יש קטע עם מורות, נכון? המורה, הדמות הדידקטית הזו… כשהייתי תלמיד בבית הספר היו בעיקר המורות האלה שהיו "אולד סקול", וזה היה בא באריזה שנראית כמו דודה, מדברת כמו סבתא, ואמנם הייתי ילד, אבל בדיעבד כמבוגר אני יכול להניח שסקס אפיל ממש לא היה שם.
אבל בדיעבד אני גם משחזר ונזכר במורות שהיו ככל הנראה לגמרי בתדר שעליו אני רוצה לדבר כאן בפוסט הזה. מורות מהסוג שאתה מסתכל עליה, ויודע שיש לה חיים מחוץ לפוזיציה המורתית. ועוד איזה חיים…
אז הנה, עברו הרבה שנים, ועם פז"מ מתקדם במערכת החינוך ופז"מ עשיר גם בשדה המיניות והאירוטיקה החוויה שלי עם "המורה" שונה לגמרי כיום.
קודם כל בואו נעשה סדר במושגים. כשאני מדבר על המורה, לצורך העניין אני מכליל פנימה גם את הגננת, ו…עוד דמויות במערכת החינוך… צריך גם לקחת בחשבון שמדובר בפלח עצום של אוכלוסיה. תנסו לחשוב כמה מורות וגננות ושאר נשות חינוך יש, המספרים מטורפים. ומכאן קל גם להסיק, שיש את כל הסוגים של מורות, כל סוגי הנשים.
יש את המורה הזו שלובשת בבוקר לבית הספר בגדים אלגנטיים ומעודנים ובלילה עולה על ויניל שחור ותחרה ומבלה במסיבת פטיש.
יש את המורה שצועקת על תלמיד "תעמוד בפינה" ובסיטואציה אחרת, כשהיא כפופה קדימה על מיטה אוהבת גבר ש"מעמיד אותה במקום" ומשחרר אותה מכל צורך להיות הבוסית של הסיטואציה.
יש את המורה שבאה לעיסוי אירוטי וכשהרגישה מספיק משוחררת לחשה לי: "אני רוצה ש…" וכאן פירטה לי את הפנטזיה הכי פרטית ומשוגעת שלה, שאני לא אכתוב כאן, כי… הגשמתי לה. אבל זה לא היה עובר את המפקחת. תאמינו לי.
בעצם…
המפקחת אמרתי… הממממ….
You never know
אז המורה זו דוגמה טובה לכולנו.
אנחנו יצורים מיניים. אנחנו מגוונים, אנחנו מורכבים, אנחנו מלהטטים בין תחפושות. לובשים מדים ומסירים אותם, חובשים כובע מטאפורי אחד ומחליפים אותו באחר. המורה של האלגנט, האמא של הטרנינג, המתאמנת של הטייץ, הבליינית של החוטיני, של דופק מואץ, פלירט בעיניים, הלקוחה שלי שבאה ללמוד ממני משהו על עונג ועל הדרך לימדה אותי עוד משהו על מורות. בחיי שלא ידעתי, כל פעם מופתע מחדש…
כל אחת עולם ומלואו. והרבה שיעורי בית בכימיה ובלשון, אני אומר לכן.
נ.ב. כבר כמה שנים שאני כבר לא מפחד מהמנהלת 😉