תגית: מרחב בטוח

כל אישה זקוקה למקום שתוכל ללכת אליו ולצאת מדעתה בשלווה. משפט יפה שנתקלתי בו פעם ומסמל בעיניי את הקורלציה שבין ביטחון וקיצון, בין מתינות ובין אקסטרים. זה רלוונטי במיוחד בכל הנוגע למיניות, ולסיטואציה כמו עיסוי אירוטי.

יש את הביטוי הזה שאפשר לקרוא מישהו או מישהי "כמו ספר פתוח". אני מכיר את זה גם ממרחב המיניות והעיסוי האירוטי. זה נכון, לפעמים המפה אל העונג ברורה כאפיקו של נהר רחב ופתוח. אבל אני רוצה לספר כאן על המפגש שלי עם … נקרא לה אור. כי היא באמת מלאה באור.

שנים רבות של היכרות מופלאה עם עולמן האינטימי של נשים ואני רק ממשיך ללמוד. סיפורי חיים, סודות, התנסויות, פנטזיות והגשמתן, בעיות בחיים, ובזוגיות, משברים ותעצומות, מחלה, ניצחון, מחלה, מוות… כן, גם זה. הכל זמני, וכשמסתכלים על הדברים מפרספקטיבה גבוהה, ממעוף הציפור, קל יותר להתחבר לרעיונות פשוטים אבל נכונים כמו: לחיות את היום, לחיות בהגשמה, לחגוג את החיים, להעז, להתנסות, לחוות.

כשמדברים על מין קל לקחת את השיחה למחוזות הטכניקה ולעסוק בענייני תנוחות, סוגי מגע, אקטים שונים ומגוונים, אביזרים ועוד.
אבל בואו: כשזה מגיע למין, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים…
או במילים אחרות: איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. המפתח לעונג נמצא על פי רוב שם.

נשים חוות את העונג בהמון דרכים ודקויות. נשים שונות מגיבות באופן שונה לגירוי, ופוגשות גם אתגרים שונים בדרך לעונג. בפוסט הזה אני רוצה למקד את התודעה שלך, כי זהו בעצם מפתח הקסמים למיניות טובה ומפגש מיטיב.

שאלה: "שלום רוני, שמי נועה. קראתי בעניין את הבלוג שלך וכהמשך לפוסט האחרון שכתבת גיליתי שיש בי התנגדות לרעיון שמשתמע מהדברים. אם אני מבינה נכון אתה בא ואומר שעונג זה דבר חיוני ושאפשר לקבל עונג בצורה מקצועית בעיסוי אירוטי.
אותי לימדו שמגע אינטימי הוא חוויה ששמורה לזוגיות ושסקס הרבה יותר טוב כשהוא נעשה באהבה ובתוך קשר. אני מסכימה שמגע ועונג זה צורך אמיתי אבל מה אתה יכול לומר על הטענה שהמימוש של הצורך בדרך מקצועית ולא בדרך של קשר זוגי – הוא עצמו לא אמיתי?
מקוה שהשאלה אינה פוגעת בך ושתואיל לענות,
תודה"

בין אם את נמנית על אלה שלא מסוגלות להיות במנוחה ובין אם את משתייכת לקבוצה של אלה שרק מבקשות להרגיע קצת את הקצב של הדברים, מה שסביר הוא שהחיים מזמנים לך כמו לכולם אתגרי לו"ז ומשימות והסחות דעת שיש רק בעידן המודרני.
אם חיית פעם, לפני אלפי שנים בג'ונגלים, ככל הנראה היה עלייך הרבה פחות לחץ. היה זמן ללקט אוכל, היה זמן לשבת עם בני המשפחה או השבט ולשמוע סיפורים ואגדות, והיה גם זמן בשפע למנוחה ופנאי, לקירבה, למגע, וגם לצאת ליער יחד עם הגבר שמוצא חן בעינייך "ללקט פטריות", שזה בעצם שם קוד להתבודדות מענגת, סקס בחיק הטבע. חיו טוב הקדמונים…

מי שאת היום זו לא מי שהיית לפני שנה. מי שאת כרגע זו לא מי שתהיי עוד חודש, בטח שלא עוד חמש שנים. אנחנו משתנים כל הזמן. וזה נוגע גם למרחב המיני. השינוי בלתי נמנע מעצם העובדה שהזמן לא עוצר, ואיתו הגיל, ההתנסויות, החוויות, הממשקים עם הזולת ועם עצמנו.

התלבטתי לגבי הכותרת של הפוסט הזה. מצד אחד – נשמע כמו הזמנה לאיזו סדנה רוחניקית (לא שיש בזה רע) ביערות הגליל, עם תזונה צמחונית ואחוות שבט. זה ממש לא הכיוון של הפוסט. ומצד שני – וואלה, אין לי מילים טובות וממצות יותר לנושא של הפוסט הזה, שכל מהותו ההתחברות והחזרה של האישה אל עצמה, אל רובדים קמאים, קדומים, משוחררים וכן – פראיים, המצויים בה.

בני אדם הם יצורים מתרגלים. אנחנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים שקשורים בפעולות קבועות, באיך אנחנו משתמשים בחפצים, בגופנו, איך אנחנו מבצעים דברים ואפילו מתרגלים לתחושות ולחוויות מאוד מסויימות. כשזה מגיע למיניות, סקס, עונג, הדבר אינו שונה. הרגלים רבים מתקבעים בנו, חלקם בקטע טוב (למדנו איך לחוות עונג והפכנו את זה להרגל) וחלקם בקטע קצת מגביל (מרחב העונג שלנו הצטמצם לשגרת הרגלים מצומצמת ואולי לרמת עונג נמוכה).