תגית: סיפורי חיים

הם יחד 15 שנים פלוס מינוס.
היא כבר שנה מחפשת. תחילה היא לא ידעה בכלל מה היא מחפשת, אז היא ניסתה כל מיני דברים כדי לפייס את חוסר השקט.
ספורט, יצירה, שינויים בבית… ואחרי כמה חודשים חסרי מנוח היא אמנם מצאה את עצמה יותר בכושר, עם בית יותר מאורגן, ויצירות פרי ידיה מקשטות אותו, ובכל זאת באותה נקודה בדיוק: חוסר שקט וכמיהה למשהו. בשלב הזה היא כבר התחילה להבין מה חסר לה. היא התחילה להפנים שהרעב הוא למגע – לא המגע שלו, מגע אחר. רעב לריגוש, להתרגשות, תשוקה לעונג ולגילוי עצמי של מה שכבר נשכח והתרחק ממנה.

להמשיך לקרוא עד הפעם הבאה

האם את יודעת להביע את עצמך במיטה? האם את מביאה את עצמך למפגש המיני מתוך פאסיביות או שאת יודעת גם להוביל? האם את נוטה לסמוך על הפרטנרים שלך בצורה עיוורת והאם את מתאכזבת כתוצאה מכך וחווה חוויות לא מוצלחות, מנותקות? בפוסט הזה אני רוצה לדבר על נושא טעון ומורכב ולהפוך אותו לפשוט ונגיש: ה say שלך בסקס. בדרך לשם תקבלי גם הצצה קצת אחרת לעולמם המיני של גברים רבים שתפגשי ואולי פגשת.

להמשיך לקרוא על ניתוק מיני נשי ועל מיניות גברית

הרבה נשים פגשתי. הרבה נשים מהרבה סוגים. חלקן נתפסות בעיני הזולת כתוססות, אמיצות, קוראות תיגר על טאבואים, מעזות, מגשימות כעניין שבשגרה, ואחרות מופנמות יותר, לכאורה קונפורמיסטיות, מהסוג של "ילדות טובות", כאלה שלמראית עין מקוטלגות כחנוניות. גם אלה וגם אלה יכולות להגיע לאותם מקומות בדיוק, לאותן רמות תעוזה והגשמה. ההבדל הוא לפיכך לא ב"עד כמה רחוק מגיעים" (תשובה: עד לאן שרוצים להגיע) אלא בנקודת המוצא. מהיכן יוצאים לדרך.

להמשיך לקרוא א-מונוגמיה בשירות האישה העדינה

יש את הביטוי הזה שאפשר לקרוא מישהו או מישהי "כמו ספר פתוח". אני מכיר את זה גם ממרחב המיניות והעיסוי האירוטי. זה נכון, לפעמים המפה אל העונג ברורה כאפיקו של נהר רחב ופתוח. אבל אני רוצה לספר כאן על המפגש שלי עם … נקרא לה אור. כי היא באמת מלאה באור.

להמשיך לקרוא כמו ספר פתוח

היא יוצאת מהמקלחת, כבר לבושה, מנגבת קצוות שיער ומתיישבת מולי לשתות ביחד. אנחה משוחררת יוצאת מגרונה: "הייתי צריכה את זה" היא אומרת לי, וזה מרגיש לי כמו דה ז'ה וו, מימים של שגרה, מימים של מלחמה, מאיך שאנחנו בני האדם מהדהדים עונג מול לחץ, פורקן מול צורך. "כן, גם אני" אני עונה לה.

להמשיך לקרוא הצלחתי לשכוח

הסיפור האישי שלה לא קל. היא סוחבת בשנים האחרונות משא כבד על החיים שלה. היא מצליחה איכשהו לתפקד, להשפיע על חייהן של נשים רבות, להביא הרבה אור לעולם. אבל היא סובלת. ההתמודדות אכזרית. אורבת לה כל הזמן, מפילה אותה שוב ושוב.

להמשיך לקרוא שמחת הגוף

הודעה נכנסת: שלום רוני, שמי דריה (שיניתי את השם כמובן), אשמח לשוחח אם אתה פנוי ולקבוע עיסוי אירוטי למחר אם מתאפשר.
פניה ישירה, ממוקדת, תכליתית. הייתי פנוי לשיחה, עברנו לטלפון והיא סיפרה לי בקצרה את הסיפור שלה.

להמשיך לקרוא יום חופשי, שעה חופשית

היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.

להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצל

היא לא מבינה איך זה קרה לה. שתי גירסאות מנוגדות באישה אחת. בחוץ היא דוברת מינית שוטפת. מפלרטטת עם גברים, מתנסה פה ושם באפיזודות קצרות, ויש שני גברים שנמצאים ברקע באופן קבוע, פעם בכמה חודשים עם אחד מהם… פגישה דיסקרטית, סקס משחרר, משוחרר, וחזרה לחיים הרגילים.
ויש את גירסת הבית, שם היא איתו כבר עשרים שנה, ונדמה שזה כבר מזמן קשר של "ברירת מחדל". לא רק שאין ניצוצות ופלירטוטים, לזה כבר לא מצפים אחרי עשרים שנה, אלא שהיא גם שמה לב שהיא לא יכולה לבוא אליו בטענות.

להמשיך לקרוא חיית פרא בחוץ, ליידי מאופקת בבית

– אני הולך לכתוב עלייך. זה סיפור מסעיר.
– חופשי. כל עוד לא מזהים אותי… עכשיו בוא נעבור לעיסוי, אחרי שפרקתי את מה שעל הלב.
——-
היא טובה במה שהיא עושה. ככה יודעים כל מי שמכירים אותה. הרבה מכירים אותה. מקצוענית, יעילה, חותכת. אישה של תכלס. אל תבזבזו לה את הזמן, היא פה לתת עבודה. כשהיא עובדת היא עניינית ברמות קשות. כן, אפשר להתבדח איתה, אבל זה מרגיש לגמרי כמו לזרוק כדור טניס על קיר. זה חוזר, זה לא ממשיך הלאה. התבדחנו, צחקנו, הלאה, עבודה. מעטים יודעים עליה משהו ברמה האישית.
כולם יודעים שהיא וורקוהולית.

להמשיך לקרוא עבודה בעיניים