השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.
והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה.
וכאן, בחיפוש אחר העונג, היא הייתה כל כך יפה, כל כך נוכחת. הייתה לה מן הבעה מרוכזת כזו, עיניים עצומות שמתבוננות פנימה לתוך תחושות הגוף השונות. הייתה לה תקשורת יפה איתי, ישירה, מעט מבויישת אבל לגמרי מחוברת לעצמה ולמה שנכון לה. הייתה לה היכולת לתת לגוף שלה להפיק מנגינה שטבעית לו וחדשה לה. ואני? אני אולי הנגן, אבל בלעדיה זה לא היה מצליח. בלי הדיוקים הקטנים שעזרה לי לדייק ברגעים החשובים.
עונג הוא ביטוי של חיבור יפה בין תחושה וחווייה. העיסוי הארוטי מכוון בדיוק לשם. וגם אם זה לא ה"יומיום" שלך (של אף אחת בעצם) וגם אם צריך להתגבר על חסמים והתלבטויות, כשזה מצליח, זה מסע מרתק לתוך העונג, לתוך התחושה, לתוך החווייה.
אז שנה מסתיימת, ושנה מתחילה, אבל אני מאמין שכל יום מחדש הוא הזדמנות להתחלות חדשות. כל יום את יכולה לשאול את עצמך: מה אני רוצה? מה אני מעוניינת לשפר? מה אני צריכה עוד לחקור וללמוד על עצמי, על העונג שלי, ואפילו על החופש שלי לתת ביטוי לצרכים האישיים והכמוסים שלי?
בהודיה על הזכות לקחת חלק במסע מרתק נוסף
ושתהיה שנה של עונג וגילוי 🙂