תגית: מרחב העונג

שנים רבות של היכרות מופלאה עם עולמן האינטימי של נשים ואני רק ממשיך ללמוד. סיפורי חיים, סודות, התנסויות, פנטזיות והגשמתן, בעיות בחיים, ובזוגיות, משברים ותעצומות, מחלה, ניצחון, מחלה, מוות… כן, גם זה. הכל זמני, וכשמסתכלים על הדברים מפרספקטיבה גבוהה, ממעוף הציפור, קל יותר להתחבר לרעיונות פשוטים אבל נכונים כמו: לחיות את היום, לחיות בהגשמה, לחגוג את החיים, להעז, להתנסות, לחוות.

אז באיזה צד של המפה את? נגד ההפיכה המשטרית? בעד הרפורמה? ביביסטית על מלא? ליברלית?
אין צורך לענות, השאלה הזו לא באמת מזמינה תשובה. מה שבטוח: בין קוראותיי ולקוחותיי יש הכל מהכל.

כשמדברים על מין קל לקחת את השיחה למחוזות הטכניקה ולעסוק בענייני תנוחות, סוגי מגע, אקטים שונים ומגוונים, אביזרים ועוד.
אבל בואו: כשזה מגיע למין, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים…
או במילים אחרות: איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. המפתח לעונג נמצא על פי רוב שם.

בעולם כל כך עתיר ידע, קל לשכוח שעד לפני "דקה וחצי" במושגים היסטוריים לא ידענו כמעט כלום על מיניות בכלל ועל אורגזמה נשית בפרט. רק במחצית השנייה של המאה העשרים חקרו מאסטרסט וג'ונסון את האורגזמה, ורק בשנות האלפיים פוענח מבנהו הפנימי וגודלו האמיתי של הדגדגן.
יחד עם הידע, התפתחה מודעות מבורכת של נשים לפוטנציאל האורגזמי שלהן. נשים רוצות לגמור, מצפות לגמור, ואם בעבר יכלה אישה לעבור חיים שלמים בלי לדעת כלל מהי אורגזמה, שזה כשלעצמו עצוב מאוד, היום לעיתים מתרחשת תופעה הפוכה: האורגזמה הופכת למטרה של הסקס, ואיפשהו בדרך מאבדים משהו חשוב… עולמות שלמים של עונג.

נשים חוות את העונג בהמון דרכים ודקויות. נשים שונות מגיבות באופן שונה לגירוי, ופוגשות גם אתגרים שונים בדרך לעונג. בפוסט הזה אני רוצה למקד את התודעה שלך, כי זהו בעצם מפתח הקסמים למיניות טובה ומפגש מיטיב.

אולי הדבר הכי מיוחד שאני חווה דרך העיסוק בארוטיקה ומיניות של נשים, זה היכולת לייצר שינוי מחשבתי, פתיחות והתפתחות של נשים שהיו אצלי או אפילו רק קוראות את התכנים שאני כותב. אני מדבר הרבה על מרחב העונג, על התפתחות אישית, על העצמה, במטרה לחבר את הפן הפיזי של העונג (הנאה, גירוי, סיפוק, שחרור וכו'… ) עם הפן המנטלי והרגשי (שינוי מחשבתי ותודעתי, ביטחון עצמי, הערכה עצמית, עצמאות ועוד). לאורך השנים זכיתי לראות את הצירוף הזה מביא לתהליכי צמיחה של נשים. אבל לא פעם אני שומע גם על הניגוד בין התנועה במרחב האישי לבין מה שקורה בממשקים האנושיים מסביב: חיי המין, מערכות יחסים, בני זוג… וזו נקודה ששווה התייחסות.

שאלה: "שלום רוני, שמי נועה. קראתי בעניין את הבלוג שלך וכהמשך לפוסט האחרון שכתבת גיליתי שיש בי התנגדות לרעיון שמשתמע מהדברים. אם אני מבינה נכון אתה בא ואומר שעונג זה דבר חיוני ושאפשר לקבל עונג בצורה מקצועית בעיסוי אירוטי.
אותי לימדו שמגע אינטימי הוא חוויה ששמורה לזוגיות ושסקס הרבה יותר טוב כשהוא נעשה באהבה ובתוך קשר. אני מסכימה שמגע ועונג זה צורך אמיתי אבל מה אתה יכול לומר על הטענה שהמימוש של הצורך בדרך מקצועית ולא בדרך של קשר זוגי – הוא עצמו לא אמיתי?
מקוה שהשאלה אינה פוגעת בך ושתואיל לענות,
תודה"

בין אם את נמנית על אלה שלא מסוגלות להיות במנוחה ובין אם את משתייכת לקבוצה של אלה שרק מבקשות להרגיע קצת את הקצב של הדברים, מה שסביר הוא שהחיים מזמנים לך כמו לכולם אתגרי לו"ז ומשימות והסחות דעת שיש רק בעידן המודרני.
אם חיית פעם, לפני אלפי שנים בג'ונגלים, ככל הנראה היה עלייך הרבה פחות לחץ. היה זמן ללקט אוכל, היה זמן לשבת עם בני המשפחה או השבט ולשמוע סיפורים ואגדות, והיה גם זמן בשפע למנוחה ופנאי, לקירבה, למגע, וגם לצאת ליער יחד עם הגבר שמוצא חן בעינייך "ללקט פטריות", שזה בעצם שם קוד להתבודדות מענגת, סקס בחיק הטבע. חיו טוב הקדמונים…

כשזה מגיע לסקס, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים. בחרתי להקדיש פוסט קצר לנושא שכתבו עליו מאמרים ומחקרים ארוכים: המוח, בדגש על מיניות וסקס. אני רוצה למקד מסר מאוד ספציפי ולהשאיר אותך לעשות את החשיבה העצמית והיישום.

מי שאת היום זו לא מי שהיית לפני שנה. מי שאת כרגע זו לא מי שתהיי עוד חודש, בטח שלא עוד חמש שנים. אנחנו משתנים כל הזמן. וזה נוגע גם למרחב המיני. השינוי בלתי נמנע מעצם העובדה שהזמן לא עוצר, ואיתו הגיל, ההתנסויות, החוויות, הממשקים עם הזולת ועם עצמנו.