חידה
מה זה: אין לו צורה, אין לו משקל, כולם אוהבים אותו ומחפשים אותו, אפשר שיהיה לנו מעט מדי ממנו ואפשר גם שיהיה יותר מדי.
והתשובה…
עונג.
בגדול, עונג זה משהו שתמיד רוצים עוד ממנו. נכון? כמעט נכון. השאיפה לעונג היא אמנם מצב די תמידי. אנחנו יצורים שאוהבים להתענג. כפי שכתבה ענבל פרלמוטר ז"ל – "עד העונג הבא". אבל כשאני כותב שיתכן שיהיה יותר מדי עונג, אני מתכוון למצב שבו ישנה הצפה חושית, ואיתה התקהות של התחושות. מצב שבו נוצרת תחושה של "יותר מדי". זה יכול לקרות בזמן עינוג מיני כמובן, לדוגמה בשעת גירוי ממושך ואינטנסיבי של הדגדגן.
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי בשנות העיסוק בעיסוי אירוטי זה לזהות את ה"יותר מדי" הזה כשהוא מגיע ולהפסיק בזמן או לפני. כל מה שנדרש לשם כך זה: קשב. רגישות לדקויות.
עינגתי נשים רבות, ובכל זאת – עם כל הניסיון, לפעמים אני מוצא את עצמי מתקשה לזהות את הניואנסים, לדעת מתי זה יותר מדי ומתי אפשר להמשיך. לפיכך למדתי גם לשאול (עוד או די?), כי עם כל הרגישות והניסיון אין לי יכולת להכנס לתוך הגוף שלך ולדעת מה את מרגישה בכל רגע. תקשורת – זה המפתח לחוויה מוצלחת. וכאן אני רוצה לצאת מחדר העיסוי האירוטי ולחזור אל חדר השינה שלך, ולמערכת היחסים האינטימית שלך. אני רוצה לתת לך טיפ קל ליישום ומשום מה – כזה שלא מייושם מספיק. לא בצורה הנכונה לפחות.
פעמים רבות אני שומע מנשים על תסכול בכל הנוגע לאיך שהגבר שלהן מענג אותן. אני שומע על מגע לא נעים, לא מדוייק, אני שומע על פחות מדי, על מהר מדי, על חוסר רגישות.
לכאורה, במערכת יחסים ארוכת שנים הגבר שלך אמור להכיר אותך, את העונג שלך, את הניואנסים. אבל בפועל, במערכות יחסים רבות מתקבעים הרגלים לא מדוייקים בחסות שתיקה רועמת. נשים רבות בוחרות להשלים עם מגע לא נעים מתוך הלך רוח של "אוקיי, חמש דקות ונסמן וי".
וכאן אני מגיע לטיפ: עוד או די. שתי מילים פשוטות האוצרות כח רב.
סיטואציה: הוא יורד לך. את אוהבת שהוא עושה את זה אבל משום מה ברגע שאת מתחילה להיאנח ולהירטב יש לו נטיה לזנק חזרה למעלה ולחדור. מבחינתו – כשאת רטובה ומעוררת זה הזמן לחדירה. זה מתקבע כהרגל, ככה הסקס שלכם מתנהל, ולך חסר עונג. את כמעט נוגעת בזה אבל זה נגמר מהר מדי. וכאן אני מכניס את המילה: עוד. ליתר דיוק את מכניסה אותה.
בזמן שהוא יורד לך, תדאגי להשאיר אותו למטה. תבקשי עוד. ככה, במילה אחת ופשוטה. יכולה גם בשתי מילים: אל תפסיק. אבל המסר הוא: קחי את השליטה לידייך, קחי את ההובלה. מרבית הגברים יזרמו, אפילו יאהבו את זה שאת מבקשת עוד. זה לא הופך אותך לאגואיסטית. זה רק מראה שאת לגמרי בעניין.
סיטואציה הפוכה: זה טו מאצ', את מגורה מדי, לא יכולה להכיל יותר מגע, צריכה מנוחה קצרה. אפשרות אחת שנשים רבות יבחרו בה: תתפתלי ותזיזי אותו פיזית, תצאי מהתנוחה. אני מציע את האפשרות האחרת: תגידי: די. זה לא צריך להיות די אגרסיבי או כועס. להפך. די רך, מלווה במגע עדין של היד. ליטוף. כזה שמשנה לו את הקצב, מאט אותו. תזכרי שהוא לא מרגיש אותך. גם אחרי עשר או עשרים שנה יש מצב שהוא לא מבין בכלל מה את מרגישה כרגע.
בנקודה הזו אני עוצר רגע ומסביר כאן משהו חשוב. תקשורת היא הרבה יותר מ"עוד או די". לכאורה לצמצם את השיח המיני לשתי המילים הללו נשמע טכני ומנוכר. אז כאן אני מבהיר: ממש לא זו ההתכוונות. אם הגבר שלך לא מגלה אכפתיות בכלל לעונג שלך זה לא עניין שפותרים בעוד או די, זה דורש תקשורת מעמיקה יותר. אם הגבר שלך נוגע בך בצורה חסרת רגישות ושורט אותך מבפנים עם ציפורניים ארוכות, את חייבת לדבר איתו על זה ולפקוח לו את העיניים לגבי חוסר הרגישות שבדברים.
אבל אם הגבר שלך בא עם כל ההתכוונות הנכונה, ומפספס בניואנסים… לפעמים כל מה שצריך זה את הדיוקים הקטנים שלך. בזמן אמת.
עוד. תישאר כאן, אני רוצה עוד מזה
די. אני זקוקה להפסקה, זה אינטנסיבי מדי (בפוסט אחר אני אדבר על האלטרנטיבה ל"די"… רמז: אפשר לשנות קצב, לשנות סוג מגע… זה למתקדמים)
מנסיוני, אני יכול להעיד שהמיניות הנשית מורכבת ושונה מאישה לאישה. הרגלי העונג, הטווח החושי, ההעדפות, דרגת ההכלה לסוגי מגע שונים… מצב העונג שלך עשוי להשתנות גם בקורלציה למחזור החודשי: לדוגמא בתקופה של לפני הביוץ, בזמן, ואחריי. ולכן כל כך חשוב שכל אישה תטפח את שתי האיכויות הבאות: הקשבה פנימה, ויכולת לתקשר החוצה עם הפרטנר. לדייק אותו. לא בעבודה קשה וסיזיפית. בקטנות, עוד, די, יותר לאט, כן ככה…
בהצלחה ותהני 🙂