תגית: אורגזמה

היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.

ערב, אני סוגר יום, מנקה פה, מסדר שם… הטלפון רוטט הודעה מלקוחה שלי:
"… משתפת אותך כי זה הישג גם שלך, כי בלעדיך לא הייתי מעלה על דעתי שאני יכולה להגיע לרמות כאלה… פעם ראשונה השפרצתי ולא אצלך ואני בעננים שהצלחתי להגיע לכאלה רמות של שחרור ועונג… הגוף למד, אני למדתי ובלעדייך זה לא היה קורה… "
איך אומרים באנגלית: my work here is done. אני קורא את ההודעה שלה ומדמיין את ההתעלות שלה שמוכרת לי כבר, כשהיא משלבת גמירה ושפיכה נשית ברמות ששמורות למאסטריות.

אני עובד עם קשת רחבה של גילאים. עינגתי נשים צעירות בשנות העשרים ונשים מבוגרות בגילאי ארבעים וחמישים ויותר. מכולן למדתי המון, ובפוסט הזה אני רוצה לרכז כמה תובנות מעניינות שנובעות מזווית הראיה (והמגע) שלי על המיניות הנשית ועל איך שאת חווה אותה עם עצמך ועם הפרטנרים שלך. אז הנה, בת 25 יקרה, מילים להן הייתי רוצה שתקשיבי:

הרבה פעמים אני כותב כאן על המעטפת של העיסוי הארוטי ושל המיניות. אני נוגע בנושאים כלליים כמו "הזכות שלך לזמן לעצמך" או "כל אישה ראויה לעונג" ואני מרחיב את היריעה להשקפתי על "תודעת שפע". מילים והסברים זה בסדר, גם השקפת עולם משחררת זה טוב, אבל בסופו של דבר, לפעמים מילה או שתיים מסכמות מה שאי אפשר להביע בפוסט שלם.

בפוסט הזה אני מבקש להרחיב את ההסתכלות על מושג העונג. תחילה נתבונן במשמעות של המילה עונג: תחושה נעימה, הנאה. כלומר – נוסף על העונג המיני המובהק, ישנן עוד הרבה תחושות של עונג, כי אנחנו יכולים לחוות הנאה ותחושות נעימות לא רק מאיברי המין. זאת אומרת שנוסף על העונג המיני ישנם סוגים נוספים של עונג פיזי. אם נחבר את הסוגים השונים יחד, נקבל מן הסתם חוויה מועצמת של עונג.

השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.

והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה.

"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים.