פעם אחר פעם נוכחתי בנפלאות הגוף. ברמה הפיזיולוגית, מדובר במערכת כל כך מורכבת אבל כל כך גאונית שאי אפשר שלא להשתאות. ובהיותי עוסק בענייני עונג של נשים, אני נתקל בפלאי הגוף הנשי בכל הנוגע ליכולותיו להכיל עונג, להדהד עונג וממש לייצר עונג. כל זאת כמובן בכפוף לגבולות התודעה. האמנם?
הגוף והעונג
מקובל לחשוב על הסיטואציה של עיסוי ארוטי כעל מצב שבו את פאסיבית ואני אקטיבי. תאורטית זה נכון: את שוכבת באפס מעשה, אני מעניק לך מגע ועוסק בגירוי שלך, וכשהגירוי מקסימלי את מגיעה לאורגזמה. בפועל, למרבה ההפתעה זה לא כך. אחזור לדימוי הנגן וכלי הנגינה. אף על פי שנגן טוב יפרוט על מיתרי הגיטרה בצורה יותר יצירתית, יותר מיומנת או יותר וירטואוזית, עדיין מי שמפיק את הצליל ומהדהד אותו זו הגיטרה. לגיטרה עצמה יש את האיכויות המעודנות הנדרשות על מנת להפיק צלילים של מוזיקה. ובאותו אופן לגוף הנשי יש את האיכויות המופלאות לייצר עונג. למדתי את זה תוך כדי שנים של עינוג נשים במהלכן נוכחתי שהגוף הנשי כלל לא פאסיבי כשהוא מקבל עונג. כלומר אני אמנם המעניק, אבל גם אם את אינך מודעת* (*נחזור לזה תכף) הגוף מבין את השפה של העונג, מדבר אותה, ומכוון את עצמו להגיע לרמות גבוהות של עונג.
על מה אני מדבר בדיוק? בואי נתחיל מהמובן מאליו, ומשם נתקדם לנסתר.
תחילה, כשאת חווה גירוי ועוררות את נעשית רטובה. זהו במובהק שלב שבו הגוף שלך מגיב לעונג ומהדהד אותו. האזור נהיה רגיש, מזמין, ממש ממתין ומצפה למגע / חדירה / ליטוף / ליקוק / חיכוך… את ההקשר הזה בין עונג ובין רטיבות את הרי מכירה היטב. אבל זהו רק הבסיס. כעת אני ממשיך לעומקו של התהליך. סף האורגזמה. מהמקום שלי כמי שנוגע, כמי שמענג, לא תופתעי לשמוע שאני מקבל מהגוף פידבקים מדהימים לאיך שאני נוגע. אבל מה שיותר מדהים זה שהגוף לא מסתפק בלאותת לי "ככה זה טוב, תמשיך" אלא פעמים רבות הגוף (שלך) יודע להוביל אותי בדרך אל העונג. איך? על ידי תנועות ספונטניות, לא מודעות אפילו של השרירים, של האגן, שלך… ועל ידי תגובות פיזיולוגיות שונות באיבר המין ובעיקר בתוך הווגינה. מהמקום שלי כמי שנוגע בך ומענג זה מרגיש כמו בניה של רטט שהולך ומתגבר בתנועה גלית, מתפשט בכל האזור אך גם מתמקד בנקודות המגע שלי וזהו מן שלב מאוד מעודן שבו אני מקשיב לגוף, מדייק את המגע, ואז לפעמים מגיע מן רגע מיוחד במינו שאני לא עושה כלום. אני פשוט נוגע, נוכח, בצורה מאוד מדוייקת, והגוף שלך עושה את הכל בעצמו, מגביר, ומגביר, ועולה על גדותיו ונשטף באורגזמה שאני לא יודע אם איזשהו גבר יכול לעשות לאישה, מבלי שהגוף המופלא של האישה ידבר (או ישיר) את חוכמת הקדם הזו שטבועה בו.
מגבלות התודעה, או: איך לקשור לגוף את העיניים
כל האמור לעיל נשמע נפלא, וזה אכן נפלא. כשזה מצליח זה שחרור עצום, התעלות והתפעמות אנרגטית שמהדהדת עוד ימים אחרי הסשן. אבל עם כל חוכמתו המופלאה של הגוף המשוכלל, לפעמים התודעה מהווה חסם עיקרי בדרך אל העונג. זוכרת ששמתי כוכבית על המילים "אינך מודעת" בהקשר למעורבותו של הגוף בתהליך העונג שאני מסב לו? אז אני רוצה להצביע על שלושה סוגי תודעה אצל נשים שמשפיעים המון על רמת העונג, ואגב, הדבר לא יהיה נכון רק לעיסוי ארוטי אלא למגע שלך עם בן הזוג, או אפילו לאוננות שלך עם עצמך.
הסוג הראשון – אישה מודעת לעונג שלה: האישה הזו למדה המון על מה נכון לה, מה עושה לה נעים, וגם על מה שפחות. היא מרגישה מספיק נינוחה ופתוחה לגבי העונג שלה ברמה המנטלית. כשהיא מקבלת מגע, היא מסונכרנת בין הראש והגוף, כך שכשהגוף אומר "אני רוצה" זה מהדהד באותו תדר של הראש שאומר אותו דבר ממש.
הסוג השני – אישה לא מודעת לנפלאות הגוף: כשאני נוגע באישה כזו ומביא אותה לרמה גבוהה של עונג, פעמים רבות היא מופתעת. היא נכנסת למרחב לא מוכר, וזה יכול להיות מטלטל עבורה. אבל מה שיפה בתוך התהליך זה שהגוף משיג את התודעה בכמה צעדים, הגוף הוא הגיטרה שרק חיכתה לנגן הנכון כדי להפיק את הצלילים המופלאים שרק היא יודעת להפיק. כשאני מסיים לענג אישה שהייתה עד כה לא מודעת, אני תמיד מספר לה מה שכל אישה חייבת לדעת: הגוף שלך יודע, הגוף שלך יכול. תכירי, את יכולה לחוות הרבה יותר עונג ממה שחשבת. תחגגי את הגוף שלך, כפי שהוא חוגג את עצמו.
הסוג השלישי – אישה שהתודעה שלה עדיין לא במצב של שפע. דגש על עדיין, כי לדעתי כמעט כל אדם בעולם יכול לעשות את המעבר מתודעת חסר לתודעת שפע. כדי לחוות עונג – והרבה ממנו – שזה משהו שבמובהק מתקשר לתודעת שפע, התודעה צריכה לאפשר. כי לא משנה כמה הגוף הוא מכונת עונג חכמה, אם התודעה מתנגדת, העונג יהיה מינימלי אם בכלל. התודעה יכולה לקשור לגוף את העיניים, להציב מסך בין החושים ובין ההדהוד של העונג בגוף.
עכשיו, בואי נתבונן בשני הסוגים הראשונים. בסוג הראשון – האישה המודעת – זה לא מפתיע שהכל מנגן בצורה הרמונית. היא מודעת והיא מאפשרת. אבל בסוג השני – האישה הלא מודעת – אפשר להצביע על משהו מעניין והוא שעדיף להיות בחוסר תודעתי מאשר בתודעת חסר. אסביר במילים פחות יומרניות: האישה שבאה כדף חלק לחוויית העונג, הגם שאינה מכירה כלל את מרחב העונג הגדול שטרם חוותה, יש לה יתרון על פני האישה שמגיעה עם דף מלא בחסמים תודעתיים. נשמע הגיוני, נכון? כי כשאנחנו מגיעים בתודעה נקיה, פתוחה, יש הרבה יותר יכולת להסתנכרן עם החוויה.
אז מהם החסמים התודעתיים בין אישה ובין העונג שלה? אמנה כמה עיקריים:
* דעות קדומות ומטענים תרבותיים: אחד המשאות הכי כבדים שאישה נושאת על כתפיה. שק כבד של איסורים, הטפות, הגבלות ודיכוי שלפעמים אינך יודעת כמה מכבידים עלייך עד שאת מצליחה להניח את השק ולגלות שאינך מוכרחה עוד להסתובב איתו בעולם.
* דימוי גוף וחוסר באהבה עצמית מספקת: כשהתודעה ביקורתית כלפי הגוף ומייצרת רעשי רקע: איך אני נראית, איך הבטן שלי, איך החזה שלי, מה הריח שלי, והטעם, ומה החוויה של מי שנוגע בי… ועוד ועוד. כשאת לא מסוגלת לאהוב את עצמך את קושרת לגוף את העיניים. את חוסמת אותו. במקום להדהד עונג את ממלאת את ערוצי ההדהוד בספק, בחוסר הערכה עצמית, במעצורים.
* מטעני העבר, פגיעות וטראומות. אפשר לטעות ולחשוב שהתודעה ממש נגדנו, כי הגוף כאמור יודע לחגוג את העונג, אז למה התודעה מפריעה? ובכן התודעה תפקידה גם לשמור עלייך, להגן עלייך. עמוק בפנים התודעה אוהבת אותך (אפילו אם כמו בסעיף הקודם אינך אוהבת את עצמך מספיק). אם נפגעת בעבר, התודעה מייצרת הגנות, פחדים, הימנעות. ספציפית לסעיף הזה: פגיעות וטראומות מחלחלות גם לגוף הפיזי. שנושא אותן צרובות בפנים. כשטיפלתי במישהי שעברה תקיפות מיניות חמורות ואונס, בניתי תחילה את הביטחון התודעתי שלה, את השחרור, וגם אז לקח זמן לגוף הפיזי לשחרר. הווגינה שלה הייתה כולה כיווצים וחיספוסים, כמו משתבללת ומתגוננת. בהדרגה היא נפתחה, השתחררה, וכשהגוף והתודעה הסתנכרנו והחלו לעבור ממצב הישרדותי ומתגונן למצב של תודעת שפע, הווגינה שלה הייתה שוב חלקה, פתוחה, פועמת וחוגגת את העונג. מה שמוכיח שאפשר גם לעבור בין מצבי תודעה, אפשר לנצח את החסמים ואפשר לשחרר את העיניים הקשורות של הגוף, לתת לו דרור, ולהיזכר שוב כמה שהגוף יודע, כמה שהגוף מופלא.
ועוד משהו לסיום. מחסומים תודעתיים הם מגוונים ועוצמתם משתנה. לפעמים הם משתחררים מעצמם במהלך הסשן. התודעה נכנסת לחוויה של ביטחון, ואז סקרנות, הגוף מזהה ניצני עונג, משהו נפתח. מתחיל להסתנכרן התדר, ההדהוד. פתאום איזשהו קול פנימי בוגר אומר לך: שחררי, את לא זקוקה יותר לחסמים הללו. הם לא משרתים אותך יותר, פרשי כנפיים ואפשרי לעצמך לעוף. כשזה קורה, מתרחש משהו עוצמתי: נפתח השער לתודעת שפע. הביטוי הוא כמובן עונג, אבל ההשפעה המנטלית יכולה להאיץ תהליכים מעניינים של התפתחות אישית: "מגיע לי, אני ראויה, אני אוהבת את עצמי, אני נהנית ומתענגת מהגוף הנפלא שלי"