עונת המעבר הפכפכה במיוחד השנה. סתיו תזזיתי. הבגדים הקצרים עדיין חזק בתמונה באמצע נובמבר, אבל יש לי תחושה שבקרוב בבת אחת נעבור לטמפרטורות של חורף. בינתיים, אני מנסה לדייק את הטמפרטורה בסטודיו. כשאישה מגיעה אליי לעיסוי ארוטי, חשוב לי שהטמפרטורה תהיה נעימה. בקיץ הייתי מפעיל מזגן. בחורף כשקר אני מוסיף לחימום הכללי גם חימום של מיטת העיסוי עצמה. וכרגע? אני בעונת מעבר… בין קירור לחימום.
עונת המעבר משפיעה עלינו בכל מיני רבדים מעבר לחיישני הטמפרטורה הטבעיים שלנו. יש בה גם אלמנטים נפשיים ורגשיים. התקצרות הימים משפיעה הרבה על מצב הרוח, על מצב הרגש. יש נטיה ליותר התכנסות, אבל לדעתי יש גם איזשהו חידוד חושים שמייצר תנועה הפוכה: חקר, הרפתקה, מסעות…
הרי החמימות היוקדת של הקיץ נוטה להרדים אותנו, וגם שעות האור הרבות מייצרות איזושהי הפרדה ברורה בין יום ולילה. והנה לפתע חשוך אחה"צ, ובין יום ולילה נפרש ערב ארוך, מלא צללים, ואנשים נמצאים בתנועה אפילו יותר מקודם (כי נעים יותר) ואף על פי שבחוץ מתקרר, נדמה לי שבהווייתם של האנשים משהו מתחמם עד מאוד.
ארוטיקה אוהבת עונות מעבר. זה לא שהמיניות עסוקה בעונות, היא הרי טבועה בנו כל יום וכל שעה. אבל אותו חידוד חושים שהזכרתי בפסקה הקודמת מתכתב עם הדחפים הפנימיים שלנו, עם הליבה הרותחת. ישנן חיות שחורפות בחורף, ובסתיו עסוקות באכילה ואגירה. אנחנו בני האנוש בורכנו בשפע, וחיינו ממשיכים להתנהל כרגיל גם כשקר, וכך דומה שהעונות הקרירות הן הזמן שבו אנחנו מבקשים להמיר את השפע של הקיץ (בילויים בחוץ) בשפע אחר (פעילויות בדלתיים סגורות לדוגמה).
תמונה מהזכרון. יום גשום, אבל גשום בהגזמה… שעת צהריים, אבל זה אפור כמו הערב שיגיע בעוד שעות ספורות ממילא עם החשיכה המוקדמת. עוד שתי דקות היא עתידה להגיע. הטלפון רוטט לי הודעה בווטסאפ. אני פותח ורואה שהיא שלחה לי תמונה שצילמה מבעד לשמשת המכונית וכתבה: "זה כאן?".
אני מתבונן: הכל מטפטף מסביב, המכוניות, העצים, השלטים של החנויות. אנשים עם מטריות. אני כותב לה שכן, זה המקום ושאם היא מעדיפה לחכות שייפסק הגשם אני יכול להמתין. כעבור דקה היא כבר נכנסת בשיער שהספיק להרטב קצת, ומעיל מחמם שהחורף לא עושה עליו רושם.
אני אוהב את הגשם. הוא מכניס אותי לאווירה מיוחדת. תמיד אהבתי. מקבל אותה פנימה, מציע לשתות, מציע לתלות את המעיל. אנחנו משוחחים סמול טוק על מזג האוויר ואני מגלה שגם היא מתה על הגשם. מספרת שמאז שהיא ילדה היה לה תחביב ללכת בחוץ ולהירטב בגשם. אמא שלה לא כל כך חיבבה את הרעיון. "אבל היום, כשאני כבר "ילדה גדולה" ובעצמי אמא לילדים, אני מרשה לעצמי להירטב כמה שבא לי ולא מרגישה צורך לתת דין וחשבון לאף אחד… והנה אני כאן, רטובה ונרטבת…"
שיהיה חורף רטוב, חם וסקסי לכולנו. אני מפעיל חימום, ליתר ביטחון…. בואי.