הי רוני
עוקבת אחרי הבלוג כבר לא מעט זמן
קוראת , נהנת ומסתקרנת…
תוהה רק איך לספר לבעלי שזה מה שאני רוצה ?!
אנחנו בשנות ה40, ביחסים טובים ואפילו מצויינים , גם רגשית , גם מינית ופיזית – הכל ממש טוב !
אני רק סקרנית 🙂
וחוששת ששיתוף כזה עשוי אולי לפגוע קצת בבן זוגי ..אנחנו מאוד פתוחים ומדברים על הכל , ולפעמים כשעולה בשיחה איזו ״פנטזיה״ לנסות משהו שהוא מחוץ לזוגיות שלנו , הוא קצת פחות שמח מזה…
מצד שני ממש לא מעוניינת להגיע בסתר …
אשמח לנקודת מבטך המקצועית בעניין
תודה !
ד.
תשובה: הנחת כאן "חתיכת שאלה"… כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה שמתי לב שאני משותף הרבה פעמים ב"תוצאה" של ההתלבטות שתיארת כל כך יפה אבל נדיר שאני עד לשלבים שלפני. אז לפני שאני נותן את דעתי אספר לך מה אני מכיר מהלקוחות הרבות המצויות בזוגיות שחלקו איתי את הגישה שלהן.
ראשית, ישנן רבות ששומרות את החוויה כסוד שאינן חולקות עם בן הזוג. על פי רוב מהסיבה שתיארת – שהן יודעות או חוששות שבן הזוג לא יפרגן לכזו סיטואציה.
שנית, נשים לא מעטות סיפרו שכן התקיימה תקשורת עם בן הזוג אבל היה לו קשה לקבל את הרעיון, ולבסוף החליטו על משהו כמו "תעשי מה שאת רוצה אבל אני לא רוצה לדעת מזה". יש לציין שבחלק מהמקרים בני זוג מגיעים להסכמה הדדית באותה רוח של הדברים: שני הצדדים רשאים לחוות חוויות בעלות אופי נועז מחוץ לקשר הזוגי ובלבד שזה לא יחלחל הביתה ויישאר בחוץ (זה כבר סוג של פתיחת יחסים וזה עניין הרבה יותר כבד)
שלישית, יש זוגות שמנהלים תקשורת פתוחה וגישה פתוחה לחוויות כמו העיסוי הארוטי, ובמקרים כאלה הגבר גם מפרגן ומעודד את זוגתו להגיע אליי.
בקיצור: מלקוחותיי למדתי שיש מגוון רחב של התמודדויות או אי התמודדויות עם השאלות: האם לספר, מה וכמה לספר, האם לשתף בדיעבד ועוד ועוד…
עכשיו נחזור לשאלתך: כתבת שאת לא מעוניינת להגיע בסתר. בעיניי זה אומר שחשוב לך לא להחזיק סודות מול בעלך. "בלי סודות" זה ערך. אז הרשי לי לאתגר אותך ולעמת אותך עם הערך הזה: כשאת רוצה ללכת לעיסוי ארוטי ונמנעת מלשוחח איתו על כך, האין זה כשלעצמו סוג של סוד שאת מסתירה ממנו? כלומר נניח שאת ממשיכה לא לדבר איתו על כך, וממשיכה להרגיש שאת רוצה לבוא, אבל נמנעת, את מסתובבת עם סוד שאת מסתירה ממנו. אני לא מנסה לייצר סימטריה בין הדברים, אני רק מצביע על כך שכשמדובר בערכים לפעמים דבר והיפוכו יושבים בדיוק על אותו ערך. כיצד איך זה אפשרי? מכיוון שבני האדם הם יצורים מורכבים שמסוגלים להאמין בדבר והיפוכו, וגם לדבוק בערכים שאינם מגשימים בצורה עקבית. עד כאן לא חידשתי לך, את הרי "מתה" לדבר איתו ולקבל את הבנתו.
אז איך מדברים על זה בכל זאת עם בן הזוג? בעדינות ובהיגיון.
בשיחה שכזו, כדאי להזכיר שעיסוי ארוטי – למרות האופי האינטימי של המפגש – הוא בבסיסו סיטואציה מקצועית: את לקוחה, אני מעסה, יש לזה מסגרת זמן ברורה ובסיומה את חוזרת לחייך הפרטיים מבלי לערבב בין הדברים.
התנגדות של בני זוג להגשמת פנטזיות מחוץ לזוגיות יושבת במקרים רבים על החשש לאבד, על החשש להסתבכויות רגשיות, התאהבויות, ועל אובדן השליטה והידיעה. ולכן בשיחה איתו הייתי מעביר את המסר שדווקא העיסוי הארוטי מאפשר חוויה במידות הנכונות, בגבולות הידועים ובלי ההסתבכויות הנ"ל. אני מבין שאתם בשנות הארבעים, לא ילדים צעירים, בטח לא מאתמול ביחד… אז אני נוטה להאמין שזה יושב פחות על קינאה וחוסר ביטחון ויותר על הימנעות, היאחזות בשגרה, אולי קצת דעות קדומות, אבל לדעתי אלה דברים שקל יותר לגשר עליהם, לפעמים לא בשיחה אחת אלא בזריעת רעיון, ואחרי תקופה מסויימת שהרעיון שקע – שיחת המשך בה אפשר לגעת קצת יותר בעומקו של הנושא.
עוד נקודה ששווה לחשוב עליה: כתבתי כאן לא מזמן פוסט: שאלה ותשובה: עוררות מינית במהלך עיסוי רגיל בו נגעתי בנקודה שגם בעיסוי קלאסי נשים רבות חוות ריגוש מיני. האם בעלך היה מתנגד שתלכי לעיסוי רגיל? אם כן – בעיה… קשה לו לגמרי להכיל מגע של גבר אחר בך. אם אין לו התנגדות – אז זה בסיס טוב להתקדם עם הרעיון הלאה: העיסוי הארוטי הוא עדיין סיטואציה מקצועית (מסאז') רק שפה לא "מחביאים" את הריגוש והעונג אלא ממקסמים אותו. למה לא בעצם? למה שבתוך השעה הזו שאת על מיטת העיסוי לא תעופי על זה בדיוק כמו שבא לך? הרי בסופו של המפגש את זוכרת את הדרך הביתה… לכל היותר תחזרי מחייכת…
ועוד משהו קטן: no drama. זכרי שזוהי לא איזו שיחה גורלית על "פתיחת היחסים". זו חוויה שאת מזמנת לעצמך, מתנה שאת רוצה לתת לעצמך. לא יותר מכך. בראייה שלי, משהגעת לגיל ארבעים ומשהו, ועשית כבר לא מעט דברים בחיים בשביל אחרים, זה אחלה זמן לשבץ גם זמן להגשמת דברים שאת רוצה. אני חושב שבני זוג, במיוחד בשלב הזה בחיים, צריכים להיות יותר פתוחים לאפשר, לשחרר, לפרגן לחצי השני.
אני גם רוצה להאמין ששיחות כאלה, כשנעשות מתוך מקום של הקשבה וכבוד הדדי יכולות לחזק את הקשר הזוגי ביניכם עוד יותר. אני בעד.
בהצלחה, מאמין שנפגש 🙂
מנצלת את הפוסט לשאלה די הפוכה. אני בת 40, נשואה הרבה שנים, רוצה לבוא אלייך לעיסוי ארוטי ואין מצב שאני מספרת לבעלי. לא מתכוונת לשתף אותו שבאתי ומעוניינת שזה יישאר משהו שלי פרטי. הבעיה שאני טיפוס שרואים עליו הכל. מסמיקה בקלות לא יודעת לשקר ממש לא פוקר פייס… איך אני גם באה וגם מצליחה להסתיר את זה?
היי ע, הנה משהו שסיפרה לי לקוחה שלי שהתמודדה בדיוק עם אותם חששות: היא דאגה לקבוע איתי לבוקר שקט ופנוי, ביום שממשיך לחוגים של הילדים ועל הדרך הוסיפה עוד איזה קפיצה לקנות משהו למתבגרת… מפה לשם יצא שכולם חזרו הביתה בסביבות שבע בערב, עסוקים ברעב, שיעורי בית, שיחות על בית הספר וכו', ממש לא ערב של שיחות עומק זוגיות. בהמשך הערב בעלה יצא לאימון, וכך יצא שהיום הזה נסגר בלי שהיא תצטרך בכלל לספר מה עשתה היום ובלי שאלות מסובכות. יש גם ימים כאלה, ותכלס – די קל לארגן אותם ככה.