תגית: מגע

בין אם את נמנית על קבוצת הנשים שמזלן שפר בחלקן ואורגזמה היא מרכיב יומיומי במיניות שלהן, ובין אם את עד כה חלק מהקבוצה (הלא קטנה כלל) של נשים שטרם חוו אורגזמה, אחת העצות הכי חשובות שיש לי לתת לך היא: כשמדובר באורגזמה – לא להתאמץ.
מה שיפה ברעיון הזה: הוא מתאים גם למתחילות וגם למתקדמות. נתחיל במתחילות כמובן…

נניח שאני נמצא כעת בחדר ובו מעגל נשים, פותח בהרצאה על עיסוי אירוטי. כפי שמנחים אוהבים לעשות אציג שאלת פתיחה: "מה האסוציאציה שלכן לעיסוי אירוטי?" ואזמין את המשתתפות להציע תשובות. חלק משמעותי מן התשובות יהיו בסגנון:

משהו קרה לה בשנה האחרונה. היא החליפה קוקו מרושל בתספורת חדשה, החליפה טרנינג דהוי נצחי באאוטפיט אלגנטי, נרשמה לחדר כושר והפעם גם התמידה וראתה תוצאות, אבל מעבר לניראות והטיפוח היא פשוט נפתחה. משהו שהיה כבוי בה שנים נפתח לעולם ואחרי שבילתה יותר מדי זמן בהליכה גמלונית ונסתרת, מצאה עצמה מתחילה לרחף כפרפר בשדה, נושמת חופש, אוספת חיוכים, מעזה קצת קצת לפלרטט, לזהות את התדר הזה שאנשים שולחים אליה, ולפעמים… גם היא שולחת, ברגעים שיש לה מספיק אומץ.

יש את הביטוי הזה שאפשר לקרוא מישהו או מישהי "כמו ספר פתוח". אני מכיר את זה גם ממרחב המיניות והעיסוי האירוטי. זה נכון, לפעמים המפה אל העונג ברורה כאפיקו של נהר רחב ופתוח. אבל אני רוצה לספר כאן על המפגש שלי עם … נקרא לה אור. כי היא באמת מלאה באור.

היא יוצאת מהמקלחת, כבר לבושה, מנגבת קצוות שיער ומתיישבת מולי לשתות ביחד. אנחה משוחררת יוצאת מגרונה: "הייתי צריכה את זה" היא אומרת לי, וזה מרגיש לי כמו דה ז'ה וו, מימים של שגרה, מימים של מלחמה, מאיך שאנחנו בני האדם מהדהדים עונג מול לחץ, פורקן מול צורך. "כן, גם אני" אני עונה לה.

הלו"ז של הימים האלה הזוי. אני מנחש שלא רק אצלי.
ניחום אבלים, אזעקה, ממד, קצת עבודה, פה ושם נסיעות.
ואצלי, הנה סוף סוף שוב, גם העיסוי האירוטי חוזר בהדרגה.

כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שהעונג אינדבידואלי, ולכל אישה יש את מפת העונג הפרטית שלה ואת כפתורי העונג המחכים ללחיצה. ומכיוון שכך, למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מהמפגשים עם לקוחותיי. כיף לי לגלות שתמיד יש עוד משהו לגלות על העונג הנשי. עוד מקום מענג, עוד סוג מגע שמגיב לעיסוי, עוד סוגים של אורגזמה, עוד ביטויים של פורקן / שחרור / גמירה / שפיכה…

כשמדברים על מין קל לקחת את השיחה למחוזות הטכניקה ולעסוק בענייני תנוחות, סוגי מגע, אקטים שונים ומגוונים, אביזרים ועוד.
אבל בואו: כשזה מגיע למין, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים…
או במילים אחרות: איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. המפתח לעונג נמצא על פי רוב שם.

חג החירות הוא תמיד זמן טוב לדבר על חופש, על שחרור. אבל לדבר זה דבר אחד ולתרגל וליישם זה דבר אחר וחשוב שנזהה את ההבדל בין יום סימבולי בשנה כמו חג פסח (חירות), ראש השנה (התחלות חדשות), יום הולדת (היום המיוחד שלך) לבין הפרקטיקה של הדברים. הימים 'המיוחדים' הם רק דגל, תזכורת, בעוד שהאתגר שלנו להפוך את כל ימות השנה למיוחדים. טוב נו, לא כולם… יש ימים סתמיים וגם זה חלק מהחיים… אבל בואי נחזור לחירות.

אני רוצה לכתוב כמה מילים לנשים שמתלבטות. ואלה שהתלבטו. ואלה שלבסוף אחרי ההתלבטויות וההיסוסים באו אליי ואלה שרוצות לבוא ועדיין לא העזו. אני רוצה לומר לך, שמתלבטת: זה בסדר.