תגית: עונג

שאלה: רוני שלום, הגעתי לבלוג שלך מזמן ואני עוקבת בסקרנות. תודה על התוכן האיכותי. אולי גם הזמן שלי יגיע לבוא אליך, אני מתבשלת על זה. בינתיים רציתי לבקש את התייחסותך לנושא שראיתי שאתה נוגע בו לפעמים: טנטרה.

תגידי, מה דעתך, כמה עונג הגוף שלך יכול להכיל?
אני מבקש לחדד כאן מסר חשוב לנשים שנמצאות בעיצומו או בתחילתו של חקר העונג האישי.
לצורך העניין אחלק את הנשים לשלוש קבוצות, בהקשר לאורגזמה, בחלוקה שרירותית לחלוטין ולא מחייבת, רק כדי לבנות את המסר שאני מבקש לבנות.
הקבוצה הראשונה: נשים שגומרות בקלות, ואף יותר מפעם אחת.
הקבוצה השניה: נשים שחוות אורגזמה אחת, לפעמים בלי קושי ולעתים בקושי, ובזה מסתיים העונג.
הקבוצה השלישית: נשים שעדיין מחפשות את המפתח לעונג ולאורגזמה החמקמקה.

האם פעם עברת חוויה שהייתה לחלוטין זרה לך, והצלחת להרגיש בתוכה לגמרי בבית, מחוברת? שאלה מתקילה, יש מצב שתצטרכי לחפור קצת בזכרונות. אבל כמעט לכל אחד ואחת יש איזו סיטואציה כזו. שתי דוגמאות:

בשני הפוסטים הקודמים בנושא החירות הסברתי את הגישה שלי לחירות. דיברתי על איזון בין כבלים ובין חופש, על איזון בין האני הפרטי לאני הזוגי (למי שבזוגיות) ונגעתי גם במונוגמיה ומה שמחוץ לה. כעת בפוסט השלישי והאחרון בסדרה, אני רוצה לחבר בין העיסוי הארוטי ובין החירות.
ובכן, איפה העיסוי הארוטי והחירות נפגשים?

הרבה נשים שיוצרות איתי קשר מדברות על הקושי להגיע. אתגרים שחוזרים על עצמם קשורים במבוכה, ב"איך משתחררים", ובענייני פרטיות ודיסקרטיות. משתמע מכך שלכאורה הדבר שהכי חשוב להביא לעיסוי ארוטי הוא – אומץ. אומץ לבוא, אומץ להיפתח, אומץ להיחשף בפניי. ובכן אני הולך להפתיע ולהציע נקודת מבט קצת אחרת…

היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.

שאלה: רוני שלום, איך מתגברים על המבוכה? אני מעוניינת לבוא לעיסוי ארוטי אבל גם מתקשה לגשר על הפער בין הזרות המוחלטת לבין אינטימיות, ובכלל… לא סיטואציה שאני מורגלת בה…
מ.

תשובה: כמה דברים על מבוכה ועל הכניסה לתוך סשן של עיסוי ארוטי אצלי…

היא הכירה אותי בנסיבות שלא קשורות לעיסוי הארוטי. נקשרה בינינו שיחה שהתארכה. סיפרתי לה על מה שאני עושה, היא סיפרה את הסיפור האישי שלה. יש לה סיפור חיים שגרתי לכאורה, לפחות היה כך עד לפני כשנה. אז הכל השתנה. בדיעבד, אני חושב שגם לאחר השינויים שהתרחשו בחייה הסיפור שלה במידה מסויימת שגרתי ומאוד נפוץ.
אז נחזור רגע להתחלה. גיל 38, בעל, 3 ילדים, עבודה קבועה… ולא הרבה מעבר לכך. שגרת יום קבועה של ילדים – עבודה – בית – חוגים – בישולים… כל החבילה המוכרת. בשבת נוסעים לפארק או לים והכל סביב הילדים. היא לא הכירה משהו אחר. לפחות בעשור האחרון מאז שהפכה לאמא. מרוב שהיא הייתה מושקעת בתוך כל השגרה התובענית הזו היא לא הצליחה להרים את הראש ולהתבונן על חייה מהצד. חייתה באוטומט.

ערב, אני סוגר יום, מנקה פה, מסדר שם… הטלפון רוטט הודעה מלקוחה שלי:
"… משתפת אותך כי זה הישג גם שלך, כי בלעדיך לא הייתי מעלה על דעתי שאני יכולה להגיע לרמות כאלה… פעם ראשונה השפרצתי ולא אצלך ואני בעננים שהצלחתי להגיע לכאלה רמות של שחרור ועונג… הגוף למד, אני למדתי ובלעדייך זה לא היה קורה… "
איך אומרים באנגלית: my work here is done. אני קורא את ההודעה שלה ומדמיין את ההתעלות שלה שמוכרת לי כבר, כשהיא משלבת גמירה ושפיכה נשית ברמות ששמורות למאסטריות.

אני עובד עם קשת רחבה של גילאים. עינגתי נשים צעירות בשנות העשרים ונשים מבוגרות בגילאי ארבעים וחמישים ויותר. מכולן למדתי המון, ובפוסט הזה אני רוצה לרכז כמה תובנות מעניינות שנובעות מזווית הראיה (והמגע) שלי על המיניות הנשית ועל איך שאת חווה אותה עם עצמך ועם הפרטנרים שלך. אז הנה, בת 25 יקרה, מילים להן הייתי רוצה שתקשיבי: