היא אישה-פיוז'ן. שילובים, ניגודים. הכל מהכל. היא תל אביבית קרייריסטית, אשת עסקים שיודעת למכור. היא מכורה ליוגה, אוהבת אלכוהול, מדברת בשקט ואומרת הרבה עם העיניים. היא מנהלת לו"ז צפוף ועדיין כשהיא נכנסת אליי היא מביאה איתה אנרגיה של אוויר, כאילו באה מנופש ולא מהיומיום הכאוטי שלה. היא לא מחייכת הרבה. רצינית כזו. כמו חתולה. מתפנקת.
להמשיך לקרוא האישה בשרוואללהעז להשתנות
מי שאת היום זו לא מי שהיית לפני שנה. מי שאת כרגע זו לא מי שתהיי עוד חודש, בטח שלא עוד חמש שנים. אנחנו משתנים כל הזמן. וזה נוגע גם למרחב המיני. השינוי בלתי נמנע מעצם העובדה שהזמן לא עוצר, ואיתו הגיל, ההתנסויות, החוויות, הממשקים עם הזולת ועם עצמנו.
להמשיך לקרוא להעז להשתנותאם אין אני לי – מילי (והמנהל)
"מילי" עשתה הרבה בחיים. הרבה עבודות, הרבה מסעות בעולם, הרבה גברים (וגם לא מעט נשים). היא מסוג הטיפוסים שבולעים את החיים בכל הזדמנות. ככה הייתה כנערה, ככה העבירה את שנות העשרים והשלושים שלה וגם כעת כשהיא בת ארבעים היא לא נותנת לחיים להוביל אותה אלא מחזיקה חזק בהגה ולוחצת חופשי על דוושת הגז מתי שמתחשק לה. ברקסים? היא מעידה על עצמה שעם הזמן למדה לבלום כשצריך או לפחות להאט, אבל הצורך בתנועה מתמדת, בעניין בחיים מוביל אותה להמשיך לחקור ולהתקדם.
להמשיך לקרוא אם אין אני לי – מילי (והמנהל)עוד או די
חידה
מה זה: אין לו צורה, אין לו משקל, כולם אוהבים אותו ומחפשים אותו, אפשר שיהיה לנו מעט מדי ממנו ואפשר גם שיהיה יותר מדי.
והתשובה…
מה כן?
המיניות – כמו גם האישיות – מתפתחת עם השנים. מתוך שאיפה להפוך לגירסה יותר טובה של עצמנו כל העת, אנחנו מעבדים חוויות, מפיקים לקחים ומחשבים מסלול מחדש. אני חושב שאחד החשובים שאנחנו לומדים זה: מה לא.
להמשיך לקרוא מה כן?איך זה מרגיש להיות לב?
נתקלתי בטקסט מהמם שנכתב לפני למעלה מ 700 שנה וכאילו שיקף באור חדש את אחד המוטיבים השזורים בפוסטים שלי על חווית העיסוי האירוטי, מנקודת המבט שלי כמעניק. המילים נכתבו על ידי המשורר הפרסי "חפיז":
להמשיך לקרוא איך זה מרגיש להיות לב?עושים סדר: עיסוי אירוטי לנשים, עיסוי טנטרי, עיסוי יוני
מיניות, על שלל צורותיה וביטוייה המגוונים, היא מסע דרך חוויית עונג אל הסיפוק, השחרור והפורקן. זהו המכנה המשותף הרחב של המיניות. ההגשמה של המיניות מגיעה בהרבה תצורות, החל מעינוג עצמי, המשך במגע מיני (סקס) עם בן/בת זוג, וכמובן גם חוויות מגוונות ופחות שגרתיות וכאן את פוסעת לתוך המרחב שלי, ומרחיבה את מרחב העונג שלך 🙂
אני רוצה לעשות בפוסט הזה סדר בחלק מן השמות הנפוצים של טיפולי מגע בהקשר של המיניות הנשית ולגעת בקצרה במאפיינים השונים.
7 דברים שאף פעם לא מאוחר ללמוד על העונג שלך
בני אדם הם יצורים מתרגלים. אנחנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים שקשורים בפעולות קבועות, באיך אנחנו משתמשים בחפצים, בגופנו, איך אנחנו מבצעים דברים ואפילו מתרגלים לתחושות ולחוויות מאוד מסויימות. כשזה מגיע למיניות, סקס, עונג, הדבר אינו שונה. הרגלים רבים מתקבעים בנו, חלקם בקטע טוב (למדנו איך לחוות עונג והפכנו את זה להרגל) וחלקם בקטע קצת מגביל (מרחב העונג שלנו הצטמצם לשגרת הרגלים מצומצמת ואולי לרמת עונג נמוכה).
להמשיך לקרוא 7 דברים שאף פעם לא מאוחר ללמוד על העונג שלךכמה הגוף שלך יכול?
תגידי, מה דעתך, כמה עונג הגוף שלך יכול להכיל?
אני מבקש לחדד כאן מסר חשוב לנשים שנמצאות בעיצומו או בתחילתו של חקר העונג האישי.
לצורך העניין אחלק את הנשים לשלוש קבוצות, בהקשר לאורגזמה, בחלוקה שרירותית לחלוטין ולא מחייבת, רק כדי לבנות את המסר שאני מבקש לבנות.
הקבוצה הראשונה: נשים שגומרות בקלות, ואף יותר מפעם אחת.
הקבוצה השניה: נשים שחוות אורגזמה אחת, לפעמים בלי קושי ולעתים בקושי, ובזה מסתיים העונג.
הקבוצה השלישית: נשים שעדיין מחפשות את המפתח לעונג ולאורגזמה החמקמקה.
הפרעת קשב. כשהיא ביקשה משהו מיוחד ליום ההולדת
"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים.