המיניות – כמו גם האישיות – מתפתחת עם השנים. מתוך שאיפה להפוך לגירסה יותר טובה של עצמנו כל העת, אנחנו מעבדים חוויות, מפיקים לקחים ומחשבים מסלול מחדש. אני חושב שאחד החשובים שאנחנו לומדים זה: מה לא.
להמשיך לקרוא מה כן?היי בנטורל – אול אין
הפוסט הזה נכתב בהקשר הכללי של סקס ולא רק על העיסוי האירוטי. ועדיין: גם אם הגבולות שונים בשתי האינטראקציות הללו, מדובר בעצם באותו הנושא ואותן איכויות ואני מרשה לעצמי גם הפעם (זה הפך כבר להרגל) להרחיב את היריעה התאורטית של הבלוג אל מעבר למיטת העיסוי האירוטי.
הצטרפות של מקרים-חוויות-תכנים שהיו מנת חלקי השבוע הביאה אותי לרצות לכתוב כמה מילים על הכוח העצום של הסקס.
מה את באמת מחפשת?
אנחנו אנשים מתפתחים, משתנים, רובנו מקשיבים מאוד. לא רק החוצה, גם פנימה. שואלים שאלות, מסתובבים איתן זמן מה, לפעמים שנים רבות, באיזשהו שלב מעזים לחקור, לחוות, לבדוק את הדברים. כשזה מגיע למיניות זה בולט מאוד, וכשזה מגיע אליי, לעיסוי הארוטי… על זה אני רוצה לכתוב כמה מילים.
להמשיך לקרוא מה את באמת מחפשת?על אינטימיות בין זרים – טרק החיים
האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:
להמשיך לקרוא על אינטימיות בין זרים – טרק החייםיום האישה – כל השנה
יום האישה הבינלאומי חל היום. יום סימבולי, נכון, אבל אני רוצה לספר כאן על יתר ימי השנה, שהם בפני עצמם ימי אישה נהדרים, נסתרים, לא מדוברים. גם השנה זכיתי לפגוש כל מיני נשים שחוגגות ב"סתם יום של חול" את הנשיות שלהן, את העצמאות והגדילה. כי באמת, סמליות זה יפה, אבל בפועל כל אחד מאיתנו צריך/ה לשאוף מדי יום לעשות התפתחות, הגשמה וליצוק משמעות לתוך ימי השנה. אז הנה לכן שני ימי אישה אקראיים שבחרתי מהשנה החולפת…
להמשיך לקרוא יום האישה – כל השנהכשהיא פגשה בגיל 38 את משבר ה 40
היא הכירה אותי בנסיבות שלא קשורות לעיסוי הארוטי. נקשרה בינינו שיחה שהתארכה. סיפרתי לה על מה שאני עושה, היא סיפרה את הסיפור האישי שלה. יש לה סיפור חיים שגרתי לכאורה, לפחות היה כך עד לפני כשנה. אז הכל השתנה. בדיעבד, אני חושב שגם לאחר השינויים שהתרחשו בחייה הסיפור שלה במידה מסויימת שגרתי ומאוד נפוץ.
אז נחזור רגע להתחלה. גיל 38, בעל, 3 ילדים, עבודה קבועה… ולא הרבה מעבר לכך. שגרת יום קבועה של ילדים – עבודה – בית – חוגים – בישולים… כל החבילה המוכרת. בשבת נוסעים לפארק או לים והכל סביב הילדים. היא לא הכירה משהו אחר. לפחות בעשור האחרון מאז שהפכה לאמא. מרוב שהיא הייתה מושקעת בתוך כל השגרה התובענית הזו היא לא הצליחה להרים את הראש ולהתבונן על חייה מהצד. חייתה באוטומט.
חיית פרא בחוץ, ליידי מאופקת בבית
היא לא מבינה איך זה קרה לה. שתי גירסאות מנוגדות באישה אחת. בחוץ היא דוברת מינית שוטפת. מפלרטטת עם גברים, מתנסה פה ושם באפיזודות קצרות, ויש שני גברים שנמצאים ברקע באופן קבוע, פעם בכמה חודשים עם אחד מהם… פגישה דיסקרטית, סקס משחרר, משוחרר, וחזרה לחיים הרגילים.
ויש את גירסת הבית, שם היא איתו כבר עשרים שנה, ונדמה שזה כבר מזמן קשר של "ברירת מחדל". לא רק שאין ניצוצות ופלירטוטים, לזה כבר לא מצפים אחרי עשרים שנה, אלא שהיא גם שמה לב שהיא לא יכולה לבוא אליו בטענות.