תגית: מרחב העונג

שעה ארוכה אני מטפל בה, מעסה, מענג, מטייל איתה בין שיאים גבוהים ובין הרפיה. עכשיו היא כבר שלולית של עונג. השלב הזה של ריחוף, שיוט… אני מאט. מניח עליה יד במגע מלא אבל לא עמוק, ויוצא לטיול איטי, ארוך, מהשכמה… במורד הגב… לאורך קימורי הישבן… במורד הירך.. ואז השוק… עוטף את העקב… ואז עולה שוב מעלה את אותה הדרך. לאט. לאט.. לאט… כשאני מגיע למעלה אני מפשק את האצבעות ובוחש פנימה מהצוואר אל שורשי השיער, עד הקודקוד. חשמל.

כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע. זה ביטוי חביב עליי. אני מצטט אותו בהזדמנויות שונות, ולמדתי אותו גם בכל מיני התנסויות שלי, וסביר שעוד אווכח בו גם בהמשך. בין היתר מסמל בעיניי הביטוי את התובנות "הקטנות" שמסתתרות בין התובנות "הגדולות". רוצה לומר: לפעמים בין החומר המובן מאליו מסתתר חומר אזוטרי יותר שחשוב לא פחות. ככה גם בעיסוי, ככה גם בעולם האירוטיקה ובמיניות.

בפוסט הזה אחזור קצת לבייסיק, ליסודות. אני רוצה לכתוב כמה מילים על "המובן מאליו". הרי בבסיס, האתר הזה והבלוג הוא אודות עיסוי אירוטי. יחד עם זאת אני מרבה להרחיב את היריעה ולכתוב כאן על יחסים, זוגיות, חוויות מיניות שאינן קשורות בהכרח אליי או לקליניקה שלי אלא לעצם היותנו יצורים מיניים וסקרנים. אז לפעמים בכל זאת צריך לעצור לרגע ולחזור להתחלה.

זה היה אי שם בגליל, אי אז לפני הרבה שנים. נסענו לסדנת זוגות חושנית של סופשבוע במקום מבודד בין מטעים. אנחנו והטבע, אנחנו ועוד כעשרה זוגות ליתר דיוק. בסדנה כמו בסדנה, תהליכים. זה קרה בהדרגה, אבל במהירות. השחרור, האומץ, החיבורים… בדיעבד אני יודע שזו לא הייתה "עוד סדנה". זה היה מרחב נועז מאוד, מעבר לתוכן הסדנאי, התמהיל הספציפי של המשתתפים זימן הרבה מאוד מתח מיני טוב. בשעות הראשונות של הסדנה כבר הושלו הבגדים. בסשן שלפני ארוחת הערב המשותפת רקדנו, מפלרטטים קצת, נצמדים קצת, בעיקר נהנים ומתרגשים הרבה.

בזמן האחרון אמרו לי כמה פעמים שאני משתמש הרבה בביטוי "למתקדמים" בכל מיני הקשרים. לדוגמה בפודקאסט שלי, כשאני אומר "זה חומר למתקדמים" וגם בפוסטים שאני כותב. אוקיי, יש מצב שזה נכון, וכשעצרתי להרהר בעניין הזה גיליתי שיש בי רצון לפשט את הדברים. הרי בסך הכל אפשר בכמה טיפים קטנים ובסיסיים להפוך כל גבר מתחיל למאהב טוב יותר. למה לא?
ולפני הרשימה אני רוצה הערה נוספת:

עוד סבב מלחמה נגמר. הפעם איראן. ותרגעו, זה לא הולך להיות פוסט מדיני-בטחוני, בשביל זה יש את אתרי החדשות והברברת הכללית. פה זה בלוג של מיניות נכון? אז בדיוק על זה אני רוצה לדבר. הבעיה, שבישראל הכל שזור בהכל. ואולי עכשיו, כשהסתיים הבלאגן – לפחות בינתיים – זה זמן מתאים לדבר על כמה דברים שקרו – וקורים – כאן.

פעם בכמה חודשים היא באה. במפגש האחרון פתאום קלטתי כמה שנים היא כבר מתמידה וחוזרת אליי וקצת הופתעתי (כרגיל) איך שהשנים חלפו מהר. ביחד אנחנו גדלים, וכך גם הקשר המיוחד של לקוחה ומטפל שהפכו למעשה גם לחברים. כשהגיעה אליי פעם ראשונה עוד לא הייתה בת שלושים. היום היא כבר באמצע העשור.

מחשבות… מחשבות… מחשבות…
כמה מחשבות את חושבת ביום? הראש מלא בהן, כמעט כל הזמן.
רוב המחשבות עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מאוד עסוקים במה שהיה, במה שלא היה, פוחדים ממה שיהיה או ממה שלא.
נכון שלפעמים בא לעשות לכל המחשבות האלה מיוט ולהשתיק את כל הרעש?
כי איך אפשר להנות מהרגע עצמו כשכל הזמן נמצאים בחפירות?
זה משהו שפוגשים במיוחד במיניות. אישה שרוצה לחוות עונג לא יכולה להיות במחשבות על משהו שקרה אתמול או בדאגות ממשהו שאולי יקרה ואולי לא יקרה מחר.
אז רציתי לתת לך טיפ. זה משהו שלמדתי משנים של עיסוק בעונג ובמיניות. נוכחתי אינספור פעמים שזה עובד, וזה אפילו עובד בלי להתאמץ. זה קורה מעצמו.

שאלה: רוני שלום, איך אפשר ללמוד לאהוב לגעת בעצמי? כשרוצה לנסות אז אין לי סבלנות ומשתעממת והגוף לא ממש מתלהב ומגיב. לא מרגישה ביום יום שצריכה את זה אבל זה נראה לי פספוס, חוויה שלי עם עצמי שיכולה להוסיף הרבה.

בני האדם הם יצורים מיניים. הביולוגיה שלנו תובעת סקס. מין הוא יצר בסיסי, קמאי. ההורמונים שלנו פועלים ומפעילים אותנו כך שנימשך, שנרגיש כמיהה והתרגשות. המבנה הרגשי שלנו מבקש חיבורים. היכולת שלנו לחוות עונג עילאי דרך איברי המין ומקומות נוספים בגוף תורמת גם היא לכך שנשתוקק להנאה מינית, ונבקש לחוות עונג. במהות העקרונית הזו גברים ונשים אינם שונים זה מזו. אבל כשמגיעים להגשמה, כשפורטים עקרון למעשה מתגלים ההבדלים המהותיים ובפוסט הזה אני רוצה להפנות זרקור לעבר הבדל אחד מהותי וחשוב ופוטנציאל גדילה מטורף – בעיקר לגברים – שהוא מגלם בתוכו.