אני עובד עם קשת רחבה של גילאים. עינגתי נשים צעירות בשנות העשרים ונשים מבוגרות בגילאי ארבעים וחמישים ויותר. מכולן למדתי המון, ובפוסט הזה אני רוצה לרכז כמה תובנות מעניינות שנובעות מזווית הראיה (והמגע) שלי על המיניות הנשית ועל איך שאת חווה אותה עם עצמך ועם הפרטנרים שלך. אז הנה, בת 25 יקרה, מילים להן הייתי רוצה שתקשיבי:
המשך…תגית: הקשבה
-
"נטו חרמנות"
הרבה פעמים אני כותב כאן על המעטפת של העיסוי הארוטי ושל המיניות. אני נוגע בנושאים כלליים כמו "הזכות שלך לזמן לעצמך" או "כל אישה ראויה לעונג" ואני מרחיב את היריעה להשקפתי על "תודעת שפע". מילים והסברים זה בסדר, גם השקפת עולם משחררת זה טוב, אבל בסופו של דבר, לפעמים מילה או שתיים מסכמות מה שאי אפשר להביע בפוסט שלם.
המשך… -
חוכמת הגוף, מגבלות התודעה
פעם אחר פעם נוכחתי בנפלאות הגוף. ברמה הפיזיולוגית, מדובר במערכת כל כך מורכבת אבל כל כך גאונית שאי אפשר שלא להשתאות. ובהיותי עוסק בענייני עונג של נשים, אני נתקל בפלאי הגוף הנשי בכל הנוגע ליכולותיו להכיל עונג, להדהד עונג וממש לייצר עונג. כל זאת כמובן בכפוף לגבולות התודעה. האמנם?
המשך… -
פשוט להרגע – כשהיא באה לחפש את העדינות שאבדה
היא הייתה אי שם בשנות השלושים המאוחרות, אי שם בתוך שנים דחוסות במשימות הוריות שנפלו בעיקר עליה. חיי הנישואין היו בסך הכל טובים, היא לא התלוננה. הוא עצמאי, עובד מסביב לשעון, היא זו שמתקתקת את כל היתר די בטבעיות: הבית, הילדים, הגנים ובית הספר… זה התאים לשניהם, כל אחד מצא את מקומו הטבעי בתוך מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
המשך…
הדבר היחיד שהטריד אותה אבל באותה מידה היה לא נגיש זה עניין המגע. -
time out
מכירה את הדימוי הזה על אוטו ותחנת דלק? כן, הרעיון הזה שאי אפשר לנהוג באוטו בלי לעצור לפעמים לתדלק, כי האוטו ייעצור, המנוע יכבה, ולא נגיע ליעד. כך גם אנחנו, בני האדם. גם אם נדמה לנו שאפשר להיות טרודים ועסוקים ללא הפסק, כי צריך, כי יש התחייבויות, וילדים, והורים, ודאגות, וגזרות… ובכן גם אם אנחנו משלים את עצמנו שאפשר פשוט לרוץ הלאה ולהספיק בקושי, בלי לעצור ולנשום, המציאות תטפח לנו בפנים, במוקדם או במאוחר.
המשך… -
Squirt Therapy – כשהיא באה להשתחרר
הכותרת לפוסט הזה נולדה בשיחה בין לקוחה קבועה שלי וביני אחרי תום הסשן המי יודע כמה שלה. ישבנו שנינו עם הקפה וסיכמנו את החוויה. דיברנו על רמות העונג שחוותה, על מה היה שונה הפעם (אני משתדל לגוון קצת לפעמים, למרות שהיא בעצם באה לעוד ממה שאהבה בפעמים הקודמות) והתלוצצנו על מצב ה"ריחוף" שלה שמוכר כבר לשנינו. מצב אליו היא מגיעה אי שם במעמקי הסשן, בשלב שבו נפתח אצלה מרחב חדש של עונג. הייתי אומר שזה כמעט מדיטטיבי, ה"סטייט אוף מיינד" שהיא מצליחה לחוות בסשנים האלה. כבר מתחילת הדרך, מהמפגשים הראשונים היה לנו ברור שהשער למרחב העונג הגבוה שלה עובר בשפיכה הנשית. זה משהו שהיא חוותה אצלי לראשונה בחייה, ומרגע שהיא הכירה את התחושה הזו והתמסרה לה, דומה שהגוף שלה פשוט מחכה לזה.
המשך… -
כל סוף הוא התחלה
השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
המשך…
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.
והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה. -
חיית פרא בחוץ, ליידי מאופקת בבית
היא לא מבינה איך זה קרה לה. שתי גירסאות מנוגדות באישה אחת. בחוץ היא דוברת מינית שוטפת. מפלרטטת עם גברים, מתנסה פה ושם באפיזודות קצרות, ויש שני גברים שנמצאים ברקע באופן קבוע, פעם בכמה חודשים עם אחד מהם… פגישה דיסקרטית, סקס משחרר, משוחרר, וחזרה לחיים הרגילים.
המשך…
ויש את גירסת הבית, שם היא איתו כבר עשרים שנה, ונדמה שזה כבר מזמן קשר של "ברירת מחדל". לא רק שאין ניצוצות ופלירטוטים, לזה כבר לא מצפים אחרי עשרים שנה, אלא שהיא גם שמה לב שהיא לא יכולה לבוא אליו בטענות. -
הפרעת קשב. כשהיא ביקשה משהו מיוחד ליום ההולדת
"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
המשך…
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים. -
קח אותי לקצה…
לפני:
"… אם אני מוצאת את האומץ לבוא אני רוצה גם להצליח לשחרר שליטה ולהתמסר לגמרי. מרגישה באינטואיציה שלא תנצל זאת לרעה… מרשה לך לחקור, לסטות מהדרך, ללמוד אותי וללמד אותי כל מה שאתה מגלה על העונג שלי. אני באה דף חלק. אני מחפשת את החוויה ואת השונה. אני לא זקוקה להגדרת גבולות ומכבדת את שלך. אם משהו לא יהיה טוב לי אגיד לך בזמן אמת. כל עוד לא עצרתי אותך: קח אותי לקצה בבקשה"
המשך…
כשלקוחה קובעת איתי עיסוי ארוטי, אני שולח שאלון מקדים בו אוכל ללמוד קצת על הרקע להגעתה אליי, ואוכל להכיר את הציפיות והבקשות שלה לקראת הסשן. מעבר למענה לשאלות שרשמתי, אני מעודד את הלקוחה להוסיף כל דבר שנראה לה רלוונטי. לפעמים אני מקבל מענה קצר ותמציתי במילים ספורות, ופעמים אחרות, כמו בתכתובת הנ"ל, אני מקבל יופי של הצצה ל"ראש" של מי שמולי. וזו הזדמנות לדבר רגע על "לדייק" ועל "לחקור". שתי מילים חשובות.