כשמדברים על מין קל לקחת את השיחה למחוזות הטכניקה ולעסוק בענייני תנוחות, סוגי מגע, אקטים שונים ומגוונים, אביזרים ועוד.
אבל בואו: כשזה מגיע למין, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים…
או במילים אחרות: איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. המפתח לעונג נמצא על פי רוב שם.
המוח שלנו הוא משרת נאמן. מעבר לתפעול המערכות של הגוף הוא גם מרכז הבקרה הרגשי, המחשבתי. הוא כל כך משוכלל ורב יכולות, ויחד עם זאת הוא גם יכול להגביל אותנו, במיוחד כשהוא דבק במוכר, מייצר שוב ושוב מסלולי חשיבה קבועים המבוססים על אמונות שהשרישו בנו.
גם כשזה מגיע למרחב המיני זה ניכר.
כמעט כל אישה יכולה לחשוב רגע ולזהות ללא קושי נקודות בהן המחשבות/אמונות/הטפות וחוויות העבר – מגבילות את המיניות שלה ומייצרות תקיעות.
עניינים שקשורים במה מותר ומה אסור, או בבושה, או בדימוי גוף, בהסתרה, בביטחון עצמי, בתיפקוד כזה או אחר, בטראומה מן העבר, בחששות מן העתיד… המון המון נקודות בהן המוח לוקח שליטה ומכווין אותנו למסלול חשיבה מוכר שהתקבע בסיסטם: "אני פוחדת מ….", "אני לא מסוגלת….", "מה הם היו אומרים….".
אני פוגש את זה גם במפגש של הלקוחות שלי איתי. הראש, המוח, משפיע המון על אופי החוויה.
יש אישה שמגיעה אליי במיינדסט של: וואו, איזו התרגשות, אני מתה לחוות את העיסוי האירוטי ולנסות משהו חדש…
ויש אחרת שמגיעה אליי ממקום של: אמאלה מה אני עושה, רק שלא יגלו, אני לא יודעת אם אצליח להשתחרר בכלל, אין לי מושג מה הולך לקרות…
מי מהן תהנה יותר?
התשובה המתבקשת היא: הראשונה. נכון?
אלא אם… יש טוויסט בעלילה…
ולטוויסט הזה אפשר לקרוא בכל מיני שמות: נקודת מפנה, חוויה מתקנת, חוויה מעצבת, שינוי מחשבתי…
אני אוהב לקרוא לזה בפשטות: התפתחות.
כי גם אם המוח שלנו אוהב לדבוק במוכר, לייצר את אותן המחשבות, להחזיק ולתחזק את אותן התפיסות, יש בתוכנו גם איזשהו פיצ'ר מאוד מיוחד בתוכנה האנושית – פיצ'ר ההתפתחות. אנחנו שואפים להתפתח. בגלל זה אנשים הולכים ללמוד, בגלל זה רוחניקים מדברים על הגשמה עצמית או על להתחבר לייעוד, או סתם – להקשיב ללב.
כשפיצ'ר ההתפתחות מזהה את התנאים הנכונים – נדלקת נורה ונשמע איזה צלצול פעמון פנימי – טינגגגגג, והחלק במוח שכל כך אוהב לדבוק במוכר ולספר לעצמו סיפורים על מה כן ומה לא ומה אי אפשר – משתתק ומתבונן בהשתאות: היי… זה לא המרחב המוכר… אבל היי… נחמד פה… מעניין… אפילו נעים…
היי… חשבתי שאני לא מסוגלת אבל אני בעצם יכולה… וואלה… אני! מי היה מאמין!
פגשתי את ה"שיפט" המחשבתי הזה הרבה פעמים. אני אוהב אותו. הרגע הזה שהדברים פשוט מרגישים נכון. וכשזה מרגיש נכון, מתחוללת שרשרת תגובות טובה. המוח משחרר, הגוף נדלק, והם מזינים זה את זה.
הגוף משדר למוח תחושות של עוררות ועונג דרך מערכת החושים, המוח מעבד את המידע, מתרגם לתחושות של הנאה, עונג, רצון וסקרנות, ומחזיר לגוף את הפידבק שלו באמצעות זרימת דם מוגברת לאיברים, יחד עם קוקטייל טוב של הורמונים שקשורים בעונג ובהנאה. הפידבק ההדדי הזה מייצר ספירלה שעולה מעלה, והתוצאה היא שני דברים: האחד – החוויה עצמה – הרגע הנוכחי. השני – ההתפתחות – המפנה המחשבתי, הנקודה שבה מתרחבים האופקים שלנו אל מעבר למוכר: היי… אני מסוגלת… היי… העזתי… היי, יש בי יכולת להרגיש הרבה יותר ממה שהתרגלתי ויש לי את האומץ. אחרי שעושים את הצעד קדימה, בד"כ זה כבר בתוך הסיסטם. היינו, עשינו, למדנו… לקחנו מזה את מה שלקחנו, ועכשיו הגירסה המחשבתית שלנו יותר עדכנית, יותר מפותחת. הכרת משהו חדש, יש לך עכשיו חיבור לעוד היבטים במיניות שלך, במערך האמונות שלך, או בכל דבר שהיה אמור להיות חלק מההתפתחות שלך ולכן הגעת אליי.
כל הפוסט הזה צריך להכנס לקונטקסט הנכון: צניעות.
כי אם משתמע מהשורות שלמעלה שאני בא למכור את העיסוי האירוטי כאיזושהי חוויה משנה חיים, ואותי כאיזה מאסטר בללחוץ על כפתורי המוח ולייצר התפתחות – אז ממש לא. קטונתי.
אני כותב את הפוסט הזה כדי להחזיר את ההתבוננות לתוכך פנימה. לבחון את עצמך האם את יכולה להתבונן במראה הפנימית, לזהות את המקומות התקועים, את הרצון לשחרר ולהשתחרר, את האומץ לקדם ולזמן חוויות משנות, מפתחות, מזיזות מנקודה אחת לנקודה אחרת. את האומץ לקחת את המיניות שלך למסע אל מחוץ לגבולות המיטה המוכרת, ההרגלים המוכרים, התפיסות והזהויות שהכרת בך ובסביבתך.
אם את מזהה שכן – יש שם את הפתיחות או לפחות את הבשלות לנסות להיפתח ולעשות איזושהי דרך עצמאית של התפתחות, זוהי נקודת מוצא טובה לדבר גם על עיסוי אירוטי וכל הדברים הטובים שמגע יודע לעשות.