תגית: מגע

שעה ארוכה אני מטפל בה, מעסה, מענג, מטייל איתה בין שיאים גבוהים ובין הרפיה. עכשיו היא כבר שלולית של עונג. השלב הזה של ריחוף, שיוט… אני מאט. מניח עליה יד במגע מלא אבל לא עמוק, ויוצא לטיול איטי, ארוך, מהשכמה… במורד הגב… לאורך קימורי הישבן… במורד הירך.. ואז השוק… עוטף את העקב… ואז עולה שוב מעלה את אותה הדרך. לאט. לאט.. לאט… כשאני מגיע למעלה אני מפשק את האצבעות ובוחש פנימה מהצוואר אל שורשי השיער, עד הקודקוד. חשמל.

בפוסט הזה אחזור קצת לבייסיק, ליסודות. אני רוצה לכתוב כמה מילים על "המובן מאליו". הרי בבסיס, האתר הזה והבלוג הוא אודות עיסוי אירוטי. יחד עם זאת אני מרבה להרחיב את היריעה ולכתוב כאן על יחסים, זוגיות, חוויות מיניות שאינן קשורות בהכרח אליי או לקליניקה שלי אלא לעצם היותנו יצורים מיניים וסקרנים. אז לפעמים בכל זאת צריך לעצור לרגע ולחזור להתחלה.

הגברים – כך נראה לי – מתמיינים לשתי קבוצות. מצד אחד אלה שלא יורדים לבת הזוג בכלל, ומנגד – אלה שפשוט מתים על זה. אם אתה (או בן הזוג שלך, שקוראת את הפוסט שלך) נמנה על הקבוצה הראשונה – אתה ובת הזוג שלך מפסידים ובגדול.
הפוסט הזה יהיה תכליתי ומתומצת. אני לא הולך לעסוק בהתנגדויות ולהעניק כאן טיפול פסיכולוגי למי שמסיבותיהם נגעלים / מתעצלים / שוכחים לרדת. מה שאני כן רוצה להעביר כאן זה את המיינדסט הנכון ועוד כמה טיפים. אז… בואו נצלול…

בזמן האחרון אמרו לי כמה פעמים שאני משתמש הרבה בביטוי "למתקדמים" בכל מיני הקשרים. לדוגמה בפודקאסט שלי, כשאני אומר "זה חומר למתקדמים" וגם בפוסטים שאני כותב. אוקיי, יש מצב שזה נכון, וכשעצרתי להרהר בעניין הזה גיליתי שיש בי רצון לפשט את הדברים. הרי בסך הכל אפשר בכמה טיפים קטנים ובסיסיים להפוך כל גבר מתחיל למאהב טוב יותר. למה לא?
ולפני הרשימה אני רוצה הערה נוספת:

איזה מקום מטורף בחרנו בשביל לגור בו, בשביל לקיים בו מדינה, הא? לא שכדור הארץ כעולם אנושי הוא מופת של שפיות ושל פסטורליה, כן? אבל לנוכח האירועים שמתרחשים פה במדינה והאיומים ההזויים מסביב לפעמים אתה לא יכול שלא לעצור ולשאול: מה נסגר? כמה פסיכי וכאוטי יכול עוד המקום הזה להיות ולכמה זמן עוד אפשר להמשיך ככה?

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

שאלה: רוני שלום, איך אפשר ללמוד לאהוב לגעת בעצמי? כשרוצה לנסות אז אין לי סבלנות ומשתעממת והגוף לא ממש מתלהב ומגיב. לא מרגישה ביום יום שצריכה את זה אבל זה נראה לי פספוס, חוויה שלי עם עצמי שיכולה להוסיף הרבה.

הם יחד 15 שנים פלוס מינוס.
היא כבר שנה מחפשת. תחילה היא לא ידעה בכלל מה היא מחפשת, אז היא ניסתה כל מיני דברים כדי לפייס את חוסר השקט.
ספורט, יצירה, שינויים בבית… ואחרי כמה חודשים חסרי מנוח היא אמנם מצאה את עצמה יותר בכושר, עם בית יותר מאורגן, ויצירות פרי ידיה מקשטות אותו, ובכל זאת באותה נקודה בדיוק: חוסר שקט וכמיהה למשהו. בשלב הזה היא כבר התחילה להבין מה חסר לה. היא התחילה להפנים שהרעב הוא למגע – לא המגע שלו, מגע אחר. רעב לריגוש, להתרגשות, תשוקה לעונג ולגילוי עצמי של מה שכבר נשכח והתרחק ממנה.

היא נכנסת אליי מהטיפטופים שבחוץ, מורידה מגפיים, סופגת את החמימות של החדר, לוקחת כמה דקות להתרגל למקום. אנחנו יושבים לשוחח, לפני המגע. ממיסים את הקרח, ממשיכים בעל פה את הדיאלוג שהתחלנו בהתכתבות. ואז היא מספרת לי:

כמי שעוסק במיניות ואינטימיות אני פוגש פעמים רבות את המורכבות שבדברים. קצוות, ניגודים, דואליות. אני רגיל לראות את המורכבות הזו ולהכיר בה, לקבל אותה בהבנה. לעומת זאת, לפעמים לנשים שמגיעות אליי זוהי סיטואציה פוקחת עיניים, ולא תמיד זה קל להתייצב מול דברים שהודחקו. כמו לדוגמה שחיי המין בבית לא מספקים, שבזוגיות אין ריגוש, אולי אפילו אין התאמה מינית. אישה מקסימה שאני מכיר מלפני כמה שנים טובות – והן באמת היו שנים טובות – התעניינה לפני כמה ימים בעיסוק שלי ונכנסה לקרוא באתר. לאחר מכן היא שלחה לי הודעה אותה סיימה כך: "לגמרי היה מתאים לי להגיע לעיסוי כזה, להזכר בימים השובבים שלי ואיך זה באמת צריך להיות ולהרגיש….אבל איך אח"כ חוזרים לשגרה?"