תגית: חוויה

יש קטע עם מורות, נכון? המורה, הדמות הדידקטית הזו… כשהייתי תלמיד בבית הספר היו בעיקר המורות האלה שהיו "אולד סקול", וזה היה בא באריזה שנראית כמו דודה, מדברת כמו סבתא, ואמנם הייתי ילד, אבל בדיעבד כמבוגר אני יכול להניח שסקס אפיל ממש לא היה שם.
אבל בדיעבד אני גם משחזר ונזכר במורות שהיו ככל הנראה לגמרי בתדר שעליו אני רוצה לדבר כאן בפוסט הזה. מורות מהסוג שאתה מסתכל עליה, ויודע שיש לה חיים מחוץ לפוזיציה המורתית. ועוד איזה חיים…
אז הנה, עברו הרבה שנים, ועם פז"מ מתקדם במערכת החינוך ופז"מ עשיר גם בשדה המיניות והאירוטיקה החוויה שלי עם "המורה" שונה לגמרי כיום.

מה דעתכם? שיגרה זה דבר משעמם?
המילה הזו – שיגרה – מעוררת אסוציאציה של אפרוריות מכבידה. אני למדתי להסתכל על זה קצת אחרת דרך המרחב המיני.
הגשמה מינית מתרחשת כל הזמן. לא רק באירועים מיוחדים, לא רק בחמישי בלילה או בשישי בערב. למעשה, והנה סוד לא מסווג – ידידתה הטובה ביותר של ההגשמה המינית היא השיגרה, כי מעצם היותה שגרתית ומתוכננת היא מאפשרת גם לקחת פניות מעניינות בדרך. יש את אלה שלמדו לעבוד איתה היטב. אני זוכה להכיר אותם, במיוחד.

יצאתם לחופשה… חופשה מייצרת זיכרונות, נכון? אז נגיד שנסעתם לראות את ההופעה של קולדפליי כמו חצי מעם ישראל… מן הסתם יצרבו לכם זיכרונות מאוד משמעותיים שקשורים בהופעה, ברגעי השיא שלה, במראות, בצלילים. כמו כשנסעתם לפריז ויש לכם זיכרון ממגדל אייפל, או ביג בן בלונדון, או אולי ההר ההוא עם הפסגה המושלגת.
יש לנו נטיה לזכור שיאים. קצוות. מה שגדול יותר, מה שעוצמתי יותר, מה שתופס את העין.
אבל איך זה מתקשר לעיסוי האירוטי?

אני רוצה לכתוב כמה מילים לנשים שמתלבטות. ואלה שהתלבטו. ואלה שלבסוף אחרי ההתלבטויות וההיסוסים באו אליי ואלה שרוצות לבוא ועדיין לא העזו. אני רוצה לומר לך, שמתלבטת: זה בסדר.

בשיחות האינטימיות של אחרי, כשהכל כבר משוחרר, אתן שואלות אותי פעמים רבות שאלות אישיות אודותיי, אך גם שאלות כלליות יותר כגון: מי הנשים שבאות אליך? או: מה מחפשות הנשים שבאות לעיסוי אירוטי? ובכן גם אם אפשר לחפש תשובות מכלילות על דברים שחוזרים על עצמם, הרי שככל שחולפות השנים אני נוכח כמה אינסופי הוא המרחב האינטימי, ובתוכו גם החיפושים המגוונים והנרחבים של נשים אחר העונג והשחרור, הלימוד העצמי, ההתגברות על החסמים ועוד. נשים פותחות את הגוף והנפש ומבקשות ללמוד משהו דרכי, למצוא תשובות לשאלות. ונקשרת שיחה של מילים ושל מגע.

העיסוי האירוטי כותב את עצמו מחדש כל הזמן. כל מפגש הוא סיפור בפני עצמו. אולי כי נשים הן מורכבות ומגוונות מטבען ואולי כי העונג מגיע בהרבה צורות ותצורות.

המיניות – כמו גם האישיות – מתפתחת עם השנים. מתוך שאיפה להפוך לגירסה יותר טובה של עצמנו כל העת, אנחנו מעבדים חוויות, מפיקים לקחים ומחשבים מסלול מחדש. אני חושב שאחד החשובים שאנחנו לומדים זה: מה לא.

היא מספרת לי על תחושה של עונג שטחי, מהיר, לא מספק. מספרת על חיי מין בינוניים עם הבן זוג – בעיקר הוא נהנה והיא בעיקר נמצאת שם בשבילו, מספרת גם על ויברטור אחד ספציפי שגילתה ש"עושה את העבודה" ומביא אותה לאורגזמות מהירות כשהיא זקוקה לפורקן על בסיס כמעט יומיומי, אבל עם הזמן גם מתגברת אצלה תחושה שזה נעים רק באותו רגע ומיד אחר גם משתלטת עליה תחושה מחודשת של רעב לא מסופק. היא באה אליי כדי לנסות לעשות סדר בכל החוויה המיניות הרדודה והמבלבלת שתיארה בפניי.

היא שוכבת על מיטת העיסוי, כל כולה רטטים. האנחות שלה מספרות לי שהגוף שלה שר. שירת העונג. אני מרגיש אותה פורקת מטען נפלא של אנרגיה סביב האצבעות שלי בסדרת התכווצויות ארוכה שמרימה אותה גבוה אל מעל למזרון. אני בהקשבת שיא, מנסה לקרוא אותה: האם לצאת ולתת לה "לנשום" או להמשיך? תנועה קטנטנה של האצבעות שלי בכיוון החוצה, תנועה ברורה ולא רצונית כמעט של הידיים שלה אל הידיים שלי: תישאר בפנים, אל תצא…

זיכרון מתוק מלפני הרבה שנים: ירח הדבש, אחוזת יערות הכרמל, בוקר. אני שוכב על מיטת עיסוי בחדר נעים. בחדר טיפולים אחר נמצאת אשתי שמתפנקת גם כן. האווירה כמו שאני אוהב, כולל התאורה, והריח, והמוזיקה השקטה ברקע. המעסה נוגעת נפלא. יש לה את זה. אני שוכב על הבטן, מתמסר לתחושות, לחושים. כמה דקות אחרי תחילת העיסוי נשמע רעם…