תגית: הקשבה

היא שוכבת על מיטת העיסוי, כל כולה רטטים. האנחות שלה מספרות לי שהגוף שלה שר. שירת העונג. אני מרגיש אותה פורקת מטען נפלא של אנרגיה סביב האצבעות שלי בסדרת התכווצויות ארוכה שמרימה אותה גבוה אל מעל למזרון. אני בהקשבת שיא, מנסה לקרוא אותה: האם לצאת ולתת לה "לנשום" או להמשיך? תנועה קטנטנה של האצבעות שלי בכיוון החוצה, תנועה ברורה ולא רצונית כמעט של הידיים שלה אל הידיים שלי: תישאר בפנים, אל תצא…

בוקר. אני נכנס לסטודיו, מרים תריסים, פותח חלון, השמש הזורחת שוטפת את המקום בקרניים חיות. לפני כמה חודשים כשהגיע הזמן לחפש מקום חדש אחרי המון שנים באותו סטודיו הממוקם במרתף מסתורי, התגבשה אצלי ההחלטה שהמקום החדש יתאפיין גם בשינוי אווירה ביחס לקודמו. לא עוד מרתף אפל שקירותיו שחורים, אלא מקום שיהיו בו גם חלונות, ואור יום (כשרוצים) לצד האווירה האינטימית.

היא נתקלה בכתבה עליי ב"את" מזמן ושמה לעצמה בראש שהיא רוצה לבוא ולחוות עיסוי אירוטי. לקח לה זמן להתבשל על זה. איפשהו לקראת החגים קיבלתי ממנה הודעה חמודה, סיפרה שהיא יודעת שתגיע אליי, רק צריכה לאזור אומץ… איחלה שנה טובה. בינתיים, אני צללתי לתקופת המעבר של הסטודיו שלי למקום החדש וכך חלף לו חודש עמוס… והנה, בדיוק בחלוף החגים בתיזמון מושלם נכנסת הודעה ממנה, ואנחנו קובעים…

בני אדם הם יצורים מתרגלים. אנחנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים שקשורים בפעולות קבועות, באיך אנחנו משתמשים בחפצים, בגופנו, איך אנחנו מבצעים דברים ואפילו מתרגלים לתחושות ולחוויות מאוד מסויימות. כשזה מגיע למיניות, סקס, עונג, הדבר אינו שונה. הרגלים רבים מתקבעים בנו, חלקם בקטע טוב (למדנו איך לחוות עונג והפכנו את זה להרגל) וחלקם בקטע קצת מגביל (מרחב העונג שלנו הצטמצם לשגרת הרגלים מצומצמת ואולי לרמת עונג נמוכה).

נניח שאת יושבת במסעדה, ונניח שאת מזמינה סטייק. עם הטבעוניות הסליחה, ואני באופן אישי בכלל לא חובב סטייקים, אבל נזרום עם הדוגמה, או קיי? ובכן המלצר שואל איך את רוצה את הסטייק ואת עונה שאת רוצה אותו מדיום, או דרגת עשייה אחרת כלשהי. תיקשורת פשוטה: הוא שאל שאלה ברורה ותכליתית, את ענית תשובה ברורה ותכליתית, עם זה אפשר להתקדם.
ונניח שאת נרשמת לחדר כושר ואת יושבת עם המאמן לבניית תוכנית אימונים ראשונית. המאמן שואל אותך:

שאלה: רוני שלום, הגעתי לבלוג שלך מזמן ואני עוקבת בסקרנות. תודה על התוכן האיכותי. אולי גם הזמן שלי יגיע לבוא אליך, אני מתבשלת על זה. בינתיים רציתי לבקש את התייחסותך לנושא שראיתי שאתה נוגע בו לפעמים: טנטרה.

תגידי, מה דעתך, כמה עונג הגוף שלך יכול להכיל?
אני מבקש לחדד כאן מסר חשוב לנשים שנמצאות בעיצומו או בתחילתו של חקר העונג האישי.
לצורך העניין אחלק את הנשים לשלוש קבוצות, בהקשר לאורגזמה, בחלוקה שרירותית לחלוטין ולא מחייבת, רק כדי לבנות את המסר שאני מבקש לבנות.
הקבוצה הראשונה: נשים שגומרות בקלות, ואף יותר מפעם אחת.
הקבוצה השניה: נשים שחוות אורגזמה אחת, לפעמים בלי קושי ולעתים בקושי, ובזה מסתיים העונג.
הקבוצה השלישית: נשים שעדיין מחפשות את המפתח לעונג ולאורגזמה החמקמקה.

האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:

שאלה: רוני שלום, איך מתגברים על המבוכה? אני מעוניינת לבוא לעיסוי ארוטי אבל גם מתקשה לגשר על הפער בין הזרות המוחלטת לבין אינטימיות, ובכלל… לא סיטואציה שאני מורגלת בה…
מ.

תשובה: כמה דברים על מבוכה ועל הכניסה לתוך סשן של עיסוי ארוטי אצלי…

היא הכירה אותי בנסיבות שלא קשורות לעיסוי הארוטי. נקשרה בינינו שיחה שהתארכה. סיפרתי לה על מה שאני עושה, היא סיפרה את הסיפור האישי שלה. יש לה סיפור חיים שגרתי לכאורה, לפחות היה כך עד לפני כשנה. אז הכל השתנה. בדיעבד, אני חושב שגם לאחר השינויים שהתרחשו בחייה הסיפור שלה במידה מסויימת שגרתי ומאוד נפוץ.
אז נחזור רגע להתחלה. גיל 38, בעל, 3 ילדים, עבודה קבועה… ולא הרבה מעבר לכך. שגרת יום קבועה של ילדים – עבודה – בית – חוגים – בישולים… כל החבילה המוכרת. בשבת נוסעים לפארק או לים והכל סביב הילדים. היא לא הכירה משהו אחר. לפחות בעשור האחרון מאז שהפכה לאמא. מרוב שהיא הייתה מושקעת בתוך כל השגרה התובענית הזו היא לא הצליחה להרים את הראש ולהתבונן על חייה מהצד. חייתה באוטומט.