תגית: השקפה

אני רוצה לכתוב כמה מילים לנשים שמתלבטות. ואלה שהתלבטו. ואלה שלבסוף אחרי ההתלבטויות וההיסוסים באו אליי ואלה שרוצות לבוא ועדיין לא העזו. אני רוצה לומר לך, שמתלבטת: זה בסדר.

להמשיך לקרוא זה בסדר להסס, זה בסדר להתקשות להחליט

המיניות – כמו גם האישיות – מתפתחת עם השנים. מתוך שאיפה להפוך לגירסה יותר טובה של עצמנו כל העת, אנחנו מעבדים חוויות, מפיקים לקחים ומחשבים מסלול מחדש. אני חושב שאחד החשובים שאנחנו לומדים זה: מה לא.

להמשיך לקרוא מה כן?

נתקלתי בטקסט מהמם שנכתב לפני למעלה מ 700 שנה וכאילו שיקף באור חדש את אחד המוטיבים השזורים בפוסטים שלי על חווית העיסוי האירוטי, מנקודת המבט שלי כמעניק. המילים נכתבו על ידי המשורר הפרסי "חפיז":

להמשיך לקרוא איך זה מרגיש להיות לב?

בוקר. אני נכנס לסטודיו, מרים תריסים, פותח חלון, השמש הזורחת שוטפת את המקום בקרניים חיות. לפני כמה חודשים כשהגיע הזמן לחפש מקום חדש אחרי המון שנים באותו סטודיו הממוקם במרתף מסתורי, התגבשה אצלי ההחלטה שהמקום החדש יתאפיין גם בשינוי אווירה ביחס לקודמו. לא עוד מרתף אפל שקירותיו שחורים, אלא מקום שיהיו בו גם חלונות, ואור יום (כשרוצים) לצד האווירה האינטימית.

להמשיך לקרוא ממעמקים אל גבהים חדשים

בשני הפוסטים הקודמים בנושא החירות הסברתי את הגישה שלי לחירות. דיברתי על איזון בין כבלים ובין חופש, על איזון בין האני הפרטי לאני הזוגי (למי שבזוגיות) ונגעתי גם במונוגמיה ומה שמחוץ לה. כעת בפוסט השלישי והאחרון בסדרה, אני רוצה לחבר בין העיסוי הארוטי ובין החירות.
ובכן, איפה העיסוי הארוטי והחירות נפגשים?

להמשיך לקרוא חג החירות – חלק 3: אצלי, בעיסוי האירוטי

בפוסט הקודם דיברתי על כבלים שמגבילים את החופש שלנו, בחלקם נכבלנו מרצון ומבחירה חופשית (לוותר על דרגת חופש מסוימת ולהרויח משהו אחר: אהבה, הגשמה, כסף, יציבות וכו') ואיתגרתי את המילה נאמנות עם הקונפליקט המובנה בה בין נאמנות לאחרים לנאמנות לעצמנו שהרי לעיתים קרובות מדובר בשני כוחות מנוגדים. הזכרתי גם שפעמים רבות חלק מההתפתחות האישית של בני אדם במהלך חייהם הבוגרים מובילה אותם לשאול שאלות, להטיל ספק, לקרוא תיגר על "המובן מאליו" וככל שזה נוגע לנאמנות, להבין את המילכוד עליו הצבעתי. אותם אנשים מבינים שעל מנת להיות נאמנים לעצמם יהיה עליהם להיפרד מתפיסת העולם המיושנת, המקובעת, ולסגל חשיבה חדשה.

להמשיך לקרוא חג החירות – חלק 2 או אם תרצו: חג שני…