ערב יום כיפור, מסדר קצת את הסטודיו ורגע לפני שחוזר הביתה למשפחה ("אבא, אתה יכול לבדוק לי את האופניים?") יושב לכתוב כמה מילים על הזמן המיוחד הזה בשנה. לא איש של אמונה אני, לבטח לא במובן הדתי של המילה. ובכל זאת בפן התרבותי, ימי ראש השנה ויום הכיפורים משמעותיים ומזמנים הזדמנות להרהור, לבדיקה עצמית וגם לפתיחת דף חדש ותכניות לעתיד לבוא.
נהוג לומר – חשבון נפש.
ואני מוסיף: חשבון גוף.
כמעסה שעוסק בתחום המיניות באמצעות עיסוי ארוטי, אני פוגש נשים שונות, סיפורי גוף שונים ומגוונים. והגוף, הכלי הנפלא והמופלא הזה, יודע לספר סיפורים, או לעתים יודע להחביא אותם היטב מתחת לשכבות שהתודעה לא מעזה לגעת בהן. חשבון הנפש שלנו לא תמיד מכיל את חשבון הגוף. אנחנו מלאי רצון טוב כלפי עצמנו, אך האם הגוף מיישר קו עם הכוונות הטובות? מה משמעותם של שרירים תפוסים, של עייפות וחוסר אנרגיה, של התכווצות, מועקה, חוסר אויר, וגם של חוסר בהנאה, עונג ויכולת להגיע לאורגזמה? האם בעודנו מהרהרים בחשבון הנפש אנחנו עושים גם את חשבון הגוף? האם אנחנו עוצרים להקשיב? כי הגוף בדרכו יודע לומר לנו הרבה. לא תמיד המסר קל לפירוש. לפעמים צריך לקחת את המסרים הללו ולעשות איתם עבודת עומק, אפילו עזרה מקצועית. אבל כעת, ערב יום כיפור אני מאחל לך הקוראת: לא רק חשבון הנפש, מצאי לך זמן שקט, עשי את חשבון הגוף, הקשיבי פנימה, הקשיבי החוצה, חבקי את עצמך, נשמי עמוק, והבטיחי לגוף היקר שלך שהשנה – את והגוף במסע יותר הרמוני יחד, יותר מחובר ואוהב.
גמר חוויה טובה 🙂