקושי להרגיש, לנצח את החסמים ורעשי הרקע…
ובכן התשובה היא שכדי להבין את הסיטואציה של העיסוי הארוטי צריך לחזור לדוגמאות שהבאתי או לדוגמה האישית שלך, ולהבין את ההקבלה. הרעיון הוא שגם בתוך העיסוי הארוטי לא צריך לחפש את המוכר אלא להיפתח לשונה. וכמו בדוגמאות, זה קורה, אפילו במפתיע כנגד כל מה שחשבת, כי זה עשוי מחומרים טובים שפוגשים אותנו ברמות ראשוניות ועמוקות: חושים, סקרנות, הישאבות לתוך החוויה, חיבור שנוצר ספונטנית תוך כדי ההתרחשות ללא היכרות מוקדמת.
כשזה נוגע לאינטימיות ומיניות אני אוהב לומר: הגוף יודע. הגוף זוכר. החיבור הבסיסי, הפשוט והקדמוני בין הצורך במגע וחיבור ובין עונג טבוע בנו ברמה הביולוגית. הבעיה היא שהעמיסו על זה מטענים תרבותיים, דתיים וחברתיים שאינם קשורים כלל לטבע ונוגעים בכל מיני דעות קדומות ואיסורים. זה למעשה סוג של תיכנות חיצוני שהחברה מבצעת בנו. מלמדים אותך מגיל צעיר שאינטימיות יכולה להתקיים רק עם מישהו שאת בקשר יציב וארוך טווח איתו. שחוויה אינטימית עם זר מתוייגת כסטוץ בהקשר השלילי, או כפנטזיה בהיבט החיובי, לדוגמה כל מדורי הייעוץ יספרו לך שזה בסדר גמור לפנטז על זר כשאת שוכבת עם בן זוגך הקבוע, בעוד שלמעשה מתחבאת כאן אותה גישה של הפרדה בין מה שעשוי היה להיות מענג, למה שראוי לחוות בפועל. לפנטז? בריא, לכי על זה. לחוות? עזבי… לא בשבילך "סטוצים".
רעשי רקע. תיכנות. דעות קדומות. שיטוט ב"עולמות זרים".
אז את מרגישה בבית בתל אביב או ביישוב בו את גרה. והטרק במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, או קורס הצלילה באוקיינוס זה הכי זר לך. אבל כשאת טובלת את הרגל במים, וצועדת את הצעד לתוך הטבע, את מגלה שיש שם משהו שממשיך את הרצף החווייתי של חייך, מתחבר אלייך בטבעיות למרות הזר והלא מוכר. באותה מידה התרגלת שאינטימיות זה הגבר ששוכב לצדך כבר עשר או עשרים שנה, או בן הזוג שהיה לך עד שנפרדתם, וכל היתר זה זרים. אז מה? כאמור ברמות הכי ראשוניות ועמוקות: הגוף יודע, הגוף זוכר, ואת האינטימיות כמצב הווייתי לא מעניין אם הכרנו או לא, אם יש שם מערכת יחסים ארוכת שנים או שנכנסת לראשונה לפני עשר דקות. אינטימיות היא פשוט: קירבה, חיבור. אינטימיות יכולה להתרחש כתהליך מהיר מאוד כשהחושים קולטים את המידע הנכון. זה המקום גם להזכיר שמעבר לחושים הבסיסיים-הפיזיים שפועלים בנו, יש רמות גבוהות יותר של חישה: אינטואיציה למשל. בדומה לטרק ההוא במקום מרוחק, כשאת מוקפת בטבע זר ויפה, וזה פשוט מרגיש נכון, לא רק כי הריח נעים, והמראה יפהפה, והציפורים מצייצות או המים זורמים, אלא כי משהו עמוק בתוכך מרגיש בפשטות: אני כאן, אני בתוך החוויה, אני מחוברת לרגע הזה והרגע הזה מחובר כולו אליי. באינטואיציה שלך, ברמה האנרגטית, את חשה שהחוויה החדשה והזרה הזו מתאימה לך, ואת מתמסרת.
חזרה לעיסוי הארוטי: יש היסוסים, יש שאלות, יש אולי גם רעשי רקע ומטענים תרבותיים/חברתיים/דתיים. אל תילחמי בזה. תני להכל לעבור דרכך, תני לשאלות ולהיסוסים ביטוי בתקשורת המקדימה מולי, וזכרי שבעצם, ברובד העמוק של הדברים, הצעידה לכאן, אליי, לתוך עולם זר וחדש היא בעצם החזרה לתוך עצמך והאינטימיות היא מצב תודעתי וחווייתי ללא תלות במערכות יחסים ובהרגלי חשיבה. את עשויה לגלות שלצד העונג הטמון בחוויה של העיסוי הארוטי, ישנו ערך מוסף: שחרור מחשבתי, חיזוק הקול הפנימי שלך, וצעידה קדימה בטרק הפרטי של חייך.