אני רוצה לכתוב כמה מילים לנשים שמתלבטות. ואלה שהתלבטו. ואלה שלבסוף אחרי ההתלבטויות וההיסוסים באו אליי ואלה שרוצות לבוא ועדיין לא העזו. אני רוצה לומר לך, שמתלבטת: זה בסדר.
זה בסדר גמור להסס, לחשוש, להתלבט ולא להחליט. זה אפילו מבורך. כי את שומרת על עצמך. וחשוב שתמיד תשמרי על עצמך. את החברה הכי טובה שלך. את זו שתמיד צריכה להיות שם בשביל עצמך, בשביל לשמור על עצמך, בשביל לעשות את ההחלטות הנכונות. אם תרוצי באוטומט בלי לחשוב – תטעי בדרך. ולעומת זאת כשההיסוסים גורמים לך להיות לא החלטית ולא להתקדם – זה בסדר גמור גם לעצור, להתעכב, להתבונן סביב עד שהדברים יתבהרו. כשהדברים מתבהרים, את שלמה עם ההחלטות. כל עוד את לא שלמה, סימן שהבהירות טרם הגיעה וההחלטה עוד לא בשלה.
הכרתי המון מתלבטות. המון מהססות.
חלקן באו אליי אחרי הלבטים והשיתופים על השיקולים השונים שחלקו איתי. כשהרגישו אמיצות והחלטיות מספיק. אחרות החליטו לא לבוא ואני שמח שבחרו בהתאם לקול הפנימי. ויש כאלה שיצרו קשר, שוחחו איתי, ולקחו את הזמן לחשוב, ואחרי כמה חודשים שוב יצרו קשר ועדיין… ההתלבטות בעינה עומדת. וזה בסדר גמור. בתוך המציאות המורכבת של מערכות יחסים, בית, לו"ז, מערכות תרבותיות, ערכיות, יש הרבה שיקולים מעכבים.
הרצון לבוא ברור: לגעת בפנטזיה, להגשים. לחוות עונג, ללמוד על גופך, על סוגי מגע, לעשות הפסקה קלה בכל העומסים והמחויבויות שרובצים עליך כמו עול מכביד. להיעלם קצת. לחוות חוויה במידות הנכונות לך ולהישאר מוגנת, להנות, ולהנות מדיסקרטיות.
אבל השיקולים המעכבים ברורים לא פחות: החשש מהלא ידוע, כמו גם הרצון להשאיר את החוויה לא ידועה לאחרים, המבוכה, החשיפה, הזרות, הזהירות…
כשאנחנו פוגשים בחיים סיטואציה שמאתגרת אותנו לקחת החלטה שלא קל לקחת – זו הזדמנות לתרגל חיבור לאינטואיציה, לעוצמה הפנימית. עוצמה פנימית יכולה לדחוף אותנו לקחת החלטה מתוך מקום של "זה נכון לי ואני הולכת על זה", ועוצמה פנימית – לא פחות חשוב – היא היכולת להתאפק ולא לרוץ באוטומט על משהו שאת רוצה בלי להיות שלמה עם זה. מה שאני רוצה לומר: תאהבי את ההתלבטות הזו שגורמת לך לעצור, להפעיל אינטואיציה ולהקשיב לקול הפנימי שאומר לך כן – או לא. בסופו של דבר, אחרי כל ההתלבטויות הדברים מתכנסים לכן או לא.
אבל אני לא רוצה להשאיר אותך "תקועה" רק עם עצמך ועם ההתלבטויות, ממתינה לקול הפנימי. אני רוצה שתדעי שאת יכולה להביא את זה גם לכאן. חשוב לי שתדעי שזה לא באמת לקפוץ למים עמוקים וקרים ולהתחיל לשחות בלי לדעת לאן והאם את בכלל יודעת לשחות. זה שונה.
כשתבואי אליי ועוד לפני כן, ניגע גם בהתלבטויות ובהיסוסים. נגדיר מראש גבולות, ולצידם גם מטרות. מה רצוי, מה את מזמנת לך בחוויה, ומה לא. זה יעזור לך להרגיש בטוחה ולדעת למה לצפות.
כשנהיה בתוך התהליך, בתוך המגע עצמו את אולי תעברי למצב שקט וקשוב ובשאיפה – לא תצטרכי יותר לעסוק במה נכון לך, ולהתלבט. כי זה ירגיש נכון, ונעים, ונאמן לגבולות שהוגדרו ולשיח המקדים שערכנו. אבל בכל זאת, ובכל נקודה, את יכולה לעצור, להאט, לדייק אותי. זה לא One way. זה Your way. הדרך שלך, הפרטית, האישית, הנכונה לך.
מהניסיון שלי, כשאישה באה לעיסוי אירוטי מתוך מקום מתלבט ומהסס, ופוגשת אצלי מקום מאפשר, ברמה של הקשבה, של שיח, של התאמה של הקצב של הדברים ולא ריצה חד כיוונית לא מווסתת קדימה, היא יוצאת מכאן עם יותר מאשר עונג: עם חוויה שקשורה בבניית ביטחון מול גבר, וביטחון בעצמה ובקול הפנימי שהיא יכולה לבטא. זה, כשלעצמו שווה לא פחות מחוויה של נעים בגוף.
"אישה אינה נולדת אישה. היא נהיית כזו"
נשים, תלמדו לעוף על עצמכן, ולנחות בבטחה לקרקע יציבה. אתן נפלאות וראויות, והחוכמה הפנימית שיש בכן היא מצפן עוצמתי. תקשיבו פנימה, לגוף, ללב, תלמדו לסנכרן את הקולות, לזהות מה אותנטי ומה רעשי רקע חיצוניים. ותפעלו באומץ, תנועו קדימה באומץ, אבל רק מתוך מקום של שלמות וקשיבות.