תגית: מגע

היא הייתה אי שם בשנות השלושים המאוחרות, אי שם בתוך שנים דחוסות במשימות הוריות שנפלו בעיקר עליה. חיי הנישואין היו בסך הכל טובים, היא לא התלוננה. הוא עצמאי, עובד מסביב לשעון, היא זו שמתקתקת את כל היתר די בטבעיות: הבית, הילדים, הגנים ובית הספר… זה התאים לשניהם, כל אחד מצא את מקומו הטבעי בתוך מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
הדבר היחיד שהטריד אותה אבל באותה מידה היה לא נגיש זה עניין המגע.

השנה הזו מסתיימת עם שתי התחלות יפות.
קודם כל, בהמשך להגרלה שהתקיימה לקוראות הבלוג (הפוסט הזמני שפורסם כאן בימים האחרונים) יש שתי זוכות, שקיבלו את ההודעה בלחישה בפרטי כמובן. מאחל לכולכן המון עונג בשנה החדשה.

והדבר השני, רוצה לספר על העיסוי האחרון של השנה הזו. היא באה קצת מהוססת. ניכר שזו פעם ראשונה וניכר שלא היה קל לאזור אומץ לבוא. חסרים רעשי רקע בעולם הזה? לא חסרים… יש מספיק מהם. ויש חסמים, ויש היסוסים, ויש חששות… אבל אחרי התלבטות עם עצמה ואפילו קצת איתי, היא החליטה לקפוץ למים וקבעה והגיעה.

– אני הולך לכתוב עלייך. זה סיפור מסעיר.
– חופשי. כל עוד לא מזהים אותי… עכשיו בוא נעבור לעיסוי, אחרי שפרקתי את מה שעל הלב.
——-
היא טובה במה שהיא עושה. ככה יודעים כל מי שמכירים אותה. הרבה מכירים אותה. מקצוענית, יעילה, חותכת. אישה של תכלס. אל תבזבזו לה את הזמן, היא פה לתת עבודה. כשהיא עובדת היא עניינית ברמות קשות. כן, אפשר להתבדח איתה, אבל זה מרגיש לגמרי כמו לזרוק כדור טניס על קיר. זה חוזר, זה לא ממשיך הלאה. התבדחנו, צחקנו, הלאה, עבודה. מעטים יודעים עליה משהו ברמה האישית.
כולם יודעים שהיא וורקוהולית.

"היי רוני, מה שלומך? איך אתה בXX בחודש בשעות הבוקר? אני אשמח להגיע שוב, ויש לי יומולדת אז תכין לי משהו מיוחד… "
כבר כמה שנים שהיא באה. קובעת איתי פעמיים שלוש בשנה, נכנסת לכאן כאילו רק לפני רגע יצאה, מתיישבת, סוקרת אותי ואת המקום ומספרת לי בדיוק מה השתנה… במקום וגם בי… אחר כך אנחנו עוברים לחדר העיסוי, ושם היא גומרת כאילו אין מחר, למרות שעם היכולות שלה גם מחר היא תגמור כאילו אין מחר, אם היא רק תרצה, ואם יהיה לה זמן, ואם היא תצליח לגייס מספיק קשב, כי תכלס היא אחד המקרים הכי מובהקים של הפרעת קשב שפגשתי. ומהפעם הראשונה זה היה משהו שלקחנו שנינו בקלילות ובהומור. בדקות הראשונות היא תמיד זזה הרבה, מחפשת את עצמה ואת התנוחה, אחר כך היא כבר מתחילה להרגיש דברים בגוף, וכל ההסחות מתפוגגות. ואז זה פשוט, זה טבעי, זה זורם. כשהיא מתכווננת לתדר של העונג, היא על אוטוסטרדה של רטטים טובים.

לפני:

"… אם אני מוצאת את האומץ לבוא אני רוצה גם להצליח לשחרר שליטה ולהתמסר לגמרי. מרגישה באינטואיציה שלא תנצל זאת לרעה… מרשה לך לחקור, לסטות מהדרך, ללמוד אותי וללמד אותי כל מה שאתה מגלה על העונג שלי. אני באה דף חלק. אני מחפשת את החוויה ואת השונה. אני לא זקוקה להגדרת גבולות ומכבדת את שלך. אם משהו לא יהיה טוב לי אגיד לך בזמן אמת. כל עוד לא עצרתי אותך: קח אותי לקצה בבקשה"

כשלקוחה קובעת איתי עיסוי ארוטי, אני שולח שאלון מקדים בו אוכל ללמוד קצת על הרקע להגעתה אליי, ואוכל להכיר את הציפיות והבקשות שלה לקראת הסשן. מעבר למענה לשאלות שרשמתי, אני מעודד את הלקוחה להוסיף כל דבר שנראה לה רלוונטי. לפעמים אני מקבל מענה קצר ותמציתי במילים ספורות, ופעמים אחרות, כמו בתכתובת הנ"ל, אני מקבל יופי של הצצה ל"ראש" של מי שמולי. וזו הזדמנות לדבר רגע על "לדייק" ועל "לחקור". שתי מילים חשובות.

שאלה: שלום רוני. לפני כמה ימים הייתי במסאג' במהלך סופשבוע עם בעלי במלון. הוא לקח טיפול בחדר אחד ואני טופלתי בנפרד בחדר אחר. נרשמתי לעיסוי רגיל (שוודי) וטיפל בי גבר. אציין שאנחנו נשואים לא מעט שנים במהלכן הייתי רק איתו ולא חוויתי מגע עם אף אחד אחר מאז שהתחתנו. המסאג' שקיבלתי היה מאוד נעים. המטפל היה מקצועי ואדיב והמגע שלו היה מאוד מפנק. הוא שיחרר לי קצת עומס מהשכמות והרגשתי שהוא יודע מה הוא עושה. אחר כך הוא עבר לרגליים ולאט לאט הרגשתי שאני מגיבה למגע שלו בגירוי. זה התחיל מתחושה קלה של עוררות ואחרי כמה דקות כשהוא עובד על הירכיים שלי קלטתי שאני רטובה לגמרי. יש לציין שהייתי עם תחתונים כמובן… בנקודה הזו התפתחה אצלי מבוכה והייתי די מבולבלת.

כבר כתבתי בעבר על הפער המוזר והמופלא בין אי יכולתי להרגיש מה שהאישה שאני מענג מרגישה, לבין היכולת שהתחדדה עם השנים להרגיש את הביטויים השונים של העונג שלה. אם הניסוח נשמע קצת מעורפל אנסה להגדיר זאת כך: אף על פי שכגבר לא אוכל כנראה אף פעם לחוות את חוויית העונג הנשית, הפנימית, למדתי לזהות את העונג הנשי כשאני נוגע ומענג אישה. כשביטאתי את הקונפליקט הזה באוזני מישהי לפני כמה שנים, היא ענתה לי: ואני הייתי מתה להבין איך זה להיות גבר ואיך זה מרגיש לחדור. איך זה מרגיש כשיש פין. כנראה שהסקרנות המינית ההדדית היא נחלת הרוב וזה גם חלק מהצופן הנפלא של המשיכה בין המינים.

שאלה:
היי רוני,
כשגבר ואישה עושים סקס – כל מה שלא קשור לסקס עצמו אלא רק לאינטימיות – אם הגבר עושה את זה ושם לב לזה, זה רק בשביל האישה?
זה אומר שהחלק הרגשי שלו מפותח יחסית והוא מבין שזה משהו שנשים צריכות בנוסף לחלק הטכני? מתכוונת לכל המסביב – לסתם מגע, לדיבורים, חיבוק, ליהנות מהביחד לפני ואחרי.
יכול להיות שרב הגברים לא צריכים את התקשורת והאינטימיות והיו שמחים בלי זה?
אני שואלת את זה כי אולי אם אני אבין קצת את הראש הגברי זה ייתן לי פרספקטיבה רחבה יותר, יהיה פחות מבלבל ואישי ויאפשר לי להכיל יותר ואולי להשלים.
תודה רבה

צליל, בת 28