תגית: הגשמת פנטזיה

בפוסט הקודם דיברתי על כבלים שמגבילים את החופש שלנו, בחלקם נכבלנו מרצון ומבחירה חופשית (לוותר על דרגת חופש מסוימת ולהרויח משהו אחר: אהבה, הגשמה, כסף, יציבות וכו') ואיתגרתי את המילה נאמנות עם הקונפליקט המובנה בה בין נאמנות לאחרים לנאמנות לעצמנו שהרי לעיתים קרובות מדובר בשני כוחות מנוגדים. הזכרתי גם שפעמים רבות חלק מההתפתחות האישית של בני אדם במהלך חייהם הבוגרים מובילה אותם לשאול שאלות, להטיל ספק, לקרוא תיגר על "המובן מאליו" וככל שזה נוגע לנאמנות, להבין את המילכוד עליו הצבעתי. אותם אנשים מבינים שעל מנת להיות נאמנים לעצמם יהיה עליהם להיפרד מתפיסת העולם המיושנת, המקובעת, ולסגל חשיבה חדשה.

היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.

יום האישה הבינלאומי חל היום. יום סימבולי, נכון, אבל אני רוצה לספר כאן על יתר ימי השנה, שהם בפני עצמם ימי אישה נהדרים, נסתרים, לא מדוברים. גם השנה זכיתי לפגוש כל מיני נשים שחוגגות ב"סתם יום של חול" את הנשיות שלהן, את העצמאות והגדילה. כי באמת, סמליות זה יפה, אבל בפועל כל אחד מאיתנו צריך/ה לשאוף מדי יום לעשות התפתחות, הגשמה וליצוק משמעות לתוך ימי השנה. אז הנה לכן שני ימי אישה אקראיים שבחרתי מהשנה החולפת…

הי רוני
עוקבת אחרי הבלוג כבר לא מעט זמן
קוראת , נהנת ומסתקרנת…
תוהה רק איך לספר לבעלי שזה מה שאני רוצה ?!
אנחנו בשנות ה40, ביחסים טובים ואפילו מצויינים , גם רגשית , גם מינית ופיזית – הכל ממש טוב !
אני רק סקרנית 🙂

ערב, אני סוגר יום, מנקה פה, מסדר שם… הטלפון רוטט הודעה מלקוחה שלי:
"… משתפת אותך כי זה הישג גם שלך, כי בלעדיך לא הייתי מעלה על דעתי שאני יכולה להגיע לרמות כאלה… פעם ראשונה השפרצתי ולא אצלך ואני בעננים שהצלחתי להגיע לכאלה רמות של שחרור ועונג… הגוף למד, אני למדתי ובלעדייך זה לא היה קורה… "
איך אומרים באנגלית: my work here is done. אני קורא את ההודעה שלה ומדמיין את ההתעלות שלה שמוכרת לי כבר, כשהיא משלבת גמירה ושפיכה נשית ברמות ששמורות למאסטריות.

השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.

והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה.

היא לא מבינה איך זה קרה לה. שתי גירסאות מנוגדות באישה אחת. בחוץ היא דוברת מינית שוטפת. מפלרטטת עם גברים, מתנסה פה ושם באפיזודות קצרות, ויש שני גברים שנמצאים ברקע באופן קבוע, פעם בכמה חודשים עם אחד מהם… פגישה דיסקרטית, סקס משחרר, משוחרר, וחזרה לחיים הרגילים.
ויש את גירסת הבית, שם היא איתו כבר עשרים שנה, ונדמה שזה כבר מזמן קשר של "ברירת מחדל". לא רק שאין ניצוצות ופלירטוטים, לזה כבר לא מצפים אחרי עשרים שנה, אלא שהיא גם שמה לב שהיא לא יכולה לבוא אליו בטענות.

– אני הולך לכתוב עלייך. זה סיפור מסעיר.
– חופשי. כל עוד לא מזהים אותי… עכשיו בוא נעבור לעיסוי, אחרי שפרקתי את מה שעל הלב.
——-
היא טובה במה שהיא עושה. ככה יודעים כל מי שמכירים אותה. הרבה מכירים אותה. מקצוענית, יעילה, חותכת. אישה של תכלס. אל תבזבזו לה את הזמן, היא פה לתת עבודה. כשהיא עובדת היא עניינית ברמות קשות. כן, אפשר להתבדח איתה, אבל זה מרגיש לגמרי כמו לזרוק כדור טניס על קיר. זה חוזר, זה לא ממשיך הלאה. התבדחנו, צחקנו, הלאה, עבודה. מעטים יודעים עליה משהו ברמה האישית.
כולם יודעים שהיא וורקוהולית.

"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים.

לפני:

"… אם אני מוצאת את האומץ לבוא אני רוצה גם להצליח לשחרר שליטה ולהתמסר לגמרי. מרגישה באינטואיציה שלא תנצל זאת לרעה… מרשה לך לחקור, לסטות מהדרך, ללמוד אותי וללמד אותי כל מה שאתה מגלה על העונג שלי. אני באה דף חלק. אני מחפשת את החוויה ואת השונה. אני לא זקוקה להגדרת גבולות ומכבדת את שלך. אם משהו לא יהיה טוב לי אגיד לך בזמן אמת. כל עוד לא עצרתי אותך: קח אותי לקצה בבקשה"

כשלקוחה קובעת איתי עיסוי ארוטי, אני שולח שאלון מקדים בו אוכל ללמוד קצת על הרקע להגעתה אליי, ואוכל להכיר את הציפיות והבקשות שלה לקראת הסשן. מעבר למענה לשאלות שרשמתי, אני מעודד את הלקוחה להוסיף כל דבר שנראה לה רלוונטי. לפעמים אני מקבל מענה קצר ותמציתי במילים ספורות, ופעמים אחרות, כמו בתכתובת הנ"ל, אני מקבל יופי של הצצה ל"ראש" של מי שמולי. וזו הזדמנות לדבר רגע על "לדייק" ועל "לחקור". שתי מילים חשובות.