היא בת שלושים וחמש כשהיא נכנסת אליי לסטודיו. עוד לפני כן, בשיחת הטלפון היא מספרת לי שנתקלה בי בשיטוט לילי באינטרנט, כשקראה את הכתבה שהתפרסמה ב"את" מזמן. מספרת על נישואים קרים, תכליתיים, קרקע יציבה וכנפיים קצוצות. הם מה שנקרא "נשואים באושר" אבל ככותרת בלבד. למראית עין. ילדים קטנים וחמודים, בית גדול בשכונה יקרה, הרבה כסף נכנס, הרבה כסף יוצא. העסק דופק. אבל כשזה מגיע לאינטימיות, כלום לא דופק. אין ניצוץ, אין להבה, אין סקס ואין רגש.
להמשיך לקרוא שלושים וחמש מעלות בצלשאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?
שאלה: רוני שלום, איך מתגברים על המבוכה? אני מעוניינת לבוא לעיסוי ארוטי אבל גם מתקשה לגשר על הפער בין הזרות המוחלטת לבין אינטימיות, ובכלל… לא סיטואציה שאני מורגלת בה…
מ.
תשובה: כמה דברים על מבוכה ועל הכניסה לתוך סשן של עיסוי ארוטי אצלי…
להמשיך לקרוא שאלה ותשובה: איך להתגבר על המבוכה?יום האישה – כל השנה
יום האישה הבינלאומי חל היום. יום סימבולי, נכון, אבל אני רוצה לספר כאן על יתר ימי השנה, שהם בפני עצמם ימי אישה נהדרים, נסתרים, לא מדוברים. גם השנה זכיתי לפגוש כל מיני נשים שחוגגות ב"סתם יום של חול" את הנשיות שלהן, את העצמאות והגדילה. כי באמת, סמליות זה יפה, אבל בפועל כל אחד מאיתנו צריך/ה לשאוף מדי יום לעשות התפתחות, הגשמה וליצוק משמעות לתוך ימי השנה. אז הנה לכן שני ימי אישה אקראיים שבחרתי מהשנה החולפת…
להמשיך לקרוא יום האישה – כל השנהשאלה ותשובה: איך לספר לבעלי?
הי רוני
עוקבת אחרי הבלוג כבר לא מעט זמן
קוראת , נהנת ומסתקרנת…
תוהה רק איך לספר לבעלי שזה מה שאני רוצה ?!
אנחנו בשנות ה40, ביחסים טובים ואפילו מצויינים , גם רגשית , גם מינית ופיזית – הכל ממש טוב !
אני רק סקרנית 🙂
שאלה ותשובה: מתי הזמן הכי טוב לעיסוי אירוטי?
רוני שלום, אני מתלבטת לגבי השעה המועדפת ביום לקביעת עיסוי ארוטי. ההתלבטות שלי היא בין בוקר וערב. בתחושה שלי בערב אני בד"כ יותר פנויה למיניות וזה מרגיש לי טבעי יותר. מצד שני לפעמים בערב יש לי פחות כוחות. וכשאני חושבת על שעות הבוקר זה לא כל כך מרגיש טבעי, כאילו קצת לא קשור לסדר היום הרגיל שלי. מה דעתך?
תודה,
יעל
תשובה: בחוויה כמו עיסוי ארוטי יש חשיבות רבה לכמה "גורמי מפתח" שאפרט מיד, ואסביר על הקשר שלהם לשעות היום השונות.
כשהיא פגשה בגיל 38 את משבר ה 40
היא הכירה אותי בנסיבות שלא קשורות לעיסוי הארוטי. נקשרה בינינו שיחה שהתארכה. סיפרתי לה על מה שאני עושה, היא סיפרה את הסיפור האישי שלה. יש לה סיפור חיים שגרתי לכאורה, לפחות היה כך עד לפני כשנה. אז הכל השתנה. בדיעבד, אני חושב שגם לאחר השינויים שהתרחשו בחייה הסיפור שלה במידה מסויימת שגרתי ומאוד נפוץ.
אז נחזור רגע להתחלה. גיל 38, בעל, 3 ילדים, עבודה קבועה… ולא הרבה מעבר לכך. שגרת יום קבועה של ילדים – עבודה – בית – חוגים – בישולים… כל החבילה המוכרת. בשבת נוסעים לפארק או לים והכל סביב הילדים. היא לא הכירה משהו אחר. לפחות בעשור האחרון מאז שהפכה לאמא. מרוב שהיא הייתה מושקעת בתוך כל השגרה התובענית הזו היא לא הצליחה להרים את הראש ולהתבונן על חייה מהצד. חייתה באוטומט.