בואי להציץ. כן כן, את שקוראת, מסתקרנת, אולי גם מנקרות בראשך שאלות… את ששוקלת לבוא ואולי גם קצת חוששת. אני מזמין אותך לסיור מודרך בתוך הסטודיו שלי ובתוך החוויה בכללותה באמצעות הפוסט המורחב הזה.
להמשיך לקרוא אז מה קורה אצלי בסטודיו?כמה הגוף שלך יכול?
תגידי, מה דעתך, כמה עונג הגוף שלך יכול להכיל?
אני מבקש לחדד כאן מסר חשוב לנשים שנמצאות בעיצומו או בתחילתו של חקר העונג האישי.
לצורך העניין אחלק את הנשים לשלוש קבוצות, בהקשר לאורגזמה, בחלוקה שרירותית לחלוטין ולא מחייבת, רק כדי לבנות את המסר שאני מבקש לבנות.
הקבוצה הראשונה: נשים שגומרות בקלות, ואף יותר מפעם אחת.
הקבוצה השניה: נשים שחוות אורגזמה אחת, לפעמים בלי קושי ולעתים בקושי, ובזה מסתיים העונג.
הקבוצה השלישית: נשים שעדיין מחפשות את המפתח לעונג ולאורגזמה החמקמקה.
על אינטימיות בין זרים – טרק החיים
האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:
להמשיך לקרוא על אינטימיות בין זרים – טרק החייםחג החירות – חלק 3: אצלי, בעיסוי האירוטי
בשני הפוסטים הקודמים בנושא החירות הסברתי את הגישה שלי לחירות. דיברתי על איזון בין כבלים ובין חופש, על איזון בין האני הפרטי לאני הזוגי (למי שבזוגיות) ונגעתי גם במונוגמיה ומה שמחוץ לה. כעת בפוסט השלישי והאחרון בסדרה, אני רוצה לחבר בין העיסוי הארוטי ובין החירות.
ובכן, איפה העיסוי הארוטי והחירות נפגשים?
חג החירות – חלק 2 או אם תרצו: חג שני…
בפוסט הקודם דיברתי על כבלים שמגבילים את החופש שלנו, בחלקם נכבלנו מרצון ומבחירה חופשית (לוותר על דרגת חופש מסוימת ולהרויח משהו אחר: אהבה, הגשמה, כסף, יציבות וכו') ואיתגרתי את המילה נאמנות עם הקונפליקט המובנה בה בין נאמנות לאחרים לנאמנות לעצמנו שהרי לעיתים קרובות מדובר בשני כוחות מנוגדים. הזכרתי גם שפעמים רבות חלק מההתפתחות האישית של בני אדם במהלך חייהם הבוגרים מובילה אותם לשאול שאלות, להטיל ספק, לקרוא תיגר על "המובן מאליו" וככל שזה נוגע לנאמנות, להבין את המילכוד עליו הצבעתי. אותם אנשים מבינים שעל מנת להיות נאמנים לעצמם יהיה עליהם להיפרד מתפיסת העולם המיושנת, המקובעת, ולסגל חשיבה חדשה.
להמשיך לקרוא חג החירות – חלק 2 או אם תרצו: חג שני…הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי אירוטי לנשים
הרבה נשים שיוצרות איתי קשר מדברות על הקושי להגיע. אתגרים שחוזרים על עצמם קשורים במבוכה, ב"איך משתחררים", ובענייני פרטיות ודיסקרטיות. משתמע מכך שלכאורה הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי ארוטי הוא – אומץ. אומץ לבוא, אומץ להיפתח, אומץ להיחשף בפניי. ובכן אני הולך להפתיע ולהציע נקודת מבט קצת אחרת…
להמשיך לקרוא הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי אירוטי לנשיםשלושים וחמש מעלות בצל
היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.
להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצלשאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?
שאלה: רוני שלום, איך מתגברים על המבוכה? אני מעוניינת לבוא לעיסוי ארוטי אבל גם מתקשה לגשר על הפער בין הזרות המוחלטת לבין אינטימיות, ובכלל… לא סיטואציה שאני מורגלת בה…
מ.
תשובה: כמה דברים על מבוכה ועל הכניסה לתוך סשן של עיסוי ארוטי אצלי…
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?יום האישה – כל השנה
יום האישה הבינלאומי חל היום. יום סימבולי, נכון, אבל אני רוצה לספר כאן על יתר ימי השנה, שהם בפני עצמם ימי אישה נהדרים, נסתרים, לא מדוברים. גם השנה זכיתי לפגוש כל מיני נשים שחוגגות ב"סתם יום של חול" את הנשיות שלהן, את העצמאות והגדילה. כי באמת, סמליות זה יפה, אבל בפועל כל אחד מאיתנו צריך/ה לשאוף מדי יום לעשות התפתחות, הגשמה וליצוק משמעות לתוך ימי השנה. אז הנה לכן שני ימי אישה אקראיים שבחרתי מהשנה החולפת…
להמשיך לקרוא יום האישה – כל השנהשאלה ותשובה: איך לספר לבעלי?
הי רוני
עוקבת אחרי הבלוג כבר לא מעט זמן
קוראת , נהנת ומסתקרנת…
תוהה רק איך לספר לבעלי שזה מה שאני רוצה ?!
אנחנו בשנות ה40, ביחסים טובים ואפילו מצויינים , גם רגשית , גם מינית ופיזית – הכל ממש טוב !
אני רק סקרנית 🙂