בין אם את נמנית על אלה שלא מסוגלות להיות במנוחה ובין אם את משתייכת לקבוצה של אלה שרק מבקשות להרגיע קצת את הקצב של הדברים, מה שסביר הוא שהחיים מזמנים לך כמו לכולם אתגרי לו"ז ומשימות והסחות דעת שיש רק בעידן המודרני.
אם חיית פעם, לפני אלפי שנים בג'ונגלים, ככל הנראה היה עלייך הרבה פחות לחץ. היה זמן ללקט אוכל, היה זמן לשבת עם בני המשפחה או השבט ולשמוע סיפורים ואגדות, והיה גם זמן בשפע למנוחה ופנאי, לקירבה, למגע, וגם לצאת ליער יחד עם הגבר שמוצא חן בעינייך "ללקט פטריות", שזה בעצם שם קוד להתבודדות מענגת, סקס בחיק הטבע. חיו טוב הקדמונים…
חלפו השנים והאדם נהיה עסוק יותר. התמכרנו לעבודה, לקריירה, לאורח חיים מודרני, בשנים האחרונות גם התמכרנו למסכים ולרשתות החברתיות ואין זמן. היממה נשארה 24 שעות אבל אנחנו דוחסים לתוכה כמויות מידע, עיסוקים, נסיעות ועניינים שמרחיקים אותנו מהפשטות הטבעית של עצמנו. וזה תופס גם לגבי עונג וסקס.
קל מדי לדחוק את המגע והעונג למטה בסולם העדיפויות. כי יש משימות ומחוייבויות, ויש שעות שנשרפות על בהייה במסכים, ויש נסיעות ויש ויש ויש…
ואין את הפשטות והפרטיות של פעם. כשלא היה צפוף, והיה יער ליד, והיה שבט תומך שמאפשר לקחת טיימאאוט ולעסוק נטו בתענוגות. היום בשביל תענוגות נטו יוצאים לחופשה רק כדי לגלות שעד לשם רודף אחרינו הסלולרי, והאינסטגרם דורש את מנת הסטורי השעתית מהלוקיישן שבחרנו… האנושות מכורה.
אז אני כאן כדי לדבר על החשיבות של לתעדף עונג. להקצות לו זמן, מקום, איכות.
כי העונג נותן לנו. המון.
העונג הוא בריאות, ברמה הפיזית וברמה הרגשית. המיניות היא צורך טבוע בנו, וכשאנו ממלאים את הצורך הזה אנחנו מתוגמלים ביותר שלווה, יותר חיוביות, יותר זרימה של אנרגיה. זה מעגל שמזין את עצמו, בקטע טוב: העונג מזמן חיוביות, עוד אנרגיה וזרימה, שמזמנת עוד עונג ומגבירה אותו. כשאנחנו חווים עונג וסיפוק אנחנו יכולים גם להסתכל על הדברים בצורה קצת יותר מאוזנת ולהיזכר בסדרי העדיפויות הנכונים, הטבעיים. כמו כשאת בחופשה (גם מהסלולרי) ומצליחה לראות את הדברים בהיר יותר, להיזכר מה יותר חשוב ומה פחות, לקבל החלטות טובות לגבי ההמשך ולהיות טובה יותר לעצמך, לפחות באופן זמני.
מה האלטרנטיבה? לשבת כל היום מול המסך בשכמות תפוסות, ראש כואב, עיניים כבדות ורצון לסיים כבר את היום הזה ורק להספיק מה שחייבים?
העונג – אני רוצה להדגיש זאת שוב – הוא לא רק אוסף של תחושות פיזיות כמו "נעים" וכמו "אורגזמה". העונג הוא גם אפיק של התפתחות. אנחנו מתפתחים מקריאת ספרים, אנחנו מתפתחים מהתמודדות עם משברים, מכשלונות ומניצחונות, אנחנו מתפתחים מפעילות גופנית, מעשייה למען הזולת, ואנחנו יכולים וצריכים להתפתח גם מעשייה למען עצמנו ולהכניס את העונג לתוך הלו"ז. לא עונג של חמש דקות בשבוע וסימנו וי, ולא להסתפק רק בעונג סינתטי של ויברטור (הכל בסדר כל עוד הויברטור בא כתוספת ולא במקום מגע אנושי). עונג של שפע. עונג עמוק, עונג איכותי.
ואז… קורים דברים טובים. כי הכל קשור בהכל, והעונג הוא עוגן של שפיות ובריאות בתוך החיים הכאוטיים שלנו.
את התפיסה הזו אני מביא לעיסוי האירוטי. באופן אישי עשיתי הרבה התפתחות בחיים שלי דרך מיניות ומגע, הרבה מעבר למובן מאליו של "אוי זה נעים". למדתי על עצמי ואני משתדל ללמד את זה הלאה ללקוחותיי, כי מחסור בעונג הוא לא המצב הטבעי של האדם, ולפי מה שנוכחתי לגלות דרך העיסוק שלי – ליותר מדי נשים חסר עונג וחסר תיעדוף נכון של זמן למגע ולהנאה.
אז איך אומרים במודרנית מדוברת? נא טיפולך.
תכניסי את העונג לרשימה.
ואם חוויית העיסוי האירוטי מעניינת אותך כדרך לחוות עונג, שלחי לי הודעה 🙂