תגית: אורגזמה

הלו"ז של הימים האלה הזוי. אני מנחש שלא רק אצלי.
ניחום אבלים, אזעקה, ממד, קצת עבודה, פה ושם נסיעות.
ואצלי, הנה סוף סוף שוב, גם העיסוי האירוטי חוזר בהדרגה.

כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שהעונג אינדבידואלי, ולכל אישה יש את מפת העונג הפרטית שלה ואת כפתורי העונג המחכים ללחיצה. ומכיוון שכך, למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מהמפגשים עם לקוחותיי. כיף לי לגלות שתמיד יש עוד משהו לגלות על העונג הנשי. עוד מקום מענג, עוד סוג מגע שמגיב לעיסוי, עוד סוגים של אורגזמה, עוד ביטויים של פורקן / שחרור / גמירה / שפיכה…

בעולם כל כך עתיר ידע, קל לשכוח שעד לפני "דקה וחצי" במושגים היסטוריים לא ידענו כמעט כלום על מיניות בכלל ועל אורגזמה נשית בפרט. רק במחצית השנייה של המאה העשרים חקרו מאסטרסט וג'ונסון את האורגזמה, ורק בשנות האלפיים פוענח מבנהו הפנימי וגודלו האמיתי של הדגדגן.
יחד עם הידע, התפתחה מודעות מבורכת של נשים לפוטנציאל האורגזמי שלהן. נשים רוצות לגמור, מצפות לגמור, ואם בעבר יכלה אישה לעבור חיים שלמים בלי לדעת כלל מהי אורגזמה, שזה כשלעצמו עצוב מאוד, היום לעיתים מתרחשת תופעה הפוכה: האורגזמה הופכת למטרה של הסקס, ואיפשהו בדרך מאבדים משהו חשוב… עולמות שלמים של עונג.

חג החירות הוא תמיד זמן טוב לדבר על חופש, על שחרור. אבל לדבר זה דבר אחד ולתרגל וליישם זה דבר אחר וחשוב שנזהה את ההבדל בין יום סימבולי בשנה כמו חג פסח (חירות), ראש השנה (התחלות חדשות), יום הולדת (היום המיוחד שלך) לבין הפרקטיקה של הדברים. הימים 'המיוחדים' הם רק דגל, תזכורת, בעוד שהאתגר שלנו להפוך את כל ימות השנה למיוחדים. טוב נו, לא כולם… יש ימים סתמיים וגם זה חלק מהחיים… אבל בואי נחזור לחירות.

נשים חוות את העונג בהמון דרכים ודקויות. נשים שונות מגיבות באופן שונה לגירוי, ופוגשות גם אתגרים שונים בדרך לעונג. בפוסט הזה אני רוצה למקד את התודעה שלך, כי זהו בעצם מפתח הקסמים למיניות טובה ומפגש מיטיב.

בשיחות האינטימיות של אחרי, כשהכל כבר משוחרר, אתן שואלות אותי פעמים רבות שאלות אישיות אודותיי, אך גם שאלות כלליות יותר כגון: מי הנשים שבאות אליך? או: מה מחפשות הנשים שבאות לעיסוי אירוטי? ובכן גם אם אפשר לחפש תשובות מכלילות על דברים שחוזרים על עצמם, הרי שככל שחולפות השנים אני נוכח כמה אינסופי הוא המרחב האינטימי, ובתוכו גם החיפושים המגוונים והנרחבים של נשים אחר העונג והשחרור, הלימוד העצמי, ההתגברות על החסמים ועוד. נשים פותחות את הגוף והנפש ומבקשות ללמוד משהו דרכי, למצוא תשובות לשאלות. ונקשרת שיחה של מילים ושל מגע.

אולי הדבר הכי מיוחד שאני חווה דרך העיסוק בארוטיקה ומיניות של נשים, זה היכולת לייצר שינוי מחשבתי, פתיחות והתפתחות של נשים שהיו אצלי או אפילו רק קוראות את התכנים שאני כותב. אני מדבר הרבה על מרחב העונג, על התפתחות אישית, על העצמה, במטרה לחבר את הפן הפיזי של העונג (הנאה, גירוי, סיפוק, שחרור וכו'… ) עם הפן המנטלי והרגשי (שינוי מחשבתי ותודעתי, ביטחון עצמי, הערכה עצמית, עצמאות ועוד). לאורך השנים זכיתי לראות את הצירוף הזה מביא לתהליכי צמיחה של נשים. אבל לא פעם אני שומע גם על הניגוד בין התנועה במרחב האישי לבין מה שקורה בממשקים האנושיים מסביב: חיי המין, מערכות יחסים, בני זוג… וזו נקודה ששווה התייחסות.

בין אם את נמנית על אלה שלא מסוגלות להיות במנוחה ובין אם את משתייכת לקבוצה של אלה שרק מבקשות להרגיע קצת את הקצב של הדברים, מה שסביר הוא שהחיים מזמנים לך כמו לכולם אתגרי לו"ז ומשימות והסחות דעת שיש רק בעידן המודרני.
אם חיית פעם, לפני אלפי שנים בג'ונגלים, ככל הנראה היה עלייך הרבה פחות לחץ. היה זמן ללקט אוכל, היה זמן לשבת עם בני המשפחה או השבט ולשמוע סיפורים ואגדות, והיה גם זמן בשפע למנוחה ופנאי, לקירבה, למגע, וגם לצאת ליער יחד עם הגבר שמוצא חן בעינייך "ללקט פטריות", שזה בעצם שם קוד להתבודדות מענגת, סקס בחיק הטבע. חיו טוב הקדמונים…

היא אישה-פיוז'ן. שילובים, ניגודים. הכל מהכל. היא תל אביבית קרייריסטית, אשת עסקים שיודעת למכור. היא מכורה ליוגה, אוהבת אלכוהול, מדברת בשקט ואומרת הרבה עם העיניים. היא מנהלת לו"ז צפוף ועדיין כשהיא נכנסת אליי היא מביאה איתה אנרגיה של אוויר, כאילו באה מנופש ולא מהיומיום הכאוטי שלה. היא לא מחייכת הרבה. רצינית כזו. כמו חתולה. מתפנקת.

כשזה מגיע לסקס, ה 15 ס"מ החשובים הם בין האוזניים. בחרתי להקדיש פוסט קצר לנושא שכתבו עליו מאמרים ומחקרים ארוכים: המוח, בדגש על מיניות וסקס. אני רוצה למקד מסר מאוד ספציפי ולהשאיר אותך לעשות את החשיבה העצמית והיישום.