עבודה בעיניים

– אני הולך לכתוב עלייך. זה סיפור מסעיר.
– חופשי. כל עוד לא מזהים אותי… עכשיו בוא נעבור לעיסוי, אחרי שפרקתי את מה שעל הלב.
——-
היא טובה במה שהיא עושה. ככה יודעים כל מי שמכירים אותה. הרבה מכירים אותה. מקצוענית, יעילה, חותכת. אישה של תכלס. אל תבזבזו לה את הזמן, היא פה לתת עבודה. כשהיא עובדת היא עניינית ברמות קשות. כן, אפשר להתבדח איתה, אבל זה מרגיש לגמרי כמו לזרוק כדור טניס על קיר. זה חוזר, זה לא ממשיך הלאה. התבדחנו, צחקנו, הלאה, עבודה. מעטים יודעים עליה משהו ברמה האישית.
כולם יודעים שהיא וורקוהולית.

להמשיך לקרוא עבודה בעיניים

קח אותי לקצה…

לפני:

"… אם אני מוצאת את האומץ לבוא אני רוצה גם להצליח לשחרר שליטה ולהתמסר לגמרי. מרגישה באינטואיציה שלא תנצל זאת לרעה… מרשה לך לחקור, לסטות מהדרך, ללמוד אותי וללמד אותי כל מה שאתה מגלה על העונג שלי. אני באה דף חלק. אני מחפשת את החוויה ואת השונה. אני לא זקוקה להגדרת גבולות ומכבדת את שלך. אם משהו לא יהיה טוב לי אגיד לך בזמן אמת. כל עוד לא עצרתי אותך: קח אותי לקצה בבקשה"

כשלקוחה קובעת איתי עיסוי ארוטי, אני שולח שאלון מקדים בו אוכל ללמוד קצת על הרקע להגעתה אליי, ואוכל להכיר את הציפיות והבקשות שלה לקראת הסשן. מעבר למענה לשאלות שרשמתי, אני מעודד את הלקוחה להוסיף כל דבר שנראה לה רלוונטי. לפעמים אני מקבל מענה קצר ותמציתי במילים ספורות, ופעמים אחרות, כמו בתכתובת הנ"ל, אני מקבל יופי של הצצה ל"ראש" של מי שמולי. וזו הזדמנות לדבר רגע על "לדייק" ועל "לחקור". שתי מילים חשובות.

להמשיך לקרוא קח אותי לקצה…

הצד האפל של פנטזיות והגשמתן

בעקבות שיחה מעניינת עם ידידה החלטתי להרחיב בפוסט הזה על הפער שבין פנטזיה והגשמתה, ובאופן ספציפי יותר, פנטזיות מעולם השליטה. תחילת הסיפור בסקרנותה של האישה המדוברת לחוות יחסי שליטה. סקרנות שהחלה לאחר קריאת ספר העוסק בנושא והמשיכה בנבירה ברשת בשלל כתבות ופורומים. "באיזשהו שלב נוצר קשר עם מישהו" היא מספרת לי. היא ממשיכה ומתארת התכתבות שהתפתחה ביניהם, וכיצד התוודו שניהם על הרצון לטעום את עולם השליטה.

להמשיך לקרוא הצד האפל של פנטזיות והגשמתן

זרה

הרבה קורה באותו יום. מוות, לידה, התרסקות כלכלית, גשם ראשון, הפגנה בקרן רחוב, תאונת דרכים מיותרת. ככה זה בכל יום בעצם. הרבה אנשים בהרבה מקומות מקבלים ניעור בלתי צפוי, קריאת השכמה, דרישת שלום מעניינת. אחרים ממשיכים לנמנם את חייהם. ויש אותה, שרצה בין הטיפות, לא נרטבת.

להמשיך לקרוא זרה